מגיש עזרה ראשונה

מגישי עזרה ראשונה מטפלים בשחקן פוטבול שנפצע במהלך משחק

מגיש עזרה ראשונה, או מע"ר, הוא אדם שעבר קורס בעזרה ראשונה, בין אם בחברה פרטית ובין אם במד"א. ישנו בלבול נפוץ בין מע"ר לחובש, אך למעשה מגיש עזרה ראשונה הוא רמת הכשרה נמוכה יותר במסגרת רפואת החירום בישראל. רמות הכשרה נוספות הם חובש, חובש בכיר, ופאראמדיק.

הכשרה

תעודה מטעם מחלקת הדרכה ארצית של מגן דוד אדום.

מגן דוד אדום מעביר סדנאות לביצוע החייאה בסיסית בבתי הספר בחלק מהמקומות בארץ. הסדנאות כוללות מספר שעות לימוד בהן התלמידים לומדים את שיטות ההחייאה והעזרה הראשונה ועוברים התנסות על בובה.

מתנדבי הנוער במגן דוד אדום בגילאי 15-18, עוברים הכשרה ארוכה יותר הנמשכת כ-60 שעות. קורס 60 כולל את כל הנושאים הנלמדים בקורס מע"ר רגיל (44 שעות) אך בנוסף לזה לומדים החניכים גם את דרכי הטיפול במד"א במצבים שונים, החייאה בסיסית עם מכשירים, וגם מבצעים הכרה עם ציוד האמבולנס ותפעולו.

מגן דוד אדום עורך קורסי החייאה לקבוצות מאורגנות במרכזי ההדרכה. לפי חוק מד"א, 60 שעות הם המינימום של שעות לימוד לקורס מע"ר (מגיש עזרה ראשונה- הדרגה הראשונה כאחד שעולה על אמבולנסים במד"א), ולכן קרוי הקורס "קורס 60".

באפשרות כל אדם לעבור קורס עזרה ראשונה בתשלום, בין אם על ידי מד"א ובין אם על ידי חברה פרטית. בתום הקורס מקבל כל העובר אותו תעודה המסמיכה אותו כמגיש עזרה ראשונה. קורס עזרה ראשונה סטנדרטי יארך כ-44 שעות ויכלול נושאים שונים כמו מצבי חירום בחולה, מצבי חוסר הכרה, טיפול בסיסי בטראומה, פגיעות בעלי חיים והחייאה בסיסית. קיימים קורסים קצרים יותר המוצעים על ידי מד"א (כמו קורס 22, קורס 8, קורס למצילים, קורס החייאת תינוקות, ועוד) וגם על ידי חברות פרטיות, אך התוכן הכללי בכל הקורסים כמעט זהה.

בצה"ל כל חייל המסיים טירונות ברמה של רובאי 03 ומעלה, עובר במהלך הטירונות קורס מגישי עזרה ראשונה מזורז (לרוב על ידי החובש הפלוגתי או המ"כים), ובסיום הטירונות מקבל תעודת מע"ר. גם צוערים בבה"ד 1 עוברים במהלך קורס הקצינים קורס מע"רים מוגבר. חיל הרפואה עורך אחת לחודש קורס מע"רים הניתן כצ'ופר לחיילי המערך תומך הלחימה והמערך העורפי, ולעתים נערכות הדרכות במסגרת היחידה על ידי חובשי המרפאה.

תעסוקה

תפקידים שונים כמו מורים, מדריכי קבוצות ספורט, מדריכי טיולים, מלווי טיולים (ומלווי נשק בטיולים), דיילים, מצילים ושומרים דורשים לרוב הסמכה כמע"ר. במגן דוד אדום מוכשרים מתנדבי הנוער כמגישי עזרה ראשונה ומאיישים אמבולנסים "לבנים" (רגילים) ביחד עם חובש מוסמך, או בנט"ן/אט"ן יחד עם נהג חובש ופארמדיק. ישנם גם מתנדבים בוגרים המוסמכים כמגישי עזרה ראשונה, אך דבר זה אינו שכיח.

סמכויות

מגיש העזרה הראשונה מוגבל בסמכויותיו בהשוואה לדרגים הבכירים יותר ברפואת החירום.

• למע"ר מתחת לגיל 18 או למע"ר שלא עבר הסמכה לכך בקורס, אסור להחדיר קטטר לוריד במטרה להחדיר אליו נוזלים או תרופות.
• למע"ר אסור לתת אף תרופה. רק אדם המוכשר כפארמדיק ומעלה יכול לתת תרופות לחולה או לנפגע (למעט סליין, גלוקוג'ל ואספירין שחובשים מוסמכים לתת).
• אסור למע"ר לבצע מתן שוק חשמלי ידני.
• למע"ר אסור להתרים דם.
• למע"ר (כמו גם לחובשים), אסור לבצע פעולות פולשניות כמו צנרור קנה (אינטובציה), קוניוטומיה, או כל פעולה פולשנית אחרת.
• אסור למע"ר מתחת לגיל 18 לעלות על אמבולנס בשעות הלילה.
• מע"ר אינו אמור לרדת מהאמבולנס בעת אירוע רב נפגעים כמו פיגוע, אם כי הוראה זו לעתים קרובות איננה נאכפת בפועל, בתוך ההמולה המאפיינת אירועים כאלה.

השתלמויות מע"רים

מגישי עזרה ראשונה יכולים להתפתח במספר כיוונים במסגרת פעילות מד"א:

1. מפעילי תאר"ן - תחנת אירוע רב נפגעים, המשמשת למעשה כמחסן ציוד רפואי נייד.
2. סייעני מוקד - מגיל 17 ומעלה.
3. מע"רים בנט"ן/אט"ן - לאחר השתלמות וחפיפה.
4. מדריכי עזרה ראשונה - בקורס מע"רים לנוער.
5. אחראים על ענייני לוגיסטיקה בתחנות, כמו רכזי מתנדבי נוער, וכדומה.

ביקורת

כאשר מדובר במע"רים, ובפרט בנוער מד"א, הביקורת מתמקדת בהיבטים הבאים: 1. נזק נפשי וטראומה שעלולים להגרם לבני נוער כתוצאה מחשיפה למראות קשים ומצבי לחץ קיצוניים, ללא הכשרה מנטאלית נאותה (נדון בכתבות עיתונאיות: ערוץ 1, מבט לחדשות, אוקטובר 2003. "טראומדא", חגית ששר, מקור ראשון.2007.) 2. רמת שירות נמוכה לאזרח - בפרט כשמדובר באמבולנסים לבנים המאוישים על ידי חובש יחיד ו2-3 מער"ים קטינים. ההכשרה הממוצעת בצוות שכזה נמוכה בהרבה מהמקובל במדינות המערב, אירופה וארצות הברית. (שם בדר"כ רוב האמבולנסים מתופעלים על ידי פראמדיקים בוגרים בלבד)

ראו גם

• חובש
• פאראמדיק