מגנוס הראשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מגנוס הראשון ("הטוב") (Magnus Olavsson den gode;‏ 102425 באוקטובר 1047) היה מלך נורבגיה בין השנים 10351047. נקרא על שם קרל הגדול (Carolus Magnus).

בשנת 1028 הוא גורש עם אביו הבלתי-חוקי, אולף הראשון ("החסון"), בידי קאנוט הגדול לרוסיה, אך במות קאנוט בשנת 1035, חזר לנורבגיה והוכתר למלך.

לפי הסכם עם מלך דנמרק, ירש אותה מגנוס בשנת 1042. בראש צבא דני-נורבגי הדף בשנת 1043 את הוונדים, שפלשו לדנמרק מדרום. משנת 1046, מלך יחד עם דודו האראלד השלישי הארדרודה (Harald Hardråde). מגנוס ירש ממלך דנמרק גם את התביעה לכתר אנגליה, אך בעת הכנות המסע, הוא נהרג בתאונה.