מדינה קליינטית
מדינה קליינטית הוא אחד מכמה מושגים שמטרתם לתאר כפיפות של מדינה אחת למדינה אחרת, חזקה ממנה, ביחסים בינלאומיים. מושג זה הוא המושג הכי פחות פרטני מבין משפחת מושגים זו הכוללת גם מדינת לוויין או מדינה גרורה, מדינה קשורה, מדינת בובה, ניאו קולוניה, פרוטקטורט או מדינת חסות, מדינה וסאלית ומדינה טריבוטרית (המשלמת מיסים מיוחדים=טריביוטים למדינה החזקה). הרעיון לפיו ישנה היררכיה בין המדינות, ויש התלויות במידה זו או אחרת באחרות, סותרת את רעיון הריבונות הוסטפלית, שעל פיו כל מדינה היא ישות ריבונית השווה לכל אחת אחרת.
מקורו של המושג בקשרי פטרון קליינט שהתקיימו ברומא העתיקה, בהם העניק פטרון הגנה משפטית ואף פיזית לקליינט, אשר בתמורה היה מחויב לפטרון, תמך בו והעניק לו שירותים שונים.
מדינות קליינטיות התקיימו לאורך אלפי שנים, כאשר מדינות חזקות יותר כפו על מדינות אחרות לשרתן כאשר התחזקו ועלו במעמדן. בעת העתיקה מדינות כממלכת פרס וערי המדינה היווניות יצרו מדינות קליינטיות על ידי הפיכת מנהיגי המדינה לכלי שרת בידיהם. אחת הדוגמאות הקלסיות ליצירה ושימוש במדינות קליינטיות היא הרפובליקה הרומית, שבמקום לכבוש ולספוג אותן אל תוך האימפריה העדיפה להפכן למדינות קליינטיות, מדיניות שהמשיכה עד המאה הראשונה לספירה כשרומא נהייתה קיסרית. שימוש במדינות קליינטיות המשיך כאשר המערכת הפיאודלית החלה להכות שורש.
במאה ה-13 קוריאה "נדרסה" על ידי הכוחות המונגולים אחרי הסכמים בשנת 1260 ופלישה בשנות ה-70' הגוריו נעשו תלויים בשושלת יואן המונגולית.[דרושה הבהרה]
באימפריה הבריטית המדינות ההודיות היו עצמאיות מבחינה טכנית, ועצמאות מצרים החל משנת 1922 סיימה באופן טכני את הפרוטקטורט הבריטי במדינה. עיראק נהייתה ממלכה בשנת 1932. בכל אחד ממקרים אלה המציאות המדינית והכלכלית לא אפשרה עצמאות מלאה, אלא מצב שבו השליטים המקומיים היו קליינטים בריטיים.
במהלך מלחמת העולם השנייה, המדינות שכבשה גרמניה הנאצית ושלא סופחו לרייך השלישי או הושמו תחת שלטון צבאי הפכו למדינות קליינטיות של גרמניה. הנאצים מינו למדינות אלו מנהיגים בעלי סמכות סמלית בעיקרה, שלעיתים היו בעלי דעות נאציות או פאשיסטיות, והיו כפופים לפיקוחה והוראותיה של גרמניה הנאצית. בין מדינות אלו ניתן למנות את צרפת של וישי, הרפובליקה הסוציאלית האיטלקית, המדינה העצמאית של קרואטיה (ראו ערך תנועת האוסטאשה), ועוד.
לאחר מלחמת העולם השנייה המונח החל לשמש לתיאור אומות הנשלטות בצורה דיקטטורית אשר גובו במישרין על ידי ארצות הברית או ברית המועצות. במהלך המלחמה הקרה רבות ממדינות אמריקה הלטינית כגון גואטמלה, אל סלוודור, ניקרגואה עד לשנת 1979, קובה עד 1959, וצ'ילה תחת משטרו של הגנרל פינושה נתפשו כמדינות קליינטיות של ארצות הברית.
