מגנטון גרעיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מגנטון גרעיני
יחידות ערך מערכת יחידות
J·T−1 [1]‏‎5.05078324(13)×10-27 יחידות SI
erg·G−1 [1]‏‎5.05078324(13)×10-24 יחידות cgs
eV·T−1 [1]‏‎3.1524512605(22)×10-8 יחידות Ev

המגנטון הגרעיניאנגלית: Nuclear magneton) הוא קבוע פיזיקלי מתחום הפיזיקה האטומית שבעזרתו נהוג לתאר את מומנט הדיפול המגנטי של חלקיקים כבדים יחסית כגון נוקלאונים או גרעינים, ומסומן \mu_N.

המגנטון מוגדר ביחידות SI בצורה:

\mu_\mathrm{N} = {{e \hbar} \over {2 m_\mathrm{p}}}

וביחידות cgs כך:

\mu_\mathrm{N} = {{e \hbar} \over{2 m_\mathrm{p}c}}

כאשר:

e הוא ההמטען החשמלי של האלקטרון (C‏‎1.6×10-19‎)
\hbar הוא קבוע פלאנק המצומצם
m_\mathrm{p} היא מסת המנוחה של הפרוטון
c היא מהירות האור

ערכו יחידות SI הוא בקירוב:

[1]‏μN=‎5.05078324(13)×10-27 J/T

המגנטון הגרעיני משמש לרוב לתיאור המומנט המגנטי של חלקיקים כבדים יחסית בעוד שעבור חלקיקים קלים יותר ובעלי מטען גבוהה יותר ביחס למסתם, כגון עבור האלקטרון משתמשים דווקא במגנטון של בוהר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 המספר המופיע בסוגריים הוא השגיאה הנכתבת בצורה: 0.1234±0.0056 = (56)0.1234