מבצע פוארטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מבצע פוארטו (ספרדית: Operación Puerto ) הייתה פעולה של רשויות החוק בספרד שהתבצעה ב-23 במאי 2006 וכללה פשיטה על מרפאות שהופעלו על ידי רופא הספורט אופמיאנו פואנטס ומעצרים של פואנטס ושל חשודים אחרים שנחשדו בארגון סימום שיטתי בענפי ספורט שונים. בתחילה, הואשם פואנטס במעורבות בסימום של כ-200 ספורטאים במטרה לשפר את ביצועיהם הספורטיביים. במשפטו שנערך ב-2013 נתברר כי 211 מנות הדם שנתפסו היו שייכות ל-35 ספורטאים.‏[1]

מאז פרסום המבצע, מיד עם ביצועו, הפכו החקירה ותוצאותיה לאחד הנושאים המשפיעים ביותר בתחום הסמים בספורט בכלל וענף מירוצי האופניים בפרט. על אף שנטען בתחילה כי על לקוחותיו של פואנטס נמנו טניסאים וכדורגלנים מפורסמים, תשומת לבה של התקשורת התמקדה, כמעט באופן בלעדי, רק במספר מצומצם יחסית של רוכבי אופניים שבשמותיהם נקבו החוקרים. נכון למאי 2007, 15 רוכבים הושעו מקבוצותיהם עקב קשירת שמם לפרשה. שלושה רוכבים הודו בשימוש בסמים בעקבות הפרשה ונגד אחד נמצאו הוכחות לכך שהיה מעורב בפרשה.

המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 במאי 2006 עצרה ה-Guardia Civil הספרדית (רשות משטרתית-צבאית) את מנהלה הספורטיבי של קבוצת האופניים "ליברטי סגורוס-וירט", מנולו סאיז, את דוקטור אופמיאנו פואנטס ושלושה חשודים נוספים בחשד כי עסקו בסימום ספורטיבי. במקביל, ביצע הכוח הספרדי פשיטות על מספר דירות, כולל דירתו של פואנטס. בחיפושים בדירות נתפסו אלפי מנות של סטרואידים אנבוליים, כ-100 מנות של מוצרי דם ומכשור שנועד לטפל במנות אלו. כמו כן, נתפסו רשימות בהן קושרו מנות הדם הממוספרות לכינויי צופן של הספורטאים להם היו המנות מיועדות.

השפעת המבצע על הטור דה פראנס של 2006[עריכת קוד מקור | עריכה]

התגובה המיידית לפעולה הייתה הודעתו של הספונסר הראשי של קבוצתו של סאיז, חברת הביטוח ליברטי סגורוס, על פרישתה ממימון הקבוצה עקב הנזק שנגרם לתדמיתה. המממן המשני הצליח לחבור לקבוצה של חברות גדולות מקזחסטן ויצר את קבוצת "אסטנה-וירט". הקבוצה השווייצרית "פונאק" השעתה שניים מרוכביה ששמותיהם הודלפו מן החקירה: סנטיאגו בוטרו וחוזה אנריקה גוטיירז שזכה באופן מפתיע, מספר שבועות לפני כן, במקום השני בג'ירו ד'איטליה. במקביל, ביקש ארגון ASO המארגן את הטור דה פראנס מקבוצת אסטנה-וירט ומהקבוצה הספרדית "קומיונידד ולנסיאנה", ששמם של רבים מרוכביה נקשר בחקירה, לא להופיע למירוץ היוקרתי. היומון הספרדי אל פאיס פרסם פרטים נוספים על החקירה ושמות נוספים של רוכבי אופניים שנחשדו כלקוחותיו של פואנטס. שני השמות המפורסמים ביותר ברשימה היו של יאן אולריך ואיוון באסו שנחשבו כשני המועמדים המובילים לזכות בטור דה פראנס שאמור היה להתחיל חודש וחצי לאחר פרסום הפרשה. קבוצותיהם של אולריך ובאסו השעו אותם מפעילות ומאוחר יותר אף פיטרו אותם. כמו כן הושעה הספרדי פרנסיסקו מנצבו שסיים רביעי בטור דה פראנס של 2005 לאחר שגם שמו הופיע ברשימות החשודים.

החקירה וההדלפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2006 פורסם בעיתון הספרדי אל מונדו כי בבדיקות שנערכו במעבדה בברצלונה נמצא כי בחלק ממנות הדם שנתפסו היו רמות גבוהות של אריתרופויאטין (EPO) והעיתון שיער כי הדבר לא היה מתוכנן על ידי פואנטס, אלא נבע מחוסר שליטת הספורטאים ברמות ה-EPO בדמם. לדעת, כתבי העיתון שיטת פואנטס עבדה כך: הספורטאים ביקרו במרפאתו מספר שבועות לפני אירוע היעד שלהם והפקידו במרפאה מנה מדמם. פואנטס הפריד באמצעות צנטריפוגה את תאי הדם מהפלזמה. תאי הדם הוזרקו לספורטאים לפני אירוע היעד ובכך הגבירו את יכולתם להתאושש ממאמצים קשים. במידה ולאחר העירוי נמצא כי רמת ההמטוקריט (יחס באחוזים בין נפח תאי הדם לבין הנפח של כלל דגימת הדם) בדמם גבוהה בצורה מסוכנת, הם קיבלו עירוי של פלזמה כדי לדלל את דמם.

בסוף יולי 2006 קיבלו חמישה רוכבים מקבוצת "אסטנה-וורת": חוסבה בלוקי, איזידרו נוזאל, סרז'ו פאוליניו, אלן דיוויס ואלברטו קונטדור, רוכבים שנמנע מהם להשתתף בטור דה פראנס עקב החשדות שהועלו לגביהם במבצע פוארטו, אישור כתוב מאת שלטונות החוק הספרדי כי אין להם כל קשר לממצאים וחקירות במסגרת מבצע פוארטו.

בתחילת אוקטובר 2006 הודיע בית המשפט הספרדי במדריד להתאחדות האופניים הספרדית (RFEC) כי מסמכי החקירה לא יועברו להתאחדות לצורך חקירותיה היא בקשר לחשדות כנגד רוכביה. בהמשך אותו חודש נוקו מאשמה איוון באסו ויאן אולריך (הראשון בבתי משפט באיטליה ובספרד והשני בבית משפט ספרדי) בטענה כי לא הוכחה מעורבותם בפרשה. שלושה ימים לאחר זיכויו של אולריך הודיעה התאחדות האופניים הספרדית כי הפסיקה את החקירה בקשר לרוכבים ששמם נקשר בפרשה.

במרץ 2007 נסגר תיק החקירה ללא העמדה לדין של איש מהמעורבים בפרשה מאחר שבית המשפט הגיע למסקנה כי בעת התרחשות המבצע לא היה בפעולות שהתבצעו (הסימום הספורטיבי) משום עבירה על חוקי המדינה.

ביולי 2006, טען פואנטס כי על לקוחותיו נמנו גם כדורגלנים וטניסאים ובדיוק שנה אחת לאחר מכן, ביולי 2007, נשא פואנטס הרצאה בפני סטודנטים באוניברסיטה ספרדית וטען כי גם בענפי ספורט אחרים אחוז המשתמשים בסמים דומה לזה שבמירוצי אופניים. לטענתו, הסיבה להבדל בכמות התפיסות של שימוש בסמים בין רוכבי האופניים ובין ספורטאי הענפים האחרים, נעוצה בכמות הביקורות והבדיקות בכל ענף.

בספטמבר 2006, טען חסוס מנזאנו, רוכב ספרדי זוטר, ששנתיים קודם לכן עמד במרכזה של סערה, כשהתראיין לעיתונות הספרדית ותיאר בפרוטרוט את הסימום השיטתי בקבוצתו "קלמה-קוסטה בלנקה" (שהפכה מאוחר יותר ל"קומיונידד ולנסיאנה")‏[2], כי פגש בעבר כדורגלנים מליגת העל הספרדית בכדורגל במשרדיו של פואנטס.

במאי 2007 דווח כי במפגש של הסוכנות העולמית נגד סמים בספורט שנערך במונטריאול, הביע מנכ"ל פיפ"א, ספ בלאטר, עניין בחומר החקירה של מבצע פוארטו, וזאת, לאחר שהעיתון הצרפתי לה מונד הודיע כי יש בידיו מסמכים מתוך חומר החקירה בהם מדובר על "תוכניות להכנות עונתיות" לשחקני מועדוני ברצלונה וריאל מדריד. בשום הזדמנות, לא ננקבו שמות כדורגלנים בהקשר לחקירות ולהדלפות בפרשה.

ב-14 בפברואר 2008 מסר העיתון הספרדי אל פאיס כי בית המשפט הספרדי הורה לפתוח מחדש את תיק החקירה בפרשה. פתיחת החקירה מחדש היא כנראה תוצאה של לחץ שהפעילו גופי ספורט בינלאומיים על שלטונות הספורט בספרד. שיאו של לחץ זה בא לידי ביטוי במספר התבטאויות של בכירים בארגונים הבינלאומיים למלחמה בסימום ספורטיבי בקונגרס עולמי בנושא סמים בספורט שנערך בנובמבר 2007.

ב-28 בינואר 2013 נפתח במדריד משפטם של חמישה נאשמים מרכזיים בפרשה: פואנטס, אחותו, מנולו סאיז, ויצ'נטה בלדה (Vicente Belda) וחוסה איגנציו לברטה. הם הואשמו בפגיעה בבריאות הספורטאים שהשתמשו בחומרי האמרוץ.‏[3] בסיום המשפט, ב-30 באפריל 2013, נמצאו פואנטס ולברטה אשמים בפגיעה בבריאות הציבור. פואנטס נדון לשנת מאסר על תנאי ורישיונו כרופא נשלל לארבע שנים. שאר הנאשמים, כולל מנהלי הקבוצות סאיז ובלדה, זוכו במשפט. השופטת לא נענתה לבקשתם של הרשויות הספרדית והבינלאומית למלחמה בסמים בספורט, לנתח את 211 מנות הדם שנתפסו במבצע ושייכות ל-35 ספורטאים..‏[1]

הודאות רוכבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2007 פרסמה סוכנות הידיעות הגרמנית SID כי נמצאה התאמה בין דגימות DNA שנלקחו מיאן אולריך ובין מנות דם שנתפסו במבצע. חודש לאחר מכן הודו איוון באסו ומיקלה סקרפוני במעורבות בפרשה ובסוף יוני הודה בראיון שנתן לדר שפיגל הרוכב הגרמני יירג יקשה במעורבותו בפרשה תוך תיאור מפורט של הדרכים בהם נעשה הסימום בעבר ולפני התפוצצות הפרשה. מנהלים ספורטיביים של קבוצות האופניים ורופאי ספורט אותם האשים יקשה במעורבות בסימום המאורגן הכחישו את שייחס להם יקשה. בעקבות ההדים שעוררה הפרשה ועלייה מחודשת של נושא הסמים בספורט לסדר היום הציבורי, הודו שני רוכבים בולטים בשימוש בסמים. ביארנה ריס, הרוכב הדני שניתק את שרשרת ניצחונותיו של מיגל אינדוראין וניצח בטור דה פראנס ב-1996, והפך למנהלה הספורטיבי המצליח של אחת מהקבוצות החזקות ביותר בפלוטון המקצועני, הודה שנטל סמים בעת היותו רוכב. הרוכב הגרמני הפעיל, אריק צאבל, שזכה שש פעמים בחולצה הירוקה בטור דה פראנס וארבע פעמים במירוץ מילאנו-סן רמו הודה גם הוא כי בעברו השתמש ב-EPO.

רוכבים בולטים ששמם נקשר לפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסך הכל פורסמו שמותיהם של 34 רוכבים ששמם נקשר בפרשה. בין הרוכבים ששמם נקשר לפרשה:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Fuentes found guilty in Operacion Puerto trial, באתר cyclingnews.com‏, 30 באפריל 2013
  2. ^ The vicious circle, באתר cyclingnews.com‏, 21 באפריל 2004
  3. ^ Delays mark start of Operación Puerto hearing, באתר cyclingnews.com‏, 28 בינואר 2013