מגנטו-הידרודינמיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מגנטו-הידרודינמיקה (באנגלית בראשי תיבות MHD) הוא חקר הדינמיקה של זורמים מוליכים. למשל, פלזמה, מתכות נוזליות, או אלקטרוליטים. המונח מורכב ממגנטו מלשון שדה מגנטי, הידרו מלשון נוזל, ודינמיקה מלשון תנועה. התחום פותח על ידי האנס אלפבן, אשר זכה על כך בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1970.

הרעיון הבסיסי ב-MHD הוא ששדות מגנטיים משרים זרמים חשמליים בזורם מוליך הנמצא בתנועה. הזרמים המושרים מפעילים כוחות על הזורם ואף משנים את השדה המגנטי עצמו.

המשוואות המשמשות לתיאור המערכת ב-MHD הן שילוב של משוואות נאוויה-סטוקס של הידרודינמיקה ומשוואות מקסוול של אלקטרומגנטיות. על מנת לתאר את המערכת בצורה מלאה יש לפתור סימולטנית את כל המשוואות הדיפרנציאליות האלו, בצורה אנליטית או נומרית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P physics.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.