מדע המדינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לרשימת נושאים, תאורטיקנים וגישות במדע המדינה, ראו פורטל מדע המדינה.

מדע המדינה הינו תחום החוקר את הפוליטיקה ועוסק במבנה של חברות גדולות, על בסיס ההגדרה המודרנית של מדינה. מדע המדינה מתמקד הן ביחסים בתוך המדינה כפי שנקבעים על ידי הממשל, והן באופן רחב ביחסים שבין מדינות, שנהוג לכנותם יחסים בינלאומיים. לפיכך, למדע המדינה נגיעה לתחומים רבים, כיוון שהוא עוסק בקביעת מדיניות חברתית, משפטית, כלכלית ובשורה רחבה של נושאים אחרים המשפיעים על אזרחי המדינה, ביטחונם ורווחתם.

הגדרה נוספת למדע המדינה: חקר התגבשות העוצמה והתחלקותה.

בפוליטיקה קיימים אינטרסים רבים שלעתים מנוגדים זה לזה, ותהליך קבלת ההחלטות מושפע מתהליכים אלו. לכן, יש הרואים את מדע המדינה כדוגמה מעשית של תורת המשחקים.

מדע המדינה אומד את הצלחת הממשל והמדיניות אותו הוא מכתיב בשורה של תחומים ספציפיים, על ידי בחינה של גורמים רבים כדוגמת : משפט, רווחה חומרית ושלום. בעוד שהיסטוריונים בוחנים את העבר ומנסים להסבירו, אנשי מדע המדינה מנסים להבהיר את מצב הפוליטיקה העכשווית ולחזות את השלכותיה על העתיד.

מדע המדינה הוא מדע מורכב מאחר והוא מכיל בתוכו קבוצות רבות המשתתפות בתהליך הפוליטי, בין אם הציבור, מדינאים ופוליטיקאים, קבוצות אינטרס, אנשי תקשורת המשפיעים על דעת הקהל ורבים אחרים.

[עריכה] תחומי מחקר במדע המדינה

• פוליטיקה השוואתית – תחום מחקר שבבסיסו משווה בין צורות שונות של ממשל בסביבות שונות.
• מחשבה מדינית - מתמקד בחקר הפילוסופיה המדינית.
• יחסים בינלאומיים – מתמקד בחקר הדינמיקה של יחסים בין מדינות.
• כלכלה פוליטית – בוחן את נקודות המפגש שבין כלכלה ופוליטיקה.
• מינהל ומדיניות ציבורית - עוסקים בחקר קביעת המדיניות במגזר הציבורי, יישומה וניתוחה.

חקר מדע המדינה מתבצע על ידי ניתוח שורה ארוכה של נתונים ומקורות, כדוגמת נתוני הצבעה וניתוח דפוסי הצבעה במדינות שונות. חקר דעת הקהל על פי פרמטרים שונים, כדוגמת רפורמות בביטוח לאומי או מדיניות חוץ. וגם, תפקידי המוסדות הנבחרים כמו הקונגרס של ארצות הברית או הכנסת בישראל, בית המשפט העליון ומוסדות רבים אחרים המשפיעים על רווחתו של האזרח ואו התושב.

[עריכה] ראו גם

• מונחים מתחום מדע המדינה בקטגוריה מדע המדינה