מדעי החלל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

עיינו גם בפורטל

Q space.svg

פורטל מדעי החלל הוא שער לכל הערכים והנושאים הקשורים במדעי החלל. הפורטל מציג את תחומי מדעי החלל השונים, ביניהם: אסטרונומיה, אסטרופיזיקה, קוסמולוגיה, אישים שעסקו בתחום, ועוד.

ציוני דרך עיקריים בהתפשטות היקום
צביר צעיר
צורות חיים על בסיס צורן
מערכת לייזר בחלל

מדעי החלל הם קבוצת מדעים העוסקים בחקר החלל החיצון. מחקר זה עוסק במגוון תחומים כמו חקר כוכבי לכת, חקר גרמי השמיים, חקר השמש, חקר מערכת השמש על מרכיביה, חקר היקום תולדותיו התפתחותו הרכבו ותנועתו.

חוקרי החלל מנסים גם להבין כיצד נוצר העולם והאם מתקיימים חיים מחוץ לכדור הארץ, שתי סוגיות המעסיקות את האנושות מאז קיומה.

מדעי החלל כוללים מספר רב של תחומי משנה כגון: אסטרונומיה, אסטרופיזיקה, אסטרוביולוגיה, קוסמולוגיה ועוד.

אסטרונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אסטרונומיה

מדע החוקר את התנועה, מבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמים, והיקום בכלל. האסטרונומיה נחשבת למדע העתיק בעולם. תחומים עיקריים שנכללים באסטרונומיה הינם:

קוסמולוגיה- סדר היקום כולו, מבנה היקום, ההיסטוריה שלו והתפתחותו העתידית.

קוסמוגוניה- מדע היווצרות היקום. התייחסות מסודרת (לא מיתית) ראשונה לנושא נמצאת אצל הפילוסופים היוונים.

אסטרומטריה- מיקום גרמי השמים, מרחקם, תנועתם וחוקיות תנועתם. לפעמים משתמשים במונח אסטרונומיה לתאור תחום זה בלבד.

אסטרופיזיקה- פיזיקה של היקום ובפרט תכונות פיזיות של גרמי השמים ופעולות גומלין ביניהם.

המודל הגאוצנטרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המודל הגאוצנטרי

מקור השם גאוצנטרי הוא ביוונית: גאו-ארץ וצנטרון-מרכז. ניתן להבין מכך שמשמעות השם המודל הגאוצנטרי היא ההשקפה לפיה כדור הארץ במרכז, הוא מרכז היקום לפי מודל זה, כלומר: השמש, הירח, הכוכבים וכוכבי הלכת סובבים את כדור הארץ. לאחר גילוי צורתו הכמעט-כדורית של העולם על ידי היוונים נוצר מודל זה. מודל זה היה נפוץ בעולם ההלניסטי ורעיונות דומים לו היו נפוצים בשאר העולם (הודו הקדומה וסין הקדומה).

לפי המודל הגאוצנטרי 55 ספירות (Spheres) בדולח הכילו את השמש הכוכבים וכוכבי הלכת. עם זאת כיפת השמים לא צייתה למודל זה. כוכבי הלכת התנהגו בדרכים מוזרות: נעו קדימה ואחורה בצורה שנראתה בלתי צפויה. כדי להסביר זאת אריסטו טען שכוכבי הלכת נעים לא בדיוק לפי סיבוב הספירות אלא גם לפי סיבוב של ספירות קטנות יותר על הספירות: אפיציקלים. תלמי העמיק במדידותיו את המודל עם אפיציקלים על-גבי אפיציקלים בכמויות מרובות. הוא גם שינה את המרכז שסביבו סובבים הכוכבים מכדור הארץ לנקודה קרובה לו, ובכך דייק את תחזיותיו של המודל, ושיפר את אמינותו.

המודל הגאוצנטרי שרד עד המאה ה-16 והוחלף בהדרגה במודל ההליוצנטרי של קופרניקוס, גלילאו וקפלר.

המודל ההליוצנטרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המודל ההליוצנטרי

מקור השם הליוצנטרי ביוונית הוא הליוס (שמש) וצנטרון, כלומר ההשקפה שלפיה השמש היא במרכז. המודל המנוגד לאינטואיציה (הרי כשמסתכלים לשמי הלילה רואים את הכוכבים נעים) היה מוכר כבר ליוונים והועלה על ידי הפיתגוראים, אריסטרכוס, אבל רק במאות ה-16 וה-17 הועלה המודל מחדש במערב על ידי קופרניקוס וגלילאו, וזכה לניצחון בעזרת קפלר. מודל הליוצנטרי הוצע גם במאה החמישית בהודו על ידי האסטרונום ההודי אריבהאטה. המודל ההליוצנטרי התפתח בהדרגה באירופה: תחילה הופיעו המודלים של קופרניקוס וגלילאו שבהם כל מערכת השמש פרט לירח סבבה סביב השמש, לאחר חלה נסיגה קלה והופיע המודל של טיכו ברהה שלפיו השמש והירח מקיפים את כדור הארץ ושאר מערכת השמש מקיפה את השמש. בשני מודלים אלו תנועת ההקפה הייתה מעגלית לחלוטין, ולכן עדיין נדרשו המוני אפיציקלים כדי לתאום את המציאות. לאחר מכן הגיע המודל של קפלר, שבו התנועה הייתה אליפטית ולכן התצפיות היו תואמות אפילו יותר משל המודל הגאוצנטרי והמודל אומץ, כשהכנסייה קיבלה אותו משראתה זאת.

אסטרופיזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אסטרופיזיקה

ענף של אסטרונומיה העוסק בפיזיקה של היקום, ובפרט בתכונות הפיזיות (מוארות, צפיפות, טמפרטורה והרכב כימי של עצמים אסטרונומיים כגון כוכבים, גלקסיות והתווך הבין-כוכבי, ופעולות הגומלין ביניהם. הקוסמולוגיה היא אסטרופיזיקה תאורטית המסתכלת על היקום כולו.

אסטרופיזיקה היא תחום רחב מאוד, ולכן בדרך מיושמים במסגרתה דיסציפלינות פיזיקליות רבות, כולל אך לא רק, מכניקה, אלקטרומגנטיות, מכניקה סטטיסטית, תרמודינמיקה, מכניקה קוונטית, יחסות, פיזיקה מולקולרית, פיזיקה גרעינית ופיזיקת חלקיקים. בפועל, חלק ניכר מהמחקר האסטרונומי המודרני דורש שימוש בפיזיקה.

קוסמולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קוסמולוגיה
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גלקסיה

המדע העוסק בחקר מבנה היקום, ההיסטוריה שלו ומקומה של האנושות בו.

חקר הכוכבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר של כוכבים בעיקר בתחום הגלקסיה.

חקר פלנטות לא ארציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר העוסק בפלנטות גזיות כמו שבתאי צדק רהב ואורון. מכיוון שהמחקר עוסק בפלנטות שאינן ארציות יש לחקור אותו בצורה בלתי מאוישת כמו לויינים.

אסטרוביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אסטרוביולוגיה

מדע העוסק בחקר אפשרות קיום צורות חיים מחוץ לכדור הארץ.

חקר החלל באופן מאויש[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אסטרונאוטיקה

לוויינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – לוויין

לוויין הוא גוף המקיף כוכב או כוכב לכת. ירח הוא לוויין של כוכב הלכת אותו הוא מקיף. עם תחילת שיגורם לחלל של לוויינים מלאכותיים על ידי האדם בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20, הלכה ותפסה המשמעות הלוויין המלאכותי את מקומה של המשמעות הכללית, וכיום במושג "לוויין" הכוונה היא בדרך כלל ללוויין מלאכותי, ואילו ללוויין טבעי יוחד השם "ירח".

ישנם שימושים רבים ללוויינים: לוויינים לשימוש אסטרונומים, לווייני תקשורת, לוויני ניווט, לוויני ריגול.

מושבת חלל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מושבת חלל

יישוב החלל הוא מדע המאגד מספר מדעיים, וחוקר את הצרכים הבסיסיים לשם התיישבות על כוכבי לכת אחרים.

הגנה בחלל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגנה בחלל הוא מדע על הגנת כדור הארץ מפני איומים טבעיים או לא טבעיים מהחלל. איומים טבעיים כוללים אסטרואידים במסלול קרוב ארץ ושאר גופים שבמסלול התנגשות עם כדור הארץ. גורמים אחרים הם טילים היוצאים מהאטמוספירה וחוזרים כדי לפגוע ביעד. כיום מספר מדינות שוקדות על פיתוח מערכת הגנה שתפוצץ את הטיל מחוץ לאטמוספירה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מעבר לאופק - מגזין רבעוני בנושאי חלל ולוויינות היוצא לאור על ידי פורום "מסלול".
  • עשר שנים לחקר החלל, אוסף מאמרים בכתב העת "מדע", ספטמבר 1967.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]