מדד טריינור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מדד טריינור הוא מדד כלכלי אשר פותח על ידי ג'ק ל. טריינור, ומודד את רמת הסיכון של תיק השקעות באמצעות בדיקת תשואת נייר הערך מעבר לתשואתו של נכס חסר סיכון, וזאת כפונקציה של הבטא של הנייר.

הנחת היסוד של המדד היא תיק השקעה שאינו מפוזר בצורה מספיקה. ככל שהתוצאה של המדד גבוהה יותר כך הקרן טובה יותר.

הגדרה מתמטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

T = \frac{r_p - r_f}{\beta}

כאשר:

  • T הוא מדד טריינור
  • r_p היא תשואת התיק
  • r_f היא ריבית חסרת סיכון
  • \beta היא הבטא של התיק

מגבלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו מדד שארפ, מדד טריינור (T) אינו מכמת את הערך המוסף, אם בכלל, של ניהול תיקים פעילים. זהו קריטריון הדירוג בלבד. דירוג של תיקים על בסיס מדד טריינור שימושי רק בהנחה שהתיקים הינם תתי תיקים שמהווים חלק מתיק רחב ומגוון ביותר. אם זה אינו המקרה, תיקים עם סיכון שיטתי זהה, אך בעלי סיכון כולל שונה יהיו מדורגים בדרוג דומה . אבל תיק עם סיכון כולל גבוה יותר ומגוון פחות ולכן יש סיכון לא שיטתי גבוה אשר אינו מתומחר בשוק.

שיטה חלופית של ניהול תיקים הדירוג הוא אלפא של ג'נסן, אשר מכמת את התשואה העודפת מעל ממוצע שוק המניות לפי המודל התמחור הון נכסים הידוע כCAPM. בגלל ששתי השיטות הדירוג מבוססות על סיכון שיטתי בלבד, הם ידרגו תיקים זהה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

P Economy.png ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.