מבצע ריינהרד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משפחות יהודיות ברציף הרכבת למחנה ההשמדה טרבלינקה, 1942, במסגרת מבצע ריינהרד

מבצע ריינהרדגרמנית: Aktion Reinhardt) היה שלב מרכזי בביצוע השמדת היהודים בשואה. לאחר ניסיונות בהשמדת היהודים בבורות המוות וההמתה בגז ובמשאיות גז במחנה חלמנו, הופעלו שלושה מחנות השמדה - בלז'ץ, סוביבור וטרבלינקה, תחת הנהלה מרכזית שפעלה בלובלין, ובמסגרת זו הפכה השמדת היהודים לריכוזית, מתוכננת ותעשייתית בהיקפה ובאופייה. במסגרת המבצע נרצחו בעיקר יהודי הגנרלגוברנמן, החלק המרכזי של פולין, אך גם רבים אחרים ממדינות שונות באירופה הנתונה לשלטון הנאצים כגרמניה, אוסטריה, הולנד, סלובקיה וצ'כיה. במהלך ההשמדה במחנות מבצע ריינהרד נרצחו 1,700,000 בני אדם, רובם המוחלט יהודים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מברק הפלה, הקשור למבצע ריינהרד

הגרמנים קראו למבצע על שם ריינהרד היידריך, שחוסל ב-27 במאי 1942 על ידי המחתרת הצ'כית בפראג. היידריך היה ראש המשטרה הנאצית החשאית ומארגן ועידת ואנזה, שבה הובהר "הפתרון הסופי" ומטרותיו.

רבים מאנשי הצוות הגרמנים (וכריסטיאן וירט בראשם) שהקימו את מחנות המוות והפעילו אותם היו כבר בעלי ניסיון ברצח עם בעקבות השתתפותם בתוכנית T4 - אותנסיה, בה הושמדו גרמנים שהיו לקויים בגופם או בשכלם. לאחר הפסקת התוכנית בעקבות מחאה עממית, באוגוסט 1941, הופנה כוח האדם של התוכנית אל השמדת היהודים.

מבצע ההשמדה החל במרץ 1942 והסתיים ב-3 בנובמבר 1943, עם חיסולם של מספר מחנות ריכוז ועבודה במחוז לובלין במסגרת אקציית ארנטפסט. במבצע הוקמו והופעלו ארבעה מחנות השמדה שמוקמו בפולין, בחבליו המזרחיים של הגנרלגוברנמן ובאזורים מיוערים ודלילי אוכלוסייה. היו אלה בלז'ץ (פעל ממרץ-דצמבר 1942), סוביבור (מסוף אפריל 1942 - אוקטובר 1943) וטרבלינקה (מסוף יולי 1942- אוגוסט 1943). מאות אלפי הקורבנות שולחו מן הגטאות באגרסיביות תחת איומים ומעשי טרור. הם הגיעו אל המחנות על פי רוב ברכבות בקר, אליהן נדחסו עד 130 איש בקרון, ללא מים, מזון ותנאים סניטריים. קרוב לרבע מן הקורבנות נספו במהלך הנסיעה (בתקופת הקיץ אחוז הנספים היה גבוה בהרבה, ובתקופת החורף נמוך יותר). במרבית המקרים לא ידעו הנרצחים עד הרגע האחרון מה מצפה להם.

בכניסה למחנות נוגנה תמיד מוזיקה שלווה על ידי תזמורת אסירים שיצרה אשליה על מהותו של האתר. עם הגיעם של האסירים נאמר להם שהם הגיעו למחנה מעבר לעבודות כפייה, ועליהם לעבור חיטוי. בחודשים הראשונים למבצע חולקו היהודים עם הגיעם למחנה לשתי קבוצות: האחת - נשים וילדים עד גיל 15, והשנייה - גברים. הקבוצה הראשונה נשלחה מיד ל"מקלחות" שהיו בעצם תאי הגזים שבהם הומתו, ואחריהם נשלחו אל תאי הגז גם הגברים. בשלב מאוחר יותר הוכפלה כמות תאי הגז בכל אחד מן המחנות, וכל האנשים - גברים, נשים וטף הוכנסו אליהם והושמדו בבת אחת. חלק קטן מהאנשים שהיו במשלוח, על פי רוב צעירים ובעלי מבנה גוף בריא, נשלחו לעבודות כפייה שכללו הוצאת הגופות מתאי הגז וקבירתן או שריפתן, או טיפול ברכוש שהותירו אחריהם הקורבנות.

מבצע ריינהרד הפך את השמדת יהדות אירופה לתעשיית מוות בקנה מידה ענק. לפני המבצע בוצע הרג המוני, בעיקר באמצעות בורות ירי ובאמצעות משאיות גז במחנה חלמנו, אולם קצב הרצח היה אטי ולא יעיל מבחינת הצמרת הנאצית, שחיפשה פתרונות מהירים יותר. הרצח בתאי גז, שהחל בבלז'ץ והמשיך לאחר מכן בשאר המחנות, היה מהיר וזול: ההשמדה לא ארכה יותר מ-20 דקות, ואז נכנסה הקבוצה הבאה לתאי הגזים. המחנות היו חשאיים ורחוקים מכל מרכזי אוכלוסייה.

על גיבוש התוכניות לתעשיית המוות שמבצע ריינהרד היה חלק עיקרי בה, העיד רודולף הס, מפקד מחנה אושוויץ, במשפטי נירנברג:

בקיץ 1941 - לא אוכל לציין כעת את התאריך המדויק - נקראתי פתאום לברלין אל הימלר, הרייכספיהרר של האס אס. הימלר קיבל אותי שלא בנוכחות שלישו ואמר: "הפיהרר פקד להביא לפתרון הסופי של השאלה היהודית אחת ולתמיד, ואנחנו, האס-אס, חייבים לבצע את הפקודה. מקומות ההשמדה המצויים במזרח אינם מסוגלים לבצע את האקציות הגדולות העתידות להתרחש...

כעבור זמן קצר בא אלי אייכמן לאושוויץ וגילה לי את תוכניות המבצעים, הנוגעות בארצות השונות. ביררנו דרכים ואמצעים לביצוע ההשמדה. רק המתה בגז באה בחשבון, שכן חיסול המונים בירייה לא יהיה אפשרי בשום אופן ויטיל עומס כבד מדי על אנשי האס-אס, החייבים לבצע זאת, בייחוד בגלל הנשים והילדים שבקרב הנידונים..."

– יצחק ארד, "מבצע ריינהארד", כפי שצוטט בספרו של דניאל מנדלסון, "האבודים", עמ' 82

המבצע הסתיים לאחר השמדת רובם הגדול של יהודי פולין ובעקבות מרידות שהיו במחנות טרבלינקה וסוביבור, שלאחריהן נסגרו המחנות. לאחר סגירתם, המשיכו הנאצים בהשמדת השרידים שנותרו ביריות או במחנה ההשמדה ההמונית אושוויץ-בירקנאו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


השואה
מושגים מרכזיים
מונחוןכרונולוגיה של השואהאנטישמיותרצח עםמלחמת העולם השנייהנאציזםהגזע האריגרמניה הנאציתהמפלגה הנאציתאדולף היטלרהטלאי הצהובפרטיזןחסיד אומות העולם
Yellow star Jude Jew.svg
עד המלחמה
יהדות אירופהאמנציפציה ליהודיםיהדות אשכנזיהדות מזרח אירופה: יהדות פולין, יהדות אוקראינה, יהדות ליטא, יהדות בלארוסיידיששטעטלהבונדיהדות צ'כיהיהדות גרמניהליל הבדולחהסכם העברה
ההשמדה
איגרת הבזק של היידריךבורות ירי ומשאיות גז: פונאר, באבי יאר ומעשי טבח נוספיםהפתרון הסופיועידת ואנזהמחנה ריכוזמחנה עבודהמחנות השמדה: חלמנו, מבצע ריינהרד (בלז'ץ, טרבלינקה וסוביבור), אושוויץ-בירקנאו, מיידנק‎צעדות המוותניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואהתא גזיםקאפוזונדרקומנדומבצע 1005
העם היהודי בשואה
יהודי גרמניה הנאצית והיהודים בפולין הכבושהיודנראטתנועות נוער יהודיות בשואהגטאות: ורשה, וילנה, לודז', טרזיינשטט וגטאות נוספיםנשים בשואהילדים בשואה • "כצאן לטבח" • העיירה בוערתהתנגדות יהודית בשואה: מרד גטו ורשה, הארגון היהודי הלוחם, המחתרת בגטו קרקובמורדים יהודים בשואה
מודעות ותגובות לשואה
תגובת העולם לשואהתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואההבריגדה היהודיתרודולף ורבה והפרוטוקולים של אושוויץספר עדותסחורה תמורת דםהצלה בשואהחסידי אומות העולם
בעקבות השואה
הפליטיםמשפטי נירנברגמשפט אייכמןפוגרום קיילצהזיכרון השואה: זיכרון השואה בישראל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, יד ושם, בית לוחמי הגטאות ו"מורשת"מוזיאון השואה האמריקני ומוזיאונים נוספיםאנדרטאות להנצחת השואההסכם השילומיםהשפעת השואה על גיבוש הזהות הישראליתהדור השני לשואהמצעד החיים ומסע בני נוער לפוליןהכחשת השואההנוקמים וציידי נאצים נוספים
השואה באמנות
ספרות השואה "באבי יאר" • "עיין ערך: אהבה" ו"מומיק" • "שואה שלנו" • "הזהו אדם" • "הלילה" • "השמיים שבתוכי" • "פוגת מוות" • "המחזה גטו" • "אדם בן כלב" • "מאוס - סיפורו של ניצול"
מוזיקה ומחול "הניצול מוורשה" • "צחוק של עכברוש" • "אפר ואבק" • "חלומות"
סרטי השואה "אירופה אירופה" • "הבריחה מסוביבור" • "שואה" • "הפסנתרן" • "רשימת שינדלר"
יוצרים יחיאל די-נור (ק. צטניק)שמואל ניסנבאוםאלי ויזלאידה פינקפאול צלאןז'אן אמרי‎אהרן אפלפלד
תיעוד וחקר השואה
תיעוד ספר קהילההאנציקלופדיה של השואהארגון "עונג שבת"מגילת החורבן של יהודי רומניהפרויקט הנצחת השואה
מחקר אסכולת השואה האינטנציונליסטית ואסכולת השואה הפונקציונליסטית • "הדרך הגרמנית המיוחדת" • יצחק ארדחנה ארנדטיהודה באוארכריסטופר בראונינגישראל גוטמןדניאל גולדהגןראול הילברגדב לויןדן מכמןדינה פורתשאול פרידלנדראיאן קרשוחוקרי שואה נוספים
פורטל השואהגרמניה הנאציתהיסטוריה של עם ישראל