מדינת לאום יהודית תרבותית
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
מדינת לאום יהודית תרבותית היא אחת הגישות הרווחות לתיאור דמותה של מדינת ישראל.
מדינת לאום היא מדינה בה תושבי המדינה הם בעלי יסודות המשותפים לאותו לאום (למשל שפה, מוצא, זיקה לדת, מסורת, אמונה, היסטוריה ועוד).
גישת תיאור ישראל כמדינת לאום של היהודים יוצאת מנקודת מוצא (שיש החולקים עליה) שלכל היהודים יש מכנה משותף לאומי ושכולם מעוניינים בהגדרה עצמית במסגרת של מדינה ריבונית. מדינת לאום תרבותית היא מדינה חילונית מעצם הגדרתה (כי מדינה לא חילונית היא מדינה דתית לאומית או מדינת הלכה).
במדינת לאום יהודית תרבותית צביונה היהודי של המדינה מושפע מהזיקה למורשת ולמסורת היהודית. זיקה זו באה לידי ביטוי בסמלים, בתכנים חינוכיים ובחקיקה.[1] אין כפייה של ערכים. כל אחד מאזרחי המדינה יכול לבחור ערכים, מנהגים ומסורות שהוא רוצה לקחת מהדת, מהמורשת היהודית, מהספרות וההיסטוריה היהודית.
במדינת לאום יהודית תרבותית יתקיים שלטון דמוקרטי בו יכולים לחיות מיעוטים מתוך שוויון זכויות מלא. אולם עליהם להכיר בכך שחוקים מסוימים כחוק השבות, סמלי המדינה (סמל, דגל, המנון) וכן מעמדם של מוסדות כמו הרבנות הראשית נובעים ממקורותיה היהודיים של המדינה ולכן אינם משותפים לכל תושביה ואף מפלים לטובה את אזרחיה היהודים.
הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית אינה חופפת להגדרת מדינת לאום יהודית תרבותית ואינה סותרת אותה.
הגדרת מדינת לאום היהודית תרבותית אינה זהה להיותה של המדינה ציונית, אם כי מקובל להניח שיתקיים קשר כזה. יתקיים קשר עם יהדות התפוצות אולם לא בהכרח יתקיים חוק השבות ויהודי התפוצות לא ישותפו בהחלטות הקשורות לאופיה של המדינה. זהו אחד ההבדלים המשמעותיים בין מדינת לאום יהודית תרבותית לבין מדינה יהודית.
הדוגלים בגישה זו באים ממגזרים מגוונים, אלו המגדירים עצמם מסורתיים וחלק מאלו המגדירים עצמם כחילוניים.
בעשור השני של המאה ה-21 הוגשו לכנסת הצעות חוק פרטיות אחדות לחוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי.[2] בכנסת העשרים ב-19 ביולי 2018 החוק אושר ברוב של 62 בעד, 55 נגד ושני נמנעים.[3][4] החוק קובע כי מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה זכותו הטבעית להגדרה עצמית, זכות שבמדינת ישראל היא ייחודית לעם היהודי. החוק מעגן בחוק יסוד את מעמדם של סמל מדינת ישראל, דגל ישראל והתקווה כהמנון המדינה, לוח השנה העברי, חגי ישראל ומועדיו והשפה העברית כשפת המדינה. כמו כן קובע החוק שהמדינה תעודד התיישבות יהודית ושירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חיים נבון, מדינה קטנה לעם גדול - יותר יהודית פחות כופה; הצעה למדינה יהודית רזה, ידיעות ספרים, 2021.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מדינת לאום יהודית-תרבותית, באתר קורס אזרחות של אורט
- גישות שונות למדינה יהודית בי"ס עירוני ג' בחיפה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מקור: מדינת ישראל גישות שונות מאת חנה קרניאל דרורי, מועתק באישורה
- ^ הצעת חוק-יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי, של חברי הכנסת אבי דיכטר, רוברט אילטוב, זאב אלקין ועוד,
הצעת חוק-יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי - הצעה של חברי הכנסת איילת שקד, יריב לוין ורוברט אילטוב מיולי 2013
יהונתן ליס, לאחר שהצעתו נגנזה, ח"כ אלקין הגיש מחדש את חוק יסוד מדינת הלאום, באתר הארץ, 27 במאי 2014
- ^ פירוט שמי של התפלגות ההצבעה, באתר הכנסת
- ^ חזקי ברוך, ישראל יהודית ודמוקרטית חוק הלאום אושר בקריאה שנייה ושלישית, באתר ערוץ 7, 19 ביולי 2018
