פוליטיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מדיניות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: פסקאות מבולגנות הלוקות בעמימות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מדיניות (פוליטיקה) היא תחום הפעילות האנושית העוסק בכוחות הפועלים בחברה או במדינה, בשימוש שנעשה בהם ובחלוקתם. בישראל נוהגים להשתמש במילים 'מדיניות' ו-'פוליטיקה' הן במובן הצר והן במובן הרחב שלהן.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה "פוליטיקה" נגזרת מהמילה היוונית "פוליס" שמשמעותה "עיר" שמקורה במילה "פולי" - "ריבוי" או "הרבה". כמו מקור המילה, פוליטיקה קיימת בחברה בה יש ריבוי של אנשים ומכאן - ריבוי של דעות ואינטרסים. רבי יהודה, שחי באושא אחרי כישלון מרד בר כוכבא, משתמש במילה פוליטיקין במשנה:

"וכן היה רבי יהודה אומר, תורמין בצלים מבני המדינה על הכופרים, אבל לא מן הכופרין על בני המדינה, מפני שהוא מאכל "פוליטיקין".

– מתוך מסכת תרומות, פרק ב' משנה ה'

על פי רבי עובדיה מברטנורא, המילה פוליטיקין שימשה לתיאור "אנשים חשובים, בני פלטרין של מלכים".

פוליטיקה במובנה הרחב[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוליטיקה במובנה הרחב היא עיצוב החברה על ידי התייחסות לכוחות הפועלים בה. בהגדרה זו, לכל פעילות אנושית קשר הדוק לפוליטיקה, שכן כל הפעולות המתבצעות על ידי האדם קשורות בכוחות חברתיים.

הפוליטיקה הידועה ביותר היא הפוליטיקה העוסקת בעיצוב מוסדות הממשל וחוקיהם. בחלק זה של הפוליטיקה מעורבים כל הגורמים בעלי הכוח הרשמי בחברה (אצולה, מפלגות, וכדומה), מתחומים שונים, ובראשם המדינאים.

לחלק הממשלי של הפוליטיקה מצטרפים כוחות מתחומים אחרים: כלכלה, חינוך, דת וכו'. כוחות אלו מעצבים את תרבותה של החברה ואת מבניה, ועל כן גם לגביהם מתקיימת פוליטיקה העוסקת בשימושם של כוחות אלו וחלוקתם.

מכיוון שהכוחות החברתיים השונים קשורים אלו באלו ומהווים חברה אחת, הפוליטיקה המתייחסת אל הכוחות בחברה היא תחום עיסוק כוללני, המכיל זוויות שונות של בחינה, בהתאם לתחום הנבחר.
דוגמה: הביטוי הבולט ביותר של סוגיית העבדות (שהיא סוגיה פוליטית ידועה) הוא כלכלי (שכן מדובר בתחום העסקה, רכישה ובעלות). למרות זאת, לסוגיה זו ביטויים חשובים לא פחות בתחומים אחרים:

  • בתחום הממשל: האפשרות לעבדות נקבעת בחוק,
  • בתחום החינוך: חינוך הנוער יכול להיות חינוך המאפשר הסתכלות על אדם כעל סובייקט.
  • בתחום האמנות: שיכולה לתמוך בערכי חופש או בערכי מעמדות וסדר מוחלטים
  • וכן הלאה.

כל פעולה בכל תחום שהוא של החיים, היא פעולה בעלת משמעות פוליטית (ומתוך כך גם בעלת משמעות לסוגיית העבדות), גם בלא קשר ישיר לתחומים השונים בהם הפוליטיקה עוסקת.

פוליטיקה במובנה הרחב, מתוקף היותה נוגעת בכל הכוחות החברתיים הקיימים, קשורה לכל פעילות של האדם הפשוט בחברה, אף פעולותיו היום-יומיות. כל מעשי הפרט מושפעים מההתרחשות הפוליטית בחברה ומשפיע עליה.
בדוגמה הקודמת: סל המוצרים של האדם הממוצע ומשכורתו משתנים בהתאם לאופיה של החברה בסוגיית העבדות. בנוסף, למוצרים שהוא מחליט לצרוך יש השפעה על הנושא. מלבד המישור הכלכלי, גם לשפה המסוימת בה האדם בוחר לדבר, לחינוך אותו הוא מחנך את ילדיו, לאומנות בה משתמש, יחסיו עם מכריו וכו' - כל אלו מושפעים מההתרחשות הפוליטית בחברה ומשפיעים עליה (בכלל ובהתייחסות לסוגיה מסוימת)

עמדה פוליטית\תפישת עולם פוליטית היא מכלול הרעיונות, הערכים ואופני החשיבה של אדם או ארגון הנוגעים למכלול ההתרחשות הפוליטית בחברה.

פוליטיקה במובנה הצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוליטיקה במובנה הצר היא תחום שלטוני המכיל את מאבקי הכוחות של כלל הגורמים הנוגעים בשליטה.

בסיס הפוליטיקה הוא בכך שקיימים ריכוז של כוח ופיזורו בידי גורמים נפרדים בחברה באופן לא מוחלט, כלומר - חלוקת הכוח והשימוש בו נקבעים באופן הנתון לשינוי, בהתאם לדינמיקה בין הגורמים הקשורים בו.
דוגמה: במפעל מסוים יכולה להיווצר חלוקת כוח בין ראש ועד העובדים (אשר התנהגות העובדים נתונה להשפעתו), בין מנכ"ל המפעל (אשר קובע את ההתנהלות הטכנית והכלכלית של המפעל), לבין בעל המפעל (אשר שולט על רווחי המפעל והפסדיו ועל משכורות עובדיו). במפעל זה יכולה להתקיים פוליטיקה, שכן כל אחד משלושת גורמי הכוח הנ"ל מסוגל להשפיע על התנהגות הגורמים האחרים ומושפע מהם וכן קיימת אפשרות של שינוי חלוקת הכוח (למשל, על ידי העברת אחריות על תחומי ניהול שונים מהמנכ"ל לראש ועד העובדים) ביניהם בהתאם לדינמיקה המתרחשת.

תנאי יסודי של הפוליטיקה הוא שלכל גורם שורה של אינטרסים פרטיים (תחומי עניין), בסדר עדיפויות מסוים, שקיומם תלוי בניהול הכוח בחברה ובחלוקתו. אינטרסים אלו דורשים מהגורם המחזיק בהם לפעול בצורה הטובה ביותר על מנת לקדם אותם, תוך התייחסות לגורמים האחרים.
בדוגמה הקודמת: אינטרס בעל המפעל הוא הגדלת רווחי המפעל, אינטרס המנכ"ל הוא הגדלת משכורתו ושמו המקצועי על ידי ניהול מוצלח והאינטרס של ראש הוועד הוא קידום טובת העובדים הפשוטים.

הפוליטיקה היא התחום בו הגורמים השונים מנסים לקדם את האינטרסים שלהם בלא שימוש בכוח עצמו, אלא בהתייחסות אליו. השימוש בכוח (חקיקת חוק, הפעלת צבא, קנייה/מכירה, העמדה לדין וכו') אינו פוליטיקה, אך מאפשר אותה; שכן הפוליטיקה היא המאבק על השימוש בו ועל חלוקתו. סוג הכוח המדובר (צבאי, כלכלי, משפטי, תחוקתי, פיזי, אמנותי וכו') משפיע גם על טיב הפוליטיקה שתיווצר סביבו.
בדוגמה הקודמת: השכר אותו משלם בעל המפעל, קביעת כללי המפעל על ידי המנכ"ל והשבתת המפעל על ידי העובדים - כל אלו אינם פוליטיקה לכשלעצמם. הדיונים בין בעל המפעל לראש הוועד, האיום בשביתה וכדומה, הינם הפוליטיקה של המפעל.

אינטרס פוליטי - הצורך של גורם פוליטי להשיג יתרון יחסי באבקי הכוחות הפוליטיים. לדוגמה: לראש הוועד ולמנכ"ל אינטרס פוליטי ליצור חיכוכים ביניהם, על מנת לקדם את הדימוי שלהם בקרב שולחיהם.

דמות פוליטית/פוליטיקאי - אדם כלשהו המתעסק בפוליטיקה במידה העולה על רוב האנשים בחברה, באינטנסיוויות של העיסוק או במידת השפעתו על החברה.

כוח פוליטי - כוח שמשמעו היכולת של גורם מסוים להביא לשינוי דפוסי השימוש וחלוקת הכוח (הרגיל) בחברה. כוח זה לרוב אינו ניתן למדידה מדויקת, שכן הוא גמיש ויחסי לשאר הכוחות הפוליטיים בחברה ומהווה שקלול של רכיבים רבים. הרכיבים העיקריים הם:

  • תפקידיו ותחומי האחריות המוטלים על גורם זה, המאפשרים לו להפעיל כוח על החברה ובכך מקנים לו גם כוח פוליטי
  • בריתות ויריבויות פוליטיות שיש לגורם הפוליטי עם גורמים פוליטיים אחרים
  • אופיו של הגורם הפוליטי ותדמיתו, המשפיעים על היחס שיקבל מגורמים אחרים ועל מידת יכולתו להשפיע עליהם.

באופייה, מחייבת הפוליטיקה את הגורמים הפוליטיים לצבור כוח רגיל וכוח פוליטי (במקביל). הדבר יוצר 'משחק פוליטי, המורכב משני תהליכים:

מגעים פוליטיים - הדברות בין נציגי הגורמים הפוליטיים. מטרתם הרשמית של המגעים היא יצירת הסכמה על החלטה פוליטית סופית לאור האיזון הקיים של הכוחות הפוליטיים.
מגעים פוליטיים נחשבים למורכבים ביותר, שכן כל צד בהם מחויב אך ורק לאינטרסים שלו וכל התנהגותו במסגרת המגעים (כולל השפה בה הוא משתמש) נועדה לקדם אותם. לרוב למגעים אלו אופי של משא ומתן, שכן מחד לא ניתן לקדם באופן מלא את מלוא האינטרסים של כל הגורמים, ומאידך הגורמים זקוקים זה לזה על מנת לקדם אותם.
לדוגמה: דיונים של ראש הוועד ובעל המפעל על גובה השכר (בהם עשויים שני הצדדים לוותר על חלק מדרישותיהם על שהחלק האחר יתקבל על ידי הצד השני).

החלטה פוליטית ומינוי פוליטי - החלטה בדבר שימוש או חלוקה של כוח שנעשית משיקולים פוליטיים של המחליטים אותה, על מנת לקדם את האינטרסים שלהם.
לדוגמה: החלטת המנכ"ל לא לקצץ במשכורות העובדים בעקבות איום בשביתה.

בכל חברה בה קיימת פעילות פוליטית ישנה מערכת פוליטית, המהווה את מכלול הכוחות הפוליטיים ויחסם זה לזה. כמובן שלרוב מערכת זו מורכבת ביותר והתנהלותה ארוכת טווח. הטווח הארוך בו מתנהלת הפוליטיקה מכתיב אופן התנהלות המתבסס על אסטרטגיה פוליטית של כל גורם פוליטי, שנועדה לקדם את האינטרסים שלו בצורה הטובה ביותר לאורך זמן.

לרוב החברה ממסדת באופן חלקי או מלא את הפוליטיקה המתרחשת בה. מיסוד כזה, על ידי נורמה או חוק, קובע את כללי המשחק הפוליטי. כללים אלו לרוב רגישים ביותר - בעיקר כאשר הם נקבעים באופן נורמטיבי ולא על ידי חוק, ודרך קביעתם מתחלקת לשני סוגים:
כלל הנקבע בהסכם חברתי, על מנת לקדם את החברה כולה, שהסיבה לשימורו היא החלטה של כל גורם פוליטי (מסיבה זו או אחרת) לשמרו, למרות שהדבר מגביל את האינטרס הפרטי שלו. (לדוגמה - בישראל, לפני שביתה, חייב ראש ועד העובדים להכריז על 'סכסוך עבודה', למרות שלעתים הדבר מגביל אותו).

כלל הנוצר בשל חתירתו הנפרדת של כל גורם למימוש האינטרס שלו, כלומר - כלל הנוצר מעצמוושהפרה שלו תזיק באופן ישיר לאינטרס של הצד המפר. (לדוגמה - הכלל הקובע כי נחוץ יושר במגעים פוליטיים נשמר משום שצד לא ישר פוגע באמון העתידי שיהיה לו, ובכך ממעיט מכוחו הפוליטי)

מכיוון שהפוליטיקה עוסקת בחלוקה של כוח בחברה ובשימושו, היא מסוגלת לערב סוגים שונים של כוחות במערכת פוליטית אחת. הפוליטיקה יוצרת מגע בין גורמי כוח ממישורי קיום שונים סביב העיצוב המשותף של החברה מלבד בקשר הישיר הקיים ביניהם.

מישורי קיום לגביהם מתייחסת פוליטיקה עשויים להיות: ממשל, צבא, כלכלה, אמנות, משפט, חינוך, דת, לאום ותקשורת.

מבין נושאים אלו, נחשב תחום הממשל למישור העיקרי בו מתרחשת הפוליטיקה, שכן הוא המכריע באופן ישיר כיצד תתפקד החברה בכל שאר התחומים.

בין תחומים אלו נאבקות תנועות פוליטיות על צבירת כוח פוליטי. תנועות אלו מורכבות מארגונים שונים (לרוב בממישורי קיום שונים) ומתומכים, המשתפים פעולה על מנת לקדם את האינטרסים המשותפים שלהם. על אף שלתנועות ממדים רבים שאינם פוליטיים, ניתן להבחין במהלך ההיסטוריה במאבק פוליטי ביניהן.

שמאל וימין פוליטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שמאל וימין בפוליטיקה, שמאל וימין בפוליטיקה - היסטוריה ואידאולוגיה

בפוליטיקה המודרנית נהוג למיין את התנועות הפוליטיות ומגמותיהן לשמאל ולימין, למרות שחלוקה זו שונה במקצת בכל חברה על פני תבל. מקור מונחים אלה הוא במקומות הישיבה של הסיעות השונות בפרלמנט הצרפתי שהורכב לאחר המהפכה הצרפתית.

תנועות, דוקטרינות ומפלגות פוליטיות בהיסטוריה המודרנית (לפי הא-ב):[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Office-book.svg ספר: פוליטיקה
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]