מגשימי תקוותנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מגשימי תקוותנו
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1987–הווה (כ־37 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
cnef.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מגשימי תקוותנו (צרפתית: CNEF ראשי תיבות של Centre National de Etudiants Francophones en Israël) הוא הארגון הפועל בישראל למען קליטת סטודנטים עולים מארצות דוברות צרפתית.

הארגון מספק לסטודנטים עזרה בתחום החומרי, החברתי והתרבותי, והוא פועל ללא מטרות רווח.

סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון הוקם בשנת 1987 על ידי קבוצת בוגרי תנועת הנוער "תקוותנו" (תנועת הנוער של ה-Consistoire) שעלו לישראל ושאפו להמשיך את פעילותם ההתנדבותית, ובמסגרת זו לסייע לסטודנטים עולים (שברוב המקרים עלו לבדם) בקליטתם במוסדות להשכלה גבוהה, זאת מתוך האמונה כי קליטה מוצלחת של העולים בשנותיהם הראשונות היא המפתח לתחושת השתייכותם למדינה וממילא לנאמנות לה. לכן מתמקד ה-CNEF באוכלוסיית הסטודנטים דווקא, בשל החשיבות הרבה המיוחסת בצרפת להצלחה בלימודים האקדמיים, אשר מהווה למעשה "מבחן מציאות" להתערות העולה בארץ (בעיקר בעיני ההורים, שבמקרים רבים מסתייגים ואף מתנגדים לעליית ילדיהם ארצה).

בשנותיו הראשונות פעל הארגון במתכונת מצומצמת יחסית – תמיכה בסטודנטים גרידא, בעיקר בקמפוסים בירושלים ובאוניברסיטת בר-אילן, אך במרוצת השנים הרחיב הארגון את פעילותו ופנה לקהלי יעד מאוכלוסיות צעירות דוברות צרפתית נוספות. כיום מטפל הארגון בלמעלה מאלף צעירים במוסדות שונים בארץ, וכן הורחבה פעילות הארגון בתחומים נוספים בקליטת עלייה. משרד הארגון ממוקם במדרחוב בן-יהודה סמוך לכיכר ציון בירושלים ופתוח לקבלת קהל.

פעילות הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות הארגון מתבצעת בשני מישורים:

  1. הכוונה לצעירים טרום עלייה
  2. תמיכה בסטודנטים ובצעירים בשנותיהם הראשונות בארץ - עיקר הפעילות בקמפוסים מתקיימת באזורים ירושלים, המרכז, אריאל והצפון, ומתבססת על צוות סטודנטים מתנדבים הכולל 5 רכזים אזוריים וכ-30 מדריכים הפזורים בארץ.

כל פעילויות הארגון מושתתות על צוותי מתנדבים שעלו לארץ בשנים האחרונות.

הכוונה וייעוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרכז מידע - הארגון מספק שירות ייעוץ והכוונה לכ-500 צעירים בשנה, כאלה שעלו וכן משתתפי תוכניות שונות השוהים בארץ (פנימיות, פרויקט מסע של הסוכנות היהודית ועוד). השירות ניתן בארץ על ידי פגישות אישיות ושיחות טלפון, ובחו"ל בעזרת אתר אינטרנט ושירות דוא"ל. המרכז עונה על שאלות שמתעוררות החל מההחלטה לעלות לישראל ועד להשתלבות במוסדות השונים.
  • הסברה בירידים - הארגון שולח מטעמו צוותי הסברה לירידים בישראל ומחוצה לה המיועדים לקהלים שונים המתעניינים בעלייה, ובדגש על התחום הנקודתי בו הם מתעניינים.

סמינרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת פעילות הארגון מתקיימות שבתות לכלל הצעירים במקומות שונים בארץ, ובמקביל מתקיימות שבתות אזוריות בפורום מצומצם יותר. שבתות אלה מאפשרות מפגש בין סטודנטים צעירים לוותיקים יותר, ובכך מסייעות להתערותם של הצעירים בארץ. לתוכנית השבתות הכלל-ארציות סדר קבוע, במסגרתו מתקיים טיול רגלי באזור בו מתקיימת השבת ביום שישי, ובמהלך השבת נידונה סוגיה נבחרת בנושאים אקטואליים על ידי דיונים ומרצים מבחוץ.

פעילויות חברתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון מקיים פעילויות חברתיות המיועדות לסטודנטים ברחבי הארץ, כאשר הבולטות שבהן מתקיימות בציון חגים ואירועים מיוחדים.

בין הפעילויות המרכזיות:

  • כנס פתיחת שנת הלימודים האקדמאית - כנס חגיגי רב משתתפים המיועד לכלל הצעירים הצרפתים השוהים בארץ, בו מתקיים יריד מידע לגבי עלייה וקליטה. בסוף הערב מופיע מדי שנה אמן ישראלי מפורסם אחר.
  • ציון חגיגות יום העצמאות - תפילה המונית בכותל המערבי בירושלים בערב יום העצמאות ומיד לאחריה יציאה לטיול רב משתתפים הכולל לינה ומסלול הליכה.

קיום הפעילויות נועד למלא את החלל בתא המשפחתי שנוצר בקרב הצעירים בעיקר בציון החגים. הארגון רואה חשיבות רבה בכך שהסטודנטים יראו ברגעים אלה את ביתם החדש בישראל.

הרצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון מקיים הרצאות בנושאים שונים בקמפוסים ברחבי הארץ, במטרה להרחיב את הידע בנושאים הקשורים לארץ ולחברה הישראלית. ההרצאות מתקיימות בשלושה מוקדים עיקריים: ירושלים, תל אביב וחיפה, המשתנות לפי הדרישות וסוג האוכלוסייה.

התנדבות ותרומה לקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדי פעם מתארגנות פעילויות התנדבותיות באזורי הפעילות השונים, דוגמת אריזת מזון למשפחות נזקקות, הדלקת נרות חנוכה עם ניצולי שואה, ביקור בבתי-חולים ועוד. לפעילות מסוג זה מושם דגש מיוחד כיוון שהיא מאפשרת לעולה להרגיש שהוא מסוגל לקיים קשר של נתינה עם הקהילה הישראלית ולא קשר של תלות, כפי שהוא רגיל במקרים רבים בשגרה.

חיילים בודדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון ה-CNEF תמך במהלך השנים גם בחיילים הבודדים, ובשנת 2009 אף הוקם צוות מתנדבים מסודר המורכב מסטודנטים ששירתו בצה"ל ומטרתו לתמוך בהם. הצוות פועל באופן אינטנסיבי ומבקר בטקסיהם של החיילים, שומר איתם על קשר רציף, מסייע להם בהתמודדות עם המערכת הצבאית, הסדרי מגורים ועוד.

מלגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיתוף עם גופים נוספים, פתח הארגון בסיוע לסטודנטים המצויים בקשיים כלכליים.

המאבק להקלה במבחן הפסיכומטרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הקשיים בהם נתקלים עולים במבחן הפסיכומטרי, יצא ארגון ה-CNEF בשנת 2010 יחד עם גופים נוספים במסע ישיבות מול הכנסת, במטרה לשנות את מתכונת המבחן בשפות זרות. בין הטענות המרכזיות שהועלו בפני חבר הכנסת זבולון אורלב:

  • ציון הבחינה בקרב העולים (למעט דוברי אנגלית) נמוך ב-10%-20% מהממוצע הישראלי
  • ישנו עיוות בתרגום ציוני הבגרות הצרפתים לישראלים: המוסדות להשכלה גבוהה בארץ משקללים את הציון הצרפתי באופן "יבש" ולא יחסי כמו בצרפת. מכאן, שעולה שממוצע הבגרות שלו נחשב טוב בצרפת יקבל ציון נמוך בהערכה הישראלית, ודלתות רבות יהיו סגורות בפניו, והוא יעדיף ללמוד בצרפת
  • המבחן בעברית נערך במחזור של 5 פעמים בשנה, כאשר רוב הבחינות בשפות הזרות נערכות רק פעם בשנה. כמו כן, מס' השאלות בשאלון המתורגם רב יותר ממס' השאלות בעברית, וכן התרגום לטקסט אחר עשוי להיות ארוך יותר מבעברית, אך למרות כל זאת הגבלת הזמן נשארת ללא שינוי
  • ההכנה למבחן בשפות זרות איננה מקצועית כמו ההכנה למבחנים בעברית בשל המיעוט בביקוש והיעדר התחרות.

נתונים אלה מגבירים את החשש לעלות לארץ ומונעים מצעירים רבים לעלות לארץ.

לאחר ישיבות ודיונים בכנסת נקבעו שלוש החלטות משמעותיות:

  • הוספת מועד לבחינה בשפות זרות
  • הורדו מס' שאלות מהמבחן מבלי לקצץ בזמן הבחינה
  • כיום מתפרסם באתר האינטרנט של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה מספר רב יותר של סימולציות בשפות זרות להקלת העולים.

תומכים וגופים קשורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המינהל לסטודנטים עולים במשרד הקליטה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]