מגדל המים בראשון לציון
 | |
| מגדל המים לאחר שחזורו ב-1987 (צולם בין 1987 ל-1995) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מגדל מים |
| שימוש | מגדל מים (לא פעיל) |
| כתובת | מדרחוב רוטשילד פינת מדרחוב זד"ל, ראשון לציון |
| מיקום |
ראשון לציון  |
| מדינה | ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1898 |
| אדריכל | א. וארון |
| מידות | |
| גובה | 11.25 מטר |
| מידע טכני | |
| קיבולת | 60 מ"ק |
| קואורדינטות | 31°57′50″N 34°48′18″E / 31.963888888889°N 34.805°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   מגדל המים בראשון לציון  מצפון: __ חולון, __ בת ים ממזרח: __ מועצה אזורית שדות דן מדרום: __ באר יעקב, __ נס ציונה, __ מועצה אזורית גן רווה ממערב: הים התיכון תחום בתוך שטח העיר: __ שפד"ן | |
  | |
מגדל המים בראשון לציון הוקם בשנת 1898 לצד באר המושבה וגן המושבה, והיה למגדל המים השני שמוקם בישוב החדש.[1]
המגדל הוקם במימונו של הברון רוטשילד, על ידי האדריכל א' וָארוֹן והמהנדס אדולף שטַרקמֶט, שהועברו מראש פינה לראשון לציון לצורך בנייתו. הבריכה בראש המגדל הייתה הבריכה השלישית שהוקמה לצד הבאר, שחפירתה הושלמה ב-1883. קדמו לה בריכה סגורה עם מים לשימוש ביתי ובריכה פתוחה כשוקת לבהמות וכבריכת שחייה. מהבריכה שבראש המגדל הוזרמו מי שתייה לבתי ומשרדי פקידות הברון בלבד. שאר בתי המושבה זכו לאספקת מים סדירה רק עם הקמתו של מגדל בריכות המים ברחוב ביל"ו.
גובהו של המגדל 11.25 מטר. בראש המגדל ניצבת בריכת מים גלילית סגורה, דופנותיה ממתכת וקיבולתה 60 מ"ק. המסד ו-4 עמודי המגדל נבנו מאבני כורכר מסותתות. מעל העמודים מבנה פתוח מחופה בגג רעפים, במרכזו ניצבת הבריכה, מסביב לו מרפסת שתחומה במעקה ברזל וב-16 עמודים שתומכים בגג. עמודי המבנה ועמודי המרפסת יוצרים קשתות ביניהם. בעיצובו של המבנה ניכרת השפעה מצורתם של מגדלי פעמונים בכנסיות.[2] הגישה לחלקו העליון של המגדל התבצעה באמצעות סולם חיצוני.
ברבות השנים פסק השימוש במגדל, וחלקו העליון הוסר. ב-1987 שוחזר המגדל לראשונה, ובראשו הוצב מבנה משוחזר של המרפסת והבריכה. לצד המגדל שוחזרה בריכת המים הפתוחה. בשנת 2013 עבר המגדל עבודות שחזור נוספות בעלות של כ-300 אלף ש"ח, בהן הוחלפו חלק מאבני הכורכר שניזוקו קשות.[3] הבריכה המשוחזרת הפתוחה הוחלפה במזרקה רדודה בגובה פני הרחוב. המגדל הוא אתר מורשת מוכרז. איורים שונים של המגדל משמשים כסמל של מוזיאון ראשון-לציון ושל חברת המים העירונית "מניב".
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
בסביבות 1910 -
אוהלים של אנזא"ק לצד המגדל, בסביבות 1918 -
המגדל בלי חלקו העליון, 1966 -
בשנת 2009 -
עבודות השחזור במהלך 2013 -
לאחר השחזור -
בלילה, לאחר השחזור ושיפוץ הכיכר והוספת מזרקה
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבקה נחמני שוסטרמן, "מגדלי מים", בתוך: שלמה שבא (עורך), עת־מול, כרך י"ט, גיליון 3 (113), תל אביב: הוצאת מלוא בע"מ, שבט תשנ"ד - פברואר 1994, עמ' 3–6
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבקה נחמני שוסטרמן, "התפתחות מגדלי המים בארץ-ישראל", בתוך: מרדכי עומר (אוצר ועורך), קטלוג התערוכה "מגדלי מים בישראל 1891-1993", תל אביב: הוצאת הגלריה האוניברסיטאית ע"ש גניה שרייבר באוניברסיטת תל אביב, 1993, עמ' 9–27
- מגדל המים באתר מוזיאון ראשון-לציון
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ קדם לו המגדל שהוקם ב-1891 בזכרון יעקב, ושאינו עומד עוד על תילו. ראו גם רבקה נחמני שוסטרמן, "מגדלי מים", בתוך: שלמה שבא (עורך), עת־מול, כרך י"ט, גיליון 3 (113), תל אביב: הוצאת מלוא בע"מ, שבט תשנ"ד - פברואר 1994, עמ' 3.
- ^ רבקה נחמני שוסטרמן, "התפתחות מגדלי המים בארץ-ישראל", בתוך: מרדכי עומר (אוצר ועורך), קטלוג התערוכה "מגדלי מים בישראל 1891-1993", תל אביב: הוצאת הגלריה האוניברסיטאית ע"ש גניה שרייבר באוניברסיטת תל אביב, 1993, עמ' 11–12.
- ^ יניב אוחנה, "שוחזר מגדל המים ההיסטורי" באתר עיריית ראשון לציון, 8 בספטמבר 2013.
| מפת המרכז ההיסטורי של ראשון לציון | |
|---|---|
|
