מגנוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

באלקטרומגנטיות קלאסית, מִגְנוּט (או מגנטיזציה) הוא השדה הווקטורי המסמן את צפיפות מומנטי הדיפול המגנטיים בחומר מגנטי, ואת כיוונם.

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבור תחום הומוגני בנפח V, שבו N דיפולים מגנטיים m, המגנוט M מוגדר:

\mathbf{M}=\frac{N}{V}\mathbf{m}=n\mathbf{m}

במערכת היחידות הבינלאומית נמדד המגנוט ביחידות אמפר למטר, A/m.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

P physics.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.