מגי סמית'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מגי סמית'
טביעות ידיים של מגי סמית' בכיכר לסטר

דיים מרגרט נטלי "מגי" סמית'אנגלית: Margaret Natalie "Maggie" Smith; נולדה ב-28 בדצמבר 1934), המוכרת יותר כמגי סמית', היא שחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון בריטית. היא בעלת קריירה ארוכה וענפה על הבמה ועל מסכי הקולנוע והטלוויזיה, ואחת השחקניות הבולטות בבריטניה. הופעת הבכורה שלה הייתה ב-1952, ועדיין אחרי 60 שנה ממשיכה לשחק. היא זכתה במספר רב של פרסים בהם שבעה פרסי באפטה, שני פרסי אוסקר, שלושה פרסי גלובוס הזהב, שלושה פרסי אמי, פרס גילדת שחקני המסך ופרס טוני.

סרטים בהם השתתפה זכו לשבחי הביקורת כוללים את "אותלו" (1965), "פריחתה של מיס ג'ין ברודי" (1969), "מסעותי עם דודתי" (1972), "מלון בקליפורניה" (1978), "התנגשות הטיטאנים" (1981), "זיכרונות אהבה מפירנצה" (1987) ו"פארק גוספורד" (2001). בנוסף השתתפה בסרטים פופולאריים כגון "הוק" (1991), הסרט "הנזירות בלוז" ובסרט ההמשך שלו, ובתפקיד פרופ' מינרווה מקגונגל בסדרת סרטי הארי פוטר. מ-2010 החלה להשתתף בסדרת הדרמה עטורת השבחים "אחוזת דאונטון" בה היא מגלמת את ויולט קרולי, הרוזנת האלמנה מגרנתהם, עבור תפקיד זה זכתה בפרס גלובוס הזהב ובפרס אמי עבור שתי עונות ברציפות, וכן בפרס גילדת שחקני המסך בשנת 2013.

ב-2012 הוענק לה פרס כבוד "Stratford Shakespeare Festival’s Legacy Award". היא קבלה את הפרס מידי כריסטופר פלאמר בטקס משובץ כוכבים במלון פיירמונט רויאל יורק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרגרט נטלי סמית' נולדה באילפורד במחוז אסקס שבאנגליה, בתם של מרגרט ונתניאל סמית'. אביה היה פתולוג שעבד באוניברסיטת אוקספורד[1]. יש לה שני אחים מבוגרים ממנה, התאומים אליסטר ואיאן שלמדו בבית ספר לאדריכלות. היא למדה בבית הספר התיכון "אוקספורד היי סקול".

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת קריירת המשחק שלה בתיאטרון "אוקספורד פלייהאוס", בשנת 1952 הופיעה בתפקיד ויולה במחזה השייקספירי הלילה השנים-עשר. בקולנוע, הופיעה לראשונה בשנת 1956 בסרט Child in the House. הופעתה המקצועית הראשונה הייתה בברודוויי במופע הרוויו "הפנים החדשות של 56' ". בשנות השישים הייתה לדמות קבועה בתיאטרון המלכותי הלאומי ובלטה במשחקה כדזדמונה במחזה אותלו לצידו של לורנס אוליבייה, תפקיד אותו גילמה גם בגרסה הקולנועית משנת 1956 והייתה מועמדת לאוסקר על הופעתה. ב"אוקספורד פלייהואס" שיחק לצידו של רוני ברקר במחזה "The Housemaster" ומחזות נוספים.

ב-1969 זכתה בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר על משחקה בתפקיד ג'ין ברודי, המורה הסקוטית, בסרט "פריחתה של מיס ג'ין ברודי". השחקנית ונסה רדגרייב גילמה את הדמות בתיאטרון בלונדון ב-1966. זואי קלדוול זכתה בפרס טוני על גילום מיס ברודי בתיאטרון בניו יורק. ב-1978 זכתה סמית' באוסקר נוסף בקטגוריית שחקנית המשנה על הסרט "מלון בקליפורניה" כששיחקה לצידו של מייקל קיין. כשנודע למייקל קיין שהיא מתכוונת להופיע בסרט "מיסיונר ולא קדוש" עם מייקל פיילין הזהיר אותו שהיא עלולה "לגנוב לו את הסרט". סמית' כיכבה בסרט נוסף עם פיילין הקומדיה השחורה "A Private Function".

ב-1992 השתתפה בסרט "הנזירות בלוז" וב-1999 הופיעה כליידי הסטר האימתנית בסרט "תה עם מוסוליני". רבות מהדמויות שהיא מגלמת הן כפי שהיא מכנה אותן "גלריה של גרוטסקיות", ומשחקת דמויות עוקצניות, סרקסטיות או פשוט גסות רוח. דוגמאות לדמויות כאלה אפשר לראות בסרט "גברות בלוונדר" בדמות האחות הבקורתית, ובסרט "פארק גוספורד" בדמות קונסטנס הרוזנת מטרנטהם חמת המזג והסנובית. על תפקידה ב"פארק גוספורד" זכתה למועמדות נוספת לפרס אוסקר.

תפקידים בולטים נוספים הם: דמותה הנרגנת של שרלוט ברטלט בהפקה של מרצ'נט ואייבורי "זכרונות אהבה מפירנצה", הדוכסית מיורק בסרטו של איאן מק'קלן "ריצ'רד השלישי" ותפקיד פחות ידוע אך רב עוצמה של לילה פישר בסרט "Love and Pain and the Whole Damn Thing" משנת 1973. עם ההצלחה הבינלאומית של סרטי הארי פוטר, זכתה סמית' להכרה בקרב קהל רחב יותר, והיא ידועה כמגלמת את דמותה של מינרווה מקגונגל לצידו של דניאל רדקליף, איתו הופיעה קודם לכן בעיבוד טלוויזיוני משנת 1999 של "דייוויד קופרפילד" מאת צ'ארלס דיקנס בו גילמה את בטסי טרוטווד, דודתו של דייוויד. עוד שיחקה בתפקיד ונדי המבוגרת בסרט "הוק" ובתפקיד גברת מדלוק בסרט "סוד הגן הנעלם" מ-1993.

ב-2010 החלה להופיע בסדרת הדרמה התקופתית הבריטית "אחוזת דאונטון" בתפקיד ויולט קרולי, הרוזנת האלמנה מגרנתהם. ב-2013 משודרת העונה השלישית של הסדרה. ב-2012 הייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב (המועמדות התשיעית שלה) בקטגוריית שחקנית המשנה הטובה ביותר בסדרה או בסרט קולנוע, על תפקידה בעונה הראשונה של "אחוזת דאונטון". היא זכתה בשני פרסי אמי על התפקיד. ב-2013 זכתה בפרס "גלובוס הזהב" על תפקידה בעונה השנייה.

בין השנים 1976 ועד 1980 היא הופיעה במספר רב של הפקות בפסטיבל שייקספיר בסטרפורד אונטריו. ה בין הדמויות שגילמה היו המלכה אליזבת בריצ'רד השלישי, קלאופטרה, ליידי מקבת', וירג'יניה וולף ב"וירג'יניה", ואינספור תפקידים ראשיים עם השחקן בריאן בדפורד בהם "Private Lives" מאת נואל קווארד. בספטמבר 2012 הוענק לסמית' "פרס מורשת פסטיבל שייקספיר בסטרטפורד" היוקרתי.

תפקידים נוספים בתיאטרון כללו את הדמות הראשית בהפקה הבימתית של אלן בנט למחזה "The Lady in the Van " ואת אמנדה בהפקה מחודשת של "Private Lives". בשנת 1990 זכתה בפרס טוני על הופעתה במחזה של פיטר שייפר Lettice and Lovage, בו כיכבה בתפקיד מדריכת תיירים אקסצנטרית בבית אחוזה אנגלי. ב-2007 שיחקה במחזה "The Lady from Dubuque" מאת אדוארד אלבי בתיאטרון היימרקט.

ב-1954 הופיעה בתוכנית טלוויזיה "Oxford Accents" שהפיק נד שרין. השתתפה בתפקידים אחדים במופע "הפנים החדשות של 1956" בתיאטרון אתל ברימור. ב-21 באוגוסט 1957 הופיעה בתיאטרון ליריק המרסמית' בקומדיה המוזיקלית "Share My Lettuce" עיבוד לרומן מאת במבר גסקויין. אחר כך הועלתה ההצגה ב"קומיק תיאטר" וב"גאריק תיאטר". ב-1958 הייתה מועמדת בפעם הראשונה לפרס, כשחקנית חדשה מבטיחה ביותר של האקדמיה הבריטית לאומנויות הקולנוע והטלוויזיה על תפקידה ב-Nowhere To Go. בהוליווד הייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב ככוכבת החדשה של השנה ב-1964 על משחקה ב"אנשים חשובים ביותר".

ב-2012 שיחקה בתפקיד מיוריאל בקומדיה הבריטית "מלון מריגולד האקזוטי", וכן כיכבה בסרט "קוורטט", המבוסס על מחזה מאת רונלד הרווד, בבימויו של דסטין הופמן בתפקיד ג'ין הורטון.

ב-1970, בחלוקת אותות הכבוד של השנה החדשה הוענק לה תואר מפקדת מסדר האימפריה הבריטית (CBE). בשנת 1990 הועלתה לדרגת דיים מפקדת (DBE).

ב-1986 הוענק לה תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת באת'. עוד קבלה תוארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת סנט אנדרוז ב-1971, ומאוניברסיטת קיימברידג' ב-1995.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגי סמית' הייתה נשואה פעמיים, בעלה הראשון היה השחקן רוברט סטיבנס. נולדו להם שני בנים, כריס לארקין (נולד ב-1967) וטובי סטיבנס (נולד ב-1969), שניהם שחקנים. היא התגרשה ממנו ב-1974. בעלה השני היה המחזאי בוורלי קרוס וסמית' הייתה נשואה לו עד מותו ב-1998.

בשנת 2008 התגלתה אצל סמית מחלת הסרטן. בסרט הארי פוטר והנסיך חצוי-הדם שיחקה סמית בפאה; לאחר מכן דיווח שהחלימה ממחלתה‏[2].

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Mackenzie, Suzie (20 November 2004). You have to laugh, The Guardian (UK).
  2. ^ Actress Maggie Smith recounts cancer battle, (AFP) – Oct 5, 2009
מגי סמית' - פרסים