מגילות ים המלח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

קטעים מהמגילות הגנוזות - תצוגה במוזיאון הארכאולוגי בעמאן

מגילות המוצגות במוזיאון ישראל

מגילות ים המלח, המכונות גם המגילות הגנוזות ומגילות קומראן, על שם המקום שבו נמצאו רובן, הן מגילות שהתגלו במערות קומראן שבמדבר יהודה ובאתרים נוספים באזור בחפירות שנערכו במקום בין השנים 1947 - 1956. גילוי המגילות נחשב לאחד מהממצאים הארכאולוגיים החשובים ביותר מאז ומעולם. למגילות חשיבות היסטורית ודתית רבה, מכיוון שמלבד קטע בודד של ברכת כהנים מכסף הן המקור המקראי העברי הקדום ביותר שנמצא. למרות שחלקים מן הכתוב במגילות ניזוקו ואין אפשרות לשחזרם, רובן נשמרו היטב, וזאת בשל האקלים היבש השורר באזור ים המלח. רוב המגילות כתובות בעברית, ומיעוטן בארמית וביוונית.

בין היתר שופכות המגילות אור על חייהם של אנשי "כת היחד" או "כת מדבר יהודה", אחת הכתות היהודיות בתקופת בית שני, שלפי מרבית החוקרים הם האיסיים המוזכרים בכתביו של יוסף בן מתתיהו (ראו בהמשך לגבי הפולמוס בין החוקרים לגבי זהות כותבי המגילות).

כיום מוצגות חלק מהמגילות בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל בירושלים.

תוכן עניינים

1 גילוי המגילות
2 תוכן המגילות וחשיבותן
- 2.1 ספרות ה"פשרים"
3 המחלוקת בשאלת זיהוים של כותבי המגילות
4 המגילות שנתגלו
5 ראו גם
6 לקריאה נוספת
7 קישורים חיצוניים

[עריכה] גילוי המגילות

את המגילות גילה רועה צאן בדואי בשם מוחמד א-דיב, שזרק אבן לתוך מערה בניסיון להוציא ממנה עז שהתחבאה בתוכה. האבן פגעה בכד חרס שנמצא במערה והכיל חלק מהמגילות. חפירות ארכאולוגיות שבוצעו מאוחר יותר גילו מגילות נוספות.

מגילות ים המלח נמצאו במערות מוסתרות בשרידי היישוב קומראן. בקירות חלק מן המערות חצובים מעין מדפים, דבר שמחזק את ההשערה שהן שימשו כספריות-קבע ששימשו את חכמי הקהילה, והוסתרו שם בזמן המרד הגדול.

ב-13 בפברואר 1955 רכשה מדינת ישראל את מרבית המגילות.

[עריכה] תוכן המגילות וחשיבותן

קטע מהמגילה

באמצעות בדיקת תיארוך פחמן וניתוח טקסטואלי של המגילות ניתן לתארך את כתיבת המגילות למאה השנייה והראשונה לפני הספירה. המגילות הן מקטעים של כ-800 "ספרים" מתקופת הבית השני. 30% מהמגילות מהווים מקטעים מכל ספרי התנ"ך, למעט מגילת אסתר. כרבע מהמגילות הן ספרים חיצוניים, כגון ספר חנוך א'. 30% מהמגילות מהווים פרשנויות רבניות והנחיות רבניות של כת קומראן.

מספר העותקים שהשתמרו מכל ספר (עבור 16 המגילות הנפוצות ביותר)
הספר	מספר העותקים
תהלים	39
דברים	33
ספר חנוך א'	25
בראשית	24
ישעיהו	22
ספר היובלים	21
שמות	18
ויקרא	17
במדבר	11
תרי עשר	10
דניאל	8
ירמיהו	6
יחזקאל	6
איוב	6
ספר שמואל	4

אחד הטקסטים החשובים שהתגלו היה הטקסט השלם של ספר ישעיהו, שהתגלה בשנת 1947. טקסט מרכזי נוסף הוא מגילת הנחושת שהתגלתה בשנת 1952 ומפרטת את תוכנו של אוצר שהוחבא באדמה (אך לא את מיקומו).

[עריכה] ספרות ה"פשרים"

סוגה מרכזית בספרות של כת מדבר יהודה היא ספרות ה"פשרים". במגילות אלה מובאים פתרונות של נבואות קדומות של ספרי המקרא המפרשים את הנאמר בהן על תקופת הכותבים, הנתפסת בעיני הכותבים כתקופת אחרית הימים. היו שאמרו שספרות הפשרים היא הפירוש למקרא הקדום ביותר שנמצא, על אף שלמעשה אין זה פירוש במובן הרגיל של המילה, אלא שימוש בשיטות דרשניות ואחרות כדי "לפצח" את הצופן של הנביא, לפי אמונתם של הכותבים. חלק משיטות אלו מזכירות את הדרש של חז"ל, אך יש גם שיטות שונות שאינן מוכרות אצלם. בין הפשרים שנמצאו: פשר חבקוק, פשר נחום, פשר ישעיהו, ועוד.

[עריכה] המחלוקת בשאלת זיהוים של כותבי המגילות

עד שנות ה-90 של המאה ה-20 הייתה הדעה המקובלת שהמגילות נכתבו על ידי כת האיסיים, שהתגוררה באזור קומראן. הם החביאו את המגילות במערות הקרובות לקומראן בזמן המרד הגדול. תאוריה זו נתמכת במספר טענות:

ישנו דמיון רב בין תיאור טקסי החניכה לחברים חדשים בקהילה בסרך היחד, ובין התיאור של יוסף בן מתתיהו לטקסי חניכה של האיסיים.
בן מתתיהו מציין כי לאיסיים היה רכוש משותף, וגם סרך היחד מדבר על כך (אמנם, ישנם הבדלים בנושא זה בין המגילות לבין התיאור של בן מתתיהו).
בזמן החפירות בקומראן נמצאו שתי קסתות דיו, דבר המחזק את התאוריה שהמגילות נכתבו שם.
פליניוס (גאוגרף רומי שכתב לאחר כישלון המרד) מתאר קבוצה של איסיים שחיה בקהילה במדבר ליד עין גדי. יש שרואים בכך תמיכה לטענה שח'רבת קומראן אכן הייתה יישוב איסיי.

אך ישנן גם ראיות נגד השערה זו: ח'רבת קומראן היא יישוב קטן מאד, שבו יכלו לגור לא יותר מ-150 איש בזמן נתון. מכיוון שזוהו כמה מאות סופרים שונים במגילות על פי כתב היד, אין האוכלוסייה האפשרית גדולה מספיק כדי להסביר את מגוון הסגנונות בכתבי היד. קשה לקשור באופן ברור בין תיאורו של פליניוס לבין קומראן; התיאורים של בן מתתיהו אינם מתאימים לחלוטין למתואר בסרך היחד, ועוד. בשל בעיות אלה, פותחו תאוריות מתקנות, הטוענות כי אלה שכתבו את המגילות לא היו האיסיים שמתאר בן מתתיהו, אלא קבוצה שהתפצלה מהם.

לפי תאוריה אחרת, המגילות נכתבו על ידי כוהנים צדוקיים. תאוריה זו מסתמכת על מגילת "מקצת מעשה התורה" (שמספרה: MMT, 4Q394-), שבה מפורטים חוקי טומאה וטהרה הזהים להשקפותיהם של הצדוקים. במגילה זו אף מופיע לוח שנה הקובע את מועדי החגים בהתאם להשקפות הצדוקים.

הנזיר הישועי הספרדי, גוזה אוקלהאן, טען שקטע מגילה המסומן 7Q5 הוא פסקה מהבשורה על פי מרקוס מתוך הברית החדשה. אם עובדה זו תוכח כנכונה, מדובר בטקסט הקדום ביותר של הברית החדשה שהתגלה, והוא נכתב כנראה בין השנים 30 - 60 לספירה. קטע זה, הכתוב ביוונית, הוא זעיר ומקוטע (המילה היחידה המופיעה בשלמותה היא המילה היוונית "קאי" שמשמעה ו' החיבור), ועל כן קשה להבין את הכתוב בו.

בשנת 1963 הציע פרופסור קרל היינריך רנגסטורף מאוניברסיטת מינסטר שבגרמניה תאוריה שלפיה מגילות אלה הן חלק מספריית בית המקדש השני בירושלים. תאוריה זו נדחתה על ידי מלומדים אחרים באותה עת, אולם בשנת ה-80 של המאה העשרים הציגו מלומדים אחרים (ביניהם נורמן גולב, יזהר הירשפלד, יצחק מגן ויובל פלג) עדויות חדשות התומכות בתאוריה זו. הראיות של גולב ואחרים לתאוריה זאת הן:

מגילת הנחושת שנמצאה במערה 3, הכוללת רשימה של אוצרות. חוקרים אלה טוענים שמגילה זו יכלה להיכתב רק בירושלים, בשל אופי המקומות והאוצרות הרשומים בה.
במגילות יש מגוון רב של רעיונות סותרים, דבר המראה שהן לא נכתבו כולן בידי אותה הכת;
העובדה שחוץ ממגילת הנחושת, אין כל מסמכים היסטוריים או מכתבים בין המגילות, אלא רק העתקי סופרים של טקסטים דתיים שונים, דבר המראה שמדובר בשאריות מספריות, ושהן לא נכתבו קרוב למקום בו נמצאו.

גולב טוען כי מגוון כזה של מגילות יכול היה להגיע רק מהמרכז האינטלקטואלי והדתי הראשי בתקופה זו - ירושלים, וכי מדובר בהעתקים שהוחבאו כהכנה למרד הגדול או במהלכו. הוא דוחה את דעותיו של רנגסטורף, שכן לדעתו גיוון רב של דעות, כפי שרואים במגילות, לא היה יכול להגיע כולו מהמקדש. הירשפלד טוען כי קומראן הייתה אחוזה של עשיר ירושלמי; גולב עצמו טוען שהמקום היה מבצר צבאי, חלק משורה של מבצרים שהגנו על ירושלים.

לפי סברה של החוקרים האמריקנים מייקל באיג'נט וריצ'רד לי, מדובר במגילות שנכתבו על ידי הנוצרים הראשונים.

פרופסור יחזקאל קוטשר הצביע על כך שמגילת ישעיהו א' (מגילת ישעיהו השלמה), אשר בה שינויים רבים מנוסח המסורה, אינה נוסח עתיק יותר (על אף שנוסח המסורה התקבע רק סביב המאה השמינית), אלא להיפך - נוסח "עממי" יותר של דברי הנביא, שנועד לשימוש הציבור הרחב, שהתרחק בינתיים מלשון הנביא. קוטשר מסתמך בקביעתו על הידלדלות במספר המילים היחידאיות, כתיבה בכתיב מלא, ושימוש נרחב בארמיזמים (צורות לשון ארמיות) כתופעות המאפיינות טפסים עממיים מאוחרים לעומת הכתבים המקוריים. זאת אפשר לראות גם בהשוואה לנוסח מגילת ישעיהו ב', הזהה בעיקרה לנוסח המסורה. בכך הופרכה אמונתם של כמה חוקרים כי נוסח המסורה נקבע על ידי רבי עקיבא או אחרים בתקופתו. ההזדקקות לנוסח עממי נבעה מכך שעם הארץ בתקופה המדוברת איבד את היכולת לקרוא בעברית מקראית לאחר שקודם לכן חדלו מלדבר בה.