מג'דל שמס

מג'דל שמס
שם בערבית	مجدل شمس
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	דולאן אבו סלאח
גובה ממוצע	‎1,170‏ מטר
סוג יישוב	יישוב עירוני בעל 5 - 10 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2011:
- אוכלוסייה	9,927 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎1.0%‏ בשנה עד דצמבר 2011
- צפיפות אוכלוסייה	640 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט	15,510 דונם
מג'דל שמס
דירוג חברתי-כלכלי	3 מתוך 10
מדד ג'יני	0.3638
לאום ודת   יהודים: 0%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0.1%   דרוזים: 99.9%   אחרים: 0% (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2010)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 9.7% גילאי 5 - 9 10.2% גילאי 10 - 14 9.6% גילאי 15 - 19 8.5% גילאי 20 - 29 15.1% גילאי 30 - 44 24.7% גילאי 45 - 59 13.5% גילאי 60 - 64 3.2% גילאי 65 ומעלה 5.4% (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2010)
חינוך סה"כ בתי ספר 3 תלמידים 2,180 –       יסודיים 1,148 –       על-יסודיים 1,032 מספר כיתות 73 ממוצע תלמידים לכיתה 30 (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2010)
פרופיל מג'דל שמס באתר הלמ"ס
http://www.majdal.co.il/

הכפר בשנת 2009

פסל סולטאן אל אטרש במג'דל שמס

מג'דל שמס (ערבית: مجدل شمس) היא מועצה מקומית ברמת הגולן במחוז הצפון בישראל. היישוב ממוקם בצפון רמת הגולן, במורדות החרמון, כמה מאות מטרים מערבית לגבול הסורי. בשנת 1982 הוכרז היישוב, המוכר עד היום בכינוי כפר, כמועצה מקומית. דרומית לכפר שוכנת "שמורת גבעות מג'דל שמס", המורכבת מגבעות חוואר שעליהן צמחיה אופיינית.

מקור השם

מקור שמו של הכפר מג'דל שמס הוא בארמית, (ההגיה השתנתה בהשפעת הערבית), ומשמעותו "מגדל השמש", זאת מאחר שבשל גובהו של היישוב (בין 1120 - 1230 מטרים מעל פני הים) מאירות אותו קרני השמש, עם הזריחה, קודם לשאר היישובים בסביבה. היישוב הוא היישוב הגבוה ביותר במדינת ישראל כיום.

יש הסוברים‏, כי שם זה בא לשמר את שמה של "בית שמש" המקראית, הנזכרת בספר שופטים כאחת הערים בנחלת שבט נפתלי.

היסטוריה

היישוב נוסד בשנת 1595 על ידי שליט האזור, האציל הדרוזי פחר א-דין אל-מעני השני, על אדמות שהיו בבעלות תושבי הכפר המוסלמי הסמוך, ג'ובתה א-זית, (כיום בנוי על חורבותיו היישוב נווה אטי"ב), מתוך מטרה לעבות את היישוב הדרוזי באזור.

חלק מהכפר נבנה על חורבותיו של יישוב יהודי קדום, ונתגלו בו שרידים מהמאות השנייה והשלישית לספירה, ביניהם גם מערת קבורה, המכונה בפי המקומיים; "מקברת אל יהוד" – קברי היהודים.

עד 1967 היה הכפר נתון לשליטה סורית. הכפר נכבש במלחמת ששת הימים, ומאז עבר לשליטה ישראלית. מ־1967 ועד 1981 נשלט הכפר על ידי משטר צבאי, ומאז על ידי שלטון אזרחי. בראשית שנות ה־70 כיהן יהודה אלבשן כמושל הכפר.

מידע כללי

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2011, מתגוררים במג'דל שמס 9,927 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.0%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2010, המועצה המקומית מדורגת 3 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תש"ע (2009-2010) היה 52.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2009 היה 3,575 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,070 ש"ח).‏ כיום רובם המוחלט של התושבים הינם דרוזים, המהווים מחצית מהאוכלוסייה הדרוזית ברמת הגולן‏. קודם למלחמת ששת הימים התגוררו במג'דל שמס גם תושבים נוצרים ועלווים.

פרנסתם העיקרית של תושבי הכפר היא מחקלאות בעיקר גידול תפוחים ודובדבנים, במטעים הממוקמים במורדות הכפר, בעיקר בבקעת יעפורי. בחורף, מהווה השכרת ציוד גלישה לתיירים הבאים לחרמון הסמוך, כמקור פרנסה נוסף למקומיים.

לאחרונה החלה מגמה של פיתוח תיירות והשכרת צימרים, ובמקום אף נבנה מלון הבוטיק "נרקיס", וב"עין אל תינא" - עמק התאנים - הסמוך ל"גבעת הצעקות" שבמבואות הכפר, ממוקמת מסעדה המגישה אוכל דרוזי מסורתי אותנטי, מלבד מסעדות ואטרקציות נוספות המיועדות לתיירים.

עלילת הסרט הכלה הסורית משנת 2004, העוסק במציאות הדרוזית ברמת הגולן, מתרחשת ביישוב זה.

גבעת הצעקות

במלחמת ששת הימים עבר היישוב לשליטה ישראלית, וקו הגבול נקבע כמה מאות מטרים מזרחית ליישוב. מעבר היישוב לשליטה ישראלית הובילה לניתוק תושבי הכפר מהפזורה הדרוזית בסוריה, קבוצה חברתית אליה היו שייכים תושבי היישוב קודם למלחמה, ועמה קיימו קשרי משפחה ענפים.

בני משפחות דרוזים המתגוררים משני עברי הגבול, מצאו שיטה של תקשורת על גבעה ב"עין אל תינא" שבמבואות הכפר, באמצעות צעקות לקרוביהם שבעברו הסורי של הגבול, לעתים בסיוע מגאפונים, מה שהיקנה למקום את הכינוי "גבעת הצעקות"‏. תושבי היישוב יכולים לגשת עד קרוב מאוד לקו הגבול, אך דרוזים תושבי סוריה יכולים להגיע רק עד נקודה במרחק של כ־200 מטרים מקו הגבול.

הגבעה התפרסמה באמצעי התקשורת בישראל ובעולם, בעיקר בעקבות ההפגנות בסוריה (2011) ואירועי "יום הנכבה" ו"יום הנכסה" של אותה שנה. ביום הנכבה, פרצו כ-130 מפגינים סוריים את גדר הגבול ונכנסו אל תוך היישוב. במהלך העימותים האלימים בינם לבין כוחות צה"ל, יידו המפגינים אבנים ופצעו 7 חיילים ישראלים. בתגובה השיבו החיילים באמצעים לפיזור הפגנות ובאש חיה, ממנה נהרגו 4 מהמסתננים ונפצעו 6. לבסוף פוזרו המפגינים והוחזרו לסוריה. חודש לאחר מכן, במהלך אירועי "יום הנכסה" הפגינו מאות פלסטינים סורים מול "גבעת הצעקות" וניסו שוב לפרוץ את גדר הגבול, מנגד תושבי מג'דל שמס החלו בידויי אבנים לעבר חיילים ושוטרים. גם במקרה זה הגיבו כוחות צה"ל באמצעים לפיזור הפגנות ובאש חיה, ועל פי גורמים סוריים נהרגו כ-13 מפגינים כתוצאה מהירי ומעלייה על שדות מוקשים.

מעורבות תושבי הכפר בריגול

רובם של תושבי היישוב, בדומה לרובם של הדרוזים ברמת הגולן, רואים עצמם כאזרחים סוריים, ומצהירים על נאמנותם לשלטון הסורי. לצד המחאה האזרחית, נאמנות זו הובילה גם למספר פרשיות ריגול ועבירות ביטחוניות בהם היו מעורבים כמה עשרות מתושבי הכפר. הפרשייה המרכזית נחשפה ב־1973, אז נעצרו מעל 50 מתושבי הכפר שהשתייכו למספר תאים ברשת ריגול שהפעיל שכיב אבו־ג'אבל, קצין מודיעין סורי תושב הכפר. במרוצת השנים נחשפו מספר מקרי ריגול נוספים, בהיקף משתתפים קטן.

ב־2010 הובילה פשיטה משטרתית על בית הוריו של חשוד בריגול תושב הכפר להתפרעות המונית, לנזק לרכבי משטרה ולכיתור כח משטרתי קטן שחולץ בהתערבות מנהיגים מקומיים מהכפר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מג'דל שמס בוויקישיתוף

• "לעולם בעקבות השמש" - פנאי, פורטל התיירות של הגליל המערבי
• עופר מתן, מג'דל שמס, בירת ההיפסטרים של המזרח התיכון, באתר nrg מעריב, 3 במרץ 2012

הערות שוליים

_{קואורדינטות: 33°16′9″N 35°46′14″E}