מדיה חברתית

מדיה חברתית (בעברית הרשת החברתית) הוא הכינוי המקובל לשירותי אינטרנט, בהם הגולשים יכולים לתקשר ולשתף תוכן (תמונות, סרטים, הקלטות, מצגות וכדומה) בזהות שהם בוחרים להציג, ולהתקבץ לפי נושאים. כלי הרשת החברתית הם הבסיס לדור 2.0 של המרשתת.

כלי מדיה חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבלוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכלי הבסיסי של המדיה החברתית הוא יומן הרשת (בלוג) – אתר אינטרנט או דף באתר בו בעל היומן מפרסם תוכן, לעיתים יחד עם אפשרות תגובה. בתחילה הבלוגים היו בעיקר טקסטואליים, אך כיום יש יומני וידאו המכונים וולוג Vlog, ויומנים קוליים (אודיו), המכונים פודקאסט, אשר פועלים במתכונת דומה. עם הזמן נוצר גם בלוג מקוצר – מיקרובלוגינג – בו הגולשים כותבים הערות קצרות בלבד, המוגבלות במספר האותיות, המילים או אורך ההודעה המוקלטת.

בעידן דור 2.0 של המרשתת (ווב 2.0) נוצרו כלי רשת חברתית חדשים, ומהבולטים בהם הרשת החברתית המקוונת. ברשתות אלו קיים מנגנון "מעקב" בו גולשים אחרים נרשמים כמנויים אחרי המפרסם ובזאת עוקבים אחרי פעילותו (followers), ומעתה מקבלים הודעה על שינוי או רואים ברשימה את הפרסומים החדשים של אלו שאחריהם הם עוקבים.

אהבתי (לייק) ודירוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לתגובה, ניתן לעיתים "לאהוב" את הפוסט (הכינוי הלועזי המקובל לַפּירסוּם) בלחיצה על כפתור אהבתי (המכונה לייק על פי האנגלית) או לדרג את הפוסט. מאז 2015 מקובל גם לסמן את סוג ה"אהבה" בדרך כלל באמצעות סמליל של לב, צחוק, בכי, שמחה, לעג, הפתעה, ופליאה. תהליך הבעת אהדה זה מכונה על פי האנגלית "לתת לו לייק".

לצד הפוסט מופיע הדירוג הממוצע שלו ומספר האוהדים ("מספר הלייקים שקיבל"), לעיתים מפורט לפי סוג האהדה.

אתרי שיתוף קבצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הזמן נוצרו גם אתרים המתרכזים בנושא שיתוף קבצים. וכך יש אתרי רשת חברתית המוקדשים לשיתוף תמונות בלבד, ואחרים המוקדשים לשיתוף וידאו או לשיתוף קישורים. כמו באתרי רשת חברתית אחרים, לעיתים אפשר לדרג את התוכן, ולאהוב אותו (לסמן אותו ב"אהבתי", כלומר "לתת לו לייק").

השפעות הרשת החברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשת החברתית היא למעשה אמצעי תקשורת עצמאי, שבאמצעות תשתית המרשתת המאפשר שיחה והודעות לציבור על ידי הציבור, ישירות וללא תיווך של חברת חדשות או חברת תוכן. אפשר באמצעותה לשתף מידע, לשוחח, להתארגן יחדיו בקבוצות עניין למטרות שונות. הרשת החברתית משמשת בין היתר חלופה לרבים מצורות התקשורת שקדמו לה:

תקשורת דו כיוונית. מחליף את חליפת המכתבים, שיחות הטלפון, והודעות קוליות.
מעבר מצריכת תוכן בלבד ליצירת תוכן. מחליף במידה מסוימת את העיתונות, את תוכניות הרדיו והטלוויזיה.
התארגנות קבוצות בעלות מכנה משותף. מחליף את המודעות, הכרזות, והפרסומים בעיתונות.
נגישות מכל מקום ובכל זמן - לעומת העיתונים היוצאים בזמנים קבועים.

מחירו הזול של תיאום ושיתוף תוכן הוא אחד הסיבות העיקריות שהרשת החברתית אומצה גם במגזר העסקי, והחליפה את ההודעות המודפסות, את אמצעי התקשורת האחרים ואפילו את חליפת המכתבים בדואר האלקטרוני.

הרשת החברתית אפשרה התארגנות מהירה וקלה של קבוצות, ללא צורך בחברות מקצועיות, הקמת ארגונים או עמותות.

בתחילת המאה ה-21 הרשתות החברתיות הפכו כלי לארגון הפגנות גדולות, מחאות, ואף הפיכות שלטוניות, הנודעות שבהן במסגרת האביב הערבי, ובארצנו, המחאה החברתית בישראל 2011.

ישראל ברשת החברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי נתוני חברת הסקרים הבינלאומית פיו, בשנת 2018 ישראל הובילה בעולם במספר משתמשי הרשת החברתית ובעלי טלפון חכם (סמארטפון), 77% מהאוכלוסייה כולל ילדים בגיל צעיר ביותר. מגמה זו נמשכה בשנת 2019.^[1]^[2]