מגדל ספאסקאיה

מגדל ספאסקיה
איור של הקרמלין מכיוון הכיכר האדומה. מגדל ספאסקיה ניצב בקדמת התמונה משמאל

מגדל סְפַּאסְקַיַה (רוסית Спасская башня - "סְפַּאסְקַיַה בַּאשְנְיָה") הוא מגדל שעון בקרמלין במוסקבה, והוא ניצב בחומת הקרמלין בצמוד לכיכר האדומה.

בזכות קרבתו לכנסיית וסילי הקדוש ולמאוזוליאום של לנין זהו המגדל הידוע ביותר בקרמלין. השער שבו שימש לתהלוכות ממלכתיות ודתיות, וכן לקבלות פנים לשגרירים.

שמו של המגדל בא משמו של האיקונין "סְפַּאס נֵרוּקוֹטְבוֹרְנִי" (Спас Нерукотворный - "מושיע שנוצר לא בעמל כפיים") שהיה תלוי לפני כן מעל שער סּפַּאסְקִיֵה (Спасские ворота). האיקונין עצמו לא השתמר, אך המקום בו היה קבוע עדיין נראה בבירור. גובהו של המגדל עד הכוכב שהותקן בראשו בתקופה הסובייטית ב-1935 הוא 67.3 מטר, ויחד איתו הוא נישא לגובה של 71 מטר. קוטרו של הכוכב הוא 3.75 מטר. הוא מאיר בלילה וסב על צירו לפי כיוון הרוח, כמו שבשבת.

שמו הראשון של המגדל היה "מגדל פרולובסקיה" (Фроловская) והוא בא משמה של כנסיית "פרולה אי לאוורה" (Фрола и Лавра). זו הוצבה ברחוב מיסינצקאיה (Мясницкая) שהוביל מהקרמלין דרך השער אל הכיכר האדומה. המגדל נבנה בשנת 1491 במהלך תקופת שלטונו של נסיך מוסקבה ושליט רוסיה איוואן השלישי על ידי האדריכל פייטרו אנטוניו סולארי (Pietro Antonio Solari). פרטים אלו נלמדים מלוחות אבן לבנים עם כיתוב זיכרון שקבועים על המגדל עצמו מהצד של הקרמלין. בסוף המאה ה-16 נקבע סמל העיט הדו ראשי של רוסיה על המגדל. המגדל התנשא בתחילה למחצית מגובהו הנוכחי, אך בשנים 1625-1624 הוסיפו לו האדריכל הרוסי בַאזֶ'ן אוֹגוּרְצוֹב (Бажен Огурцов) והסקוטי כריסטופר גלווי (Christopher Galloway) גג ובו מספר מפלסים. ב-16 באפריל 1658 קבע צו רשמי את שמו הנוכחי של המגדל. העיטורים נוספו בזמן כהונתו של מייסד שושלת רומנוב, הצאר מיכאיל הראשון.

מגדל ספאסקיה ידוע בעיקר בזכות ארבעת השעונים המוזהבים הקבועים בו והפונים לארבעה כיוונים. השעון הראשון הותקן במגדל בשנת 1707, וב-1763 הותקן בו שעון מצלצל חדש, אשר תוקן בשנת 1851. החל ב-1920 ניגן השעון את נעימת האינטרנציונל. קוטרו של השעון הוא 6.12 מטר, וגובהן של הספרות הוא 72 ס"מ. אורכו של מחוג השעות הוא 2.97 מטר ומחוג הדקות מגיע לאורך של 3.28 מטר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מגדל ספאסקאיה בוויקישיתוף