מגלן יפני
 מגלן יפני
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | שקנאים |
| משפחה: | כפניים |
| תת־משפחה: | מגלנים |
| סוג: | Nipponia |
| מין: | מגלן יפני |
| שם מדעי | |
 Nipponia Nipponטמינק, 1835 | |
| תחום תפוצה | |
תחום תפוצתו של המגלן היפני בעבר | |
| |
מגלן יפני (שם מדעי: Nipponia Nippon) הוא מין יחידי בסוגו של מגלן. הוא גדול יחסית לשאר מיני המגלנים; אורכו כ-75 ס"מ ומשקלו כ-1 ק"ג, בעוד אורך מוטת כנפיו הוא כ-140 ס"מ. בתי הגידול המועדפים עליו הם יערות אורנים. במהלך עונת הרבייה, המגלנים מחפשים אחר מזון בתוך הטריטוריות שלהם; אך לאחר עונת הרבייה, המגלנים עשויים לחפש מזון מרחקים של עד כ-20 ק"מ מהטריטוריות שלהם, בלהקות גדולות. אזורי המחיה של המגלנים בעונת הרבייה נמצאים ברום של כ-1000 מטרים מעל גובה פני הים, אך בתקופות אחרות הם נמצאים ברום של כ-500 מטרים מעל גובה פני הים.
רוב גופו של המגלן היפני צבוע בלבן. המקור שחור, ובקצהו יש כתם אדום. הרגליים אדומות, ופניו של המגלן, שאינן מכוסות בנוצות, אדומות. על ראשו של המגלן יש ציצת נוצות ארוכה בצבע לבן.
נצפתה התנהגות סירוק קבוצתית אצל המגלנים היפניים, במהלכה פרט אחד מסרק את צווארו, ראשו וגבו של פרט אחר. בדרך כלל, ציצת הנוצות של המגלן הלבן מורמת בעת סירוק העורף.
רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המגלנים היפניים הם מונוגמיים. עונת החיזור מתחילה בינואר, ובמהלכה הזכר מטלטל את ראשו, נושא חומר קינון במקורו ומציע אתוו לנקבה. אם היא מקבלת אותו, הזכר יבצע עם הנקבה תצוגה דמוית הזדווגות. במקרים של הזדווגות ממשית התצוגה שונה: הזכר והנקבה מקרבים את מקוריהם כך שיגעו זה בזה; הזכר מנענע את זנבו, בעוד הנקבה מתכופפת ומנענעת את ראשה.
עונת הרבייה מתרחשת בין מארס לאוגוסט. הקן מוקם על עצים מהם ניתן להשקיף על האזור. הנקבה מטילה 1–5 ביצים כחולות-אפרפרות עם כתמים חומים, שמוטלות בהפרשים של כ-1 עד 2 ימים. הבקיעה מתרחשת באמצע מאי. הגוזלים נולדים עם פלומה אפרפרה ועם רגליים כתומות-אדומות; הם פורחים מהקן 45 ימים לאחר הבקיעה, ועצמאיים כבר בגיל חמישה חודשים.
שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעבר המגלן היפני היה נפוץ לאורך מזרח אסיה, במדינות סין, יפן, טאיוואן, קוריאה ורוסיה; אך תחום תפוצתו הצטמצם מאוד בשנים האחרונות, וכיום האוכלוסייה היחידה של מגלנים יפניים בטבע ממוקמת במחוז שאאנשי בסין. נכון ל-2006, ההערכה היא שיש כ-500 מגלנים שחיים בטבע, ומספרם עולה בהדרגה[2]. בגלל תחום התפוצה המוגבל שלו, איבוד בתי גידול והמספר הקטן של פרטים שנותרו בטבע, מין זה הוכרז כמצוי בסכנת הכחדה, והוא נמצא בנספח הראשון של אמנת וושינגטון.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מגלן יפני, באתר ITIS (באנגלית)
- מגלן יפני, באתר NCBI (באנגלית)
- מגלן יפני, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- מגלן יפני, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- מגלן יפני, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- מגלן יפני, באתר Internet Bird Collection (באנגלית)
- מגלן יפני, באתר GBIF (באנגלית)
