מגדל השעון (יפו)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מגדל השעון המשופץ. מבט מצפון לדרום.
המגדל, הכיכר והסראייה
חלקו העליון של המגדל
המגדל והכיכר ב-1929

מגדל השעון ביפו הוא מגדל שעון שהוקם על ידי מוריץ שיינברג, שען וצורף יהודי מיפו. המגדל היה אחד מששה מגדלי שעון שנבנו בארץ ישראל לכבוד יובל 25 שנות כהונתו של הסולטאן העות'מאני עבדול חמיד השני. המגדל נבנה בעזרת תרומתם של תושבי העיר, ערבים ויהודים, ובראשם יוסף בק מויאל, והוא אחד ממאה מגדלי שעון שנבנו ברחבי האימפריה העות'מאנית כולה. המגדל בנוי מאבן כורכר, וצורתו מזכירה במעט כנסייה אירופית. בראש המגדל כיסוי נחושת, שבו שני שעונים ופעמון המצלצל אחת לחצי שעה. על שם המגדל נקראה הכיכר בה נמצא - כיכר השעון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבן הפינה הראשונה הונחה ב-1 בספטמבר 1900, במעמדם של הקאימם, פקידי הממשלה ונציגי הדתות. מגדל השעון נבנה במרכז כיכר השוק הגדול של יפו, בסמוך למסגד מחמודיה, ל"קישלה" (תחנת המשטרה ביפו ובית המעצר) ולבית הסראייה. בשנת 1901 הושלמה בניית הקומה השנייה והחלו בבניית הקומה השלישית. ב-1903 הסתיימה הבנייה, ובמגדל הותקנו שני השעונים. בקומה השנייה נחקקה הטורה, חותמו של הסולטאן עבדול חמיד השני.

ביומנו של השען שיינברג מובא הרקע להחלטה על בניית מגדל השעון, תוך ציון תאריך שונה:

"בשנת 1902 חל איזה חג יובל בחצר השולטן עבדול חמיד. פקידי הממשלה הטורקית יחד עם נכבדי יפו הערבים והנוצרים הוזמנו לאספה בבית הממשלה בכדי לדון איך לחוג את יובלו של השולטן ובאיזה אופן להנציח ביפו את זכר המאורע הזה על ידי איזה מפעל ציבורי חשוב. גם אני הייתי בין הקרואים. היו שהציעו לחפור ולבנות באר ציבורית ועוד הצעות ממין זה. הבנתי מיד שמכל ההצעות הללו לא יצא דבר, יען כי את הכסף שיאספו למטרות אלו ישלשלו המאספים לתוך כיסיהם. על כן הצעתי דבר שנראה לי ליותר ממשי וניתן להגשימו בנקל: הצעתי היתה לבנות מגדל יפה באמצע העיר, ובמגדל זה לשים שעון גדול שיראה את הזמן מארבעה צדדים - בשני כיוונים את השעה האירופית, ובשניים [האחרים] את השעה הערבית. דעתי נתקבלה. את סידור השעון כמובן שמסרו לי ואני התמסרתי לדבר הזה במרץ רב, ואמנם התקנתי את השעון העירוני הגדול הנראה עד היום בכיכר שלפני בית הממשלה ביפו."

הקמת המגדל סימנה שינוי תרבותי בעיר, שכן עד אז הפעמונים היחידים שצלצלו היו בראשי צריחי הכנסיות והמסגדים, והקמת מגדל השעון ה"אזרחי" סימלה את השינוי התרבותי לכיוון של חברה אזרחית. כיכר השעון הפכה למקום מרכזי לאחר הריסת חומות העיר במאה ה-19, ובסיבותיה פעלו שוקים, מבני הממשל ומרכז מסחרי, וכן "תחנה מרכזית" לכרכרות ולעגלות ברחוב בית אשל של ימינו, שממנה יצאו שירותי תחבורה ציבורית לרחבי ארץ ישראל. השען הראשון שטיפל במנגנון השעון היה נתנאל מרקוביץ' שהיה בעל חנות שעונים ברחוב אסקנדר עוואד (לימים בוטרוס). בעת גרוש יהודי ת"א - יפו על ידי הטורקים בזמן מלחמת העולם הראשונה, קיבל נתנאל מרקוביץ' אישור מיוחד מהמושל הטורקי להשאר בעיר כדי לכוון ולטפל בשעון.

בשנת 1965, שופץ המגדל על ידי עיריית תל אביב, הותקנו בו שעונים חדשים, סורגים אומנותיים ועבודות אמנות אחרות, שנוצרו על ידי האמן אריה קורן. לאחר שנות הזנחה רבות, בו הוא לא צילצל ומחוגיו לא נעו, שופץ המגדל בשנית בשנת 2001 על ידי האדריכלים אייל זיו, איתן עידו ורלי פרטו ביזמת החברה הממשלתית לתיירות ועיריית תל אביב-יפו. במהלך השחזור נמצאו המנגנון המקורי של השעון והפעמון.

ממדי השעון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גובה מן הבסיס עד קצה האנטנה: 27.8 מטרים; קומה א' - 6.9 מטרים; קומה ב' - 4.36 מטרים;
  • אורך בסיס המגדל ורוחבו: 3.8 מטרים כל אחד;
  • אורכן של חותמות הסולטאן: 100 סנטימטר; רוחבן: 70 סנטימטר;
  • הפעמון: קוטר - 60 סנטימטר; גובה - 110 סנטימטר; משקל - 130 קילוגרם;
  • לוח השעון: קוטר - 1.3 מטרים, מחוג גדול - 65 סנטימטר, מחוג קטן - 35 סנטימטר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מגדל השעון (יפו) בוויקישיתוף
יפו העתיקה
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
כנסיית פטרוס הקדוש מסגד מחמודיה מגדל השעון (יפו) כיכר השעון רחוב יפת כנסיית מר מיכאל כנסיית גאורגיוס הקדוש רחוב רזיאל בית הקברות הפרוטסטנטי ביפו כיכר קדומים גן המדרון נמל יפו סלע אנדרומדה שוק הפשפשים חוף תל אביב הים התיכון תחנת המשטרה ביפו בנק אנגלו-פלשתינה בית הספר טביתא גבעת אנדרומדה קולג' האחים מגדלור יפו בית שמעון הבורסקאי בית הכנסת לעולי לוב מוזיאון אילנה גור תיאטרון הסימטה בית החולים הצרפתי (יפו) בית העולים בית מרכז האמנויות מאפיית אבולעפיה בית הסראייה סביל אבו נבוט ב' מסגד הים מנזר ניקולאס הקדוש מיומנה נא לגעת בית הסראייה הישן (יפו) רחוב יהודה הימית גן הפסגה טיילת יפו בית המכס הצפוניOld giaffa map.png
אודות התמונה

(1) מגדלור יפו (2) בית שמעון הבורסקאי (3) כנסיית מר מיכאל (4) כנסיית פטרוס הקדוש (5) מנזר ניקולאס הקדוש (6) מסגד הים
(7) החמאם ובית הסראייה הישן (8) בית מיומנה (9) בית הכנסת לעולי לוב (10) מוזיאון אילנה גור (11) תיאטרון הסימטה
(12) כנסיית גאורגיוס הקדוש (13) בית העולים (14) בית הספר טביתא (15) קולג' האחים (16) בית הקברות הפרוטסטנטי
(17) תחנת המשטרה ביפו (18) מאפיית אבולעפיה (19) בית הסראייה (20) סביל אבו נבוט ב' (21) בנק אנגלו-פלשתינה
(22) בית החולים הצרפתי (23) גבעת אנדרומדה (24) בית מרכז האמנויות, (25) בית המכס הצפוני, (26) נא לגעת