מדיה חברתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מדיה חברתית הוא כינוי פופולרי לשירותי אינטרנט המאפשרים לגולשים לתקשר זה עם זה תוך שיתוף תכנים. המדיה החברתית היא מאבני הייסוד של וב 2.0 והפכה לכלי פופולרי ברחבי האינטרנט בעבור גולשים מרחבי העולם.

כלי מדיה חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכלי הבסיסי של המדיה החברתית הוא יומן הרשת (בלוג) – אתר אינטרנט או דף באתר שאליו מעלה תכנים הגולש המוגדר כבעל הדף, וייתכן שאף מאפשר לאחרים להגיב להם. שירותי הבלוגים התפתחו ובעוד שבמקור הם היו בעיקר טקסטואליים, הרי שכיום ניתן למצוא תכני וידאו (הנקראים לעתים Vlog) ואודיו (אשר נקראים לעתים פודקאסט) הפועלים במתכונת דומה. עם הזמן נוצר גם סוג נוסף של בלוג – מיקרובלוגינג – בו הגולשים כותבים הערות קצרות בלבד, המוגבלות במספר תווים.

עידן הווב 2.0 הביא עמו כלים נוספים למדיה החברתית, ובין הבולטים שבהם הרשת החברתית המקוונת. ברשתות אלו הגולש יכול לשתף את חבריו בתכנים שונים – טקסט, תמונות, וידאו, מוזיקה, אתרי אינטרנט בהם הוא נתקל וכדומה. בעזרת הרשתות החברתיות כל חבריו ומכריו של הגולש אשר הפכו למנויים שלו (מכונים לעתים "עוקבים" – "followers") קיבלו את העדכון באופן מיידי, וכן יכלו להגיב לו, לפרסם זאת למנויים שלהם וכן הלאה.

אתרים מסוימים התרכזו יותר בנושא שיתוף הקבצים, וכך נוסדו אתרי מדיה חברתית המוקדשים כולם לשיתוף תמונות, וידאו או קישורים, לעתים תוך כדי דירוגם.

השפעות על המדיה החברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדיה החברתית עושה שימוש באמצעי תקשורת שהם חלק מתשתיות האינטרנט ואפשרו בפעם הראשונה לתקשר בין רבים לרבים. אפשר לשתף, לשוחח וליצור קבוצות התארגנות, למטרות שונות.

  • תקשורת דו כיוונית
  • מעבר מצריכת תוכן ליצירת תוכן
  • התארגנות קבוצות בעלות מכנה משותף
  • נגישות מכל מקום ובכל זמן

אחת הסיבות לעליית קרנה של המדיה החברתית היא המחיר הזול של תיאום ושיתוף, המאפשר התארגנות קלה יותר ללא צורך בארגונים המקצועיים שעשו זאת בעבר.

ישראל במדיה החברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי נתוני חברת המחקרים קומסקור הגולשים בישראל מבלים זמן רב יותר בממוצע באתרי רשתות חברתיות‏[1], בעיקר בפייסבוק, מאשר הגולשים ביתר הארצות בעולם - ממוצע של כ-10.7 שעות בחודש.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]