מגהמיט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מגהמיט
Maghemita.jpg
מגהמיט ממחוז צ'אקו בארגנטינה
תכונות המינרל
הרכב כימי γ-Fe+32O3
מערך קריסטלוגרפי קובייתי (כשתא העל טטרגונלי)
צורת הגביש לעתים נדירות כגבישים אוקטהדרליים או כצמיחה מחטית, בדרך כלל המינרל מופיע כגוש חסר צורה (מסיבי) או כשהוא מצפה חללים.
צבע צהוב, חום כהה, שחור כחלחל
ברק עמום עד מתכתי
שקיפות אטום
פצילות אין
שבירה תת-קונכייתית
קשיות 6 בסולם מוס
משקל סגולי 4.86
שרטוט חום
מידע נוסף פרומגנטי
מינרלים נלווים מגנטיט, אילמניט, פיריט, מרכזיט, לפידוקרוקיט, גתיט ואנאטס

מָגְהֶמִיט הוא מינרל אוקסידי אחד מסוגי תחמוצות הברזל הניחן במגנטיות בולטת.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכב וקריסטלוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסחת המבנה הכימי של המגהמיט היא γ-Fe+32O3.

ניתן להתייחס למגהמיט כאל מגנטיט נטול ברזל בערכיות 2 בנוסחה: (\mathrm{Fe}^\mathrm{III}_8)_A[\mathrm{Fe}^{\mathrm{III}}_{40/3}\square_{8/3}]_B\mathrm{O}_{32}[1] כאשר \square מייצג מקום פנוי, A מייצג מיקום טטרהדרלי ו-B מייצג מיקום אוקטהדרלי.

המטיט (α-Fe+32O3) הוא פולימורף של המגהמיט.

המגהמיט מתגבש במערכת הקובייתית, חבורת סימטריות נקודתית "טטרטואידלית" 23\,\! וחבורת סימטריות מרחבית P213. הפרמטר של תא היחידה הוא: Å‏a=8.33.‏[2] למגהמיט יש גם תא על (Supercell) שצורתו טטרגונלית וחבורת הסימטריות המרחבית שלו היא P41 או P43 והפרמטרים של תא היחידה הם Å‏a=8.33, ו-c=24.99Å.‏‏[3]

תכונות פיזיקליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המינרל מופיע לעתים נדירות כגבישים אוקטהדרליים או כצמיחה מחטית, בדרך כלל המינרל מופיע כגוש חסר צורה (מסיבי) או כשהוא מצפה דפנות של חללים בסלעים כשהוא מחליף מגנטיט. אין למינרל פצילות, והוא נשבר לחלקים מעוגלים למחצה (שבירה תת-קונכייתית). קשיותו בינונית-גבוהה - 6 בסולם מוס, ומשקלו הסגולי הוא בממוצע 4.86. המינרל הוא פרומגנטי והמגנטיות שלו חזקה.

תכונות אופטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופטית המינרל הוא איזוטרופי. גבישי המגהמיט אטומים (אם כי בשקף מנוסר המגהמיט הוא שקוף). צבעם חום, שחור כחלחל. הברק של המגהמיט עמום עד מתכתי.

גילוי ומקור שם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המינרל נתגלה לראשונה ב-1927 במכרה איירון מאונטיין (Iron mountain), כ-15 קילומטרים צפונית מערבית לרדינג (Redding) מחוז שסטה (Shasta) בקליפורניה שבארצות הברית. השם הוא הלחם של שמות שני מינרלים - מגנטיט והמטיט - בהתייחס למגנטיות החזקה של המינרל ולהרכבו הכימי.

מקור ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגהמיט הוא בדרך כלל תוצר של התחמצנות בחום נמוך של ספינלים המכילים ברזל בערכיות 2, בדרך כלל מגנטיט או מגנטיט המכיל טיטניום.

מקומות בהם מוצאים מגהמיט כוללים את מכרה איירון מאונטיין (Iron mountain), כ-15 קילומטרים צפונית מערבית לרדינג (Redding) מחוז שסטה (Shasta) בקליפורניה שבארצות הברית (המקום בו נתגלה המינרל לראשונה); במרבצי הברזל של אגם סטיפ רוק (Steep Rock Lake) בפרובינציה אונטריו שבקנדה; צפונית לפטוס דה מינאס (Patos de Minas) במדינת מינאס ז'ראיס בברזיל; במתחם בושוולד בטרנסוול שבדרום אפריקה; בהר הגעש הכבוי קצנבוקל (Katzenbuckel) שברכס ההרים אודנוולד (Odenwald) במדינת באדן-וירטמברג בגרמניה; ובמכרה טקנוקורה במחוז פוקושימה, ובמכרה קומנו במחוז ימאגוצ'י ביפן.‏[4]

בישראל ניתן למצוא מגהמיט בתצורת חתרורים בבקעת חתרורים מזרחית לערד. מקורו של המינרל בהתמרה של פיריט לתחמוצת ברזל, והוא מופיע כתרכיזים כדוריים מגנטיים בקוטר של כמה ס"מ שגונם צהוב-ירוק, השקועים בסלעי החוואר המותמרים של תצורת טקיה.‏[5]

מחקר שנערך באוניברסיטת פרנקפורט גילה כי במקורם של יוני דואר יש מבנה תלת ממדי של תאי עצבים המכילים מגהמיט ומגנטיט המאפשרים להם ניווט תוך שימוש בשדה המגנטי של כדור הארץ.‏[6]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • R. M. Cornell, Udo Schwertmann, The iron oxides: structure, properties, reactions, occurrences, and uses, Wiley-VCH, 2003, ISBN 3527302743
  • David J. Dunlop, Özden Özdemir, Rock magnetism: fundamentals and frontiers, Cambridge University Press, 2001, ISBN 052100098X

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ R. M. Cornell and Udo Schwertmann: The iron oxides: structure, properties, reactions, occurrences, and uses, pp 32. Wiley-VCH, 2003
  2. ^ אתר Webmineral. באתר rruff אין קביעה לגבי חבורת הסימטריות הנקודתית וחבורת הסימטריות המרחבית היא P4132 או P4332
  3. ^ אתר rruff
  4. ^ לרשימה המלאה ניתן להיעזר בקישור לאתר Mindat.
  5. ^ אבי בורג; יהושע קולודני, ‏סלעים בוערים בישראל - בית חרושת טבעי למלט ולבטון 10169, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
  6. ^ Mag-Nav - Bearings in the Beak