מדיולאנום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קטע מחומת מילנו העתיקה עם מגדל בן 24 צלעות, גובה 11 מטר

מדיולאנום (לטינית: Mediolanum) הוא שמן בלטינית של מספר ערים רומיות, אך המשמעות החשובה ביותר הוא כשמה של מילנו העתיקה. ערים אחרות שנקראו מדיולאנום בתקופה העתיקה היו ויטצ'רץ' באנגליה וסנט בצרפת.

מדיולאנום כבסיסה של מילנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוש המונח "מדיולאנום" הוא "מרכז המישור", אך הוא בעל שורשים קלטיים: בלטינית, המילה היא planum ולא lanum. מדיולאנום הייתה עיר קלטית, ולאחר מכן רומית חשובה במרכז צפון איטליה.

טיטוס ליוויוס מתאר את הקמתה על ידי האינסוברים, עם קלטי, לאחר מפלתם בקרבות נגד האטרוסקים בתקופת לוקיוס טארקוויניוס פריסקוס. בין 225 ו-222 לפנה"ס תקפו הרומאים בראשות גנאיוס קורנליוס סקיפיו קאלבוס את האינסובריים ובכלל זאת את מדיולאנום. העיר הפכה לעיר חשובה בקיסגאליה. בתקופת המלחמות הפוניות פרץ מרד נגד הרומאים בעיר, אבל השליטים הצליחו לדכא אותו ב-196 לפנה"ס.

בשנת 89 לפנה"ס קיבלו תושבי העיר זכויות חלקיות של אזרחי האימפריה וב-49 לפנה"ס זכויות מלאות. בתקופת סטראבון העיר הייתה חשובה כוורונה, אבל קטנה מפטביום. באופן הדרגתי עלתה חשיבותה של מדיולאנום והיא הפכה לעיר החשובה בפרובינקיה.