מגדל טוקיו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מגדל טוקיו
‏東京タワー
TaroTokyo-20110314-TokyoTower-01.jpg

מגדל טוקיו
מידע על המבנה
כתובת מינאטו-קו, טוקיו
מדינה Flag of Japan.svg יפן
תאריך התחלה יוני 1957
נחנך 23 בדצמבר 1958
גובה 332.5 מטר
ארכיטקט טאשו נאיטו (Tachū Naitō)
בעלים ניפון טלוויז'ן סיטי קורפ
שימוש מגדל תקשורת ותצפית
קואורדינטות 35°39′31″N 139°44′44″E / 35.65861°N 139.74556°E / 35.65861; 139.74556קואורדינטות: 35°39′31″N 139°44′44″E / 35.65861°N 139.74556°E / 35.65861; 139.74556
www.tokyotower.co.jp
אזור התצפית המיוחד, הממוקם בדיוק מתחת לציוד השידור
המגדל בשנת 1961

מגדל טוקיויפנית: 東京タワー) הוא מגדל תקשורת ותצפית הממוקם בפארק שיבא שברובע מינאטו-קו שבטוקיו. גובה המגדל 332.5 מטר (1,091 רגל), והוא מגדל תומכות הפלדה הגבוה בעולם, אף יותר ממגדל אייפל. המגדל המבנה השני בגובהו ביפן. המגדל נבנה בהשראת מגדל אייפל, והוא צבוע בצבע כתום בינלאומי לבטיחות אווירית.

המגדל בבעלות חברת ניפון וההכנסות ממנו מגיעות מתיירות והחכרת שידורי האנטנה.

בניית המגדל החלה ביוני 1957, והוא נפתח ב-23 בדצמבר 1958. עלות הבנייה הסתכמה בכ-2.8 מיליארד ין. מאז נפתח ביקרו בו מעל ל-150 מיליון תיירים.

עם בנייתם של גורדי שחקים רבים מסביב למגדל, גובהו לא מספק תמיכה מלאה לשידורים באזור, ובשנת 2008 החלה בנייתו של מגדל חדש, עץ השמיים, בגובה של 634 מטרים. המגדל נפתח במרץ 2012 והוא כיום המגדל הגבוה בעולם, והממבנה השני בגובהו בעולם, אחרי בורג' ח'ליפה.

בנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שרשת השידור הציבורית של יפן NHK החלה את שידוריה בשנת 1953, נדרש מגדל שידור באזור קנטו.

בחודשים שלאחר מכן, חברות שידור פרטיות החלו להשתמש במגדל השידור של NHK, זה גרם לממשלה להאמין שבקרוב יבנו מגדלי שידור בכל רחבי טוקיו, ובסופו של דבר הם יבלטו בכל אזורי העיר.

הפתרון שהוצע היה לבנות מגדל שידור אחד גדול, שישדר לכל רחבי טוקיו, כתחליף למגדלי שידור רבים קטנים.

בנוסף לכך, לאחר מלחמת העולם השנייה , חיפשה יפן סמל להיותה מעצמה כלכלית בעולם.

הִיסָקִיצִ'י מַאֶדָה, מייסד ונשיא ניפון דנפאטו, החברה שאחראית על ניהול הבניין ותפעולו, שתוכנן במקור להיות גבוה יותר מבניין אמפייר סטייט, שהיה המגדל הגבוה בעולם, בגובה 381 מטרים, אך תוכנית זו נכשלה בשל מחסור בחומרים ובמימון, ולבסוף גובהו של המגדל נקבע לפי הגובה שחברת הטלוויזיה הייתה צריכה כדי לשדר לכל אזור קנטו, (כ-150 ק"מ).

טאשו נאיטו, ארכיטקט מפורסם של מבנים גבוהים ביפן, נבחר כדי לעצב ולתכנן את המגדל החדש.

בחיפושיו להשראה בעולם המערבי, נאיטו ביסס את עיצובו על מגדל אייפל שבפריז, צרפת.

בעזרת ההנדסה של חברת "נִיקֶן סֵקִי בע"מ", טען נאיטו שהבניין שעיצב מסוגל לעמוד ברעידת אדמה בעוצמה הכפולה מרעידת האדמה הגדולה של 1923, ובטיפון עם רוחות עד כ-220 קמ"ש.

פרויקט הבנייה החדש, משך אליו מאות "טובי" (tobi), פועלי בניין יפנים מסורתיים, שהתמחו בבניית מגדלים רבי קומות. ביוני 1957, חברת טַקֵנָאקַה בע"מ, החלה בבנית המגדל, ובכל יום עבדו על בנייתו כ-400 פועלים. הבניין נבנה מפלדה, וכשליש ממנה היה גרוטאות של טנקים אמריקאים, שנפגעו במלחמת קוריאה.

כאשר אנטנת ה-90 מטרים חוברה למקומה ב-14 באוקטובר 1958, מגדל טוקיו היה למגדל הגבוה בעולם, בהחליפו בתואר את מגדל אייפל, ממנו הוא גבוה ב-13 מטרים. למרות גובהו, מגדל טוקיו שוקל כ-4,000 טונות, שהם כ-6,100 טונות פחות ממגדל אייפל. מאז השלמתו, שמגדלים אחדים בעולם כבר עברו את גובהו של מגדל טוקיו אך הוא עדיין המגדל בעל תמיכה עצמית מפלדה הגבוה בעולם, ועד אפריל 2010 היה המגדל הגבוה ביפן. מאז אפריל 2010 תפס את מקומו כמגדל הגבוה ביפן עץ השמיים של טוקיו.

המגדל נפתח לציבור ב-23 בדצמבר 1958. עלות הבנייה הכוללת הייתה 2.8 מיליארד ין. בשנת 2000 נמכר המגדל תמורת 10 מיליארד ין.

תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגדל משמש כמגדל תקשורת עבור רדיו וטלוויזיה. בנוסף, המבנה המרכזי שלו הינו גם יעד תיירותי. מאז פתיחתו בסוף 1958 ביקרו במגדל מעל 150 מליון איש. [דרוש מקור] מאז שנת 2000, התיירות במגדל במגמת עלייה, וכעת, מבקרים בו כ-3 מיליון איש מדי שנה.

מוקד המשיכה הראשון לתיירים במגדל הינו ה-"FootTower" , בניין בן 4 קומות, המוצב ישירות למרגלות המגדל, ובו מסעדות ומזנונים, חנויות, מוזיאונים וגלריות. מעליות הממוקמות בקומה הראשונה של ה"FootTower" מגיעות לשני אזורי תצפית מרכזיים, בעלי שתי קומות. בקניית כרטיס נוסף יכולים המבקרים להמשיך במעלית נוספת לאזור תצפית גבוה יותר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מגדל טוקיו בוויקישיתוף