מדע המדינה

מדע המדינה (Political Science) הוא תחום המרכז את הגישות השונות לחקר הפוליטיקה ועוסק במבנה של חברות גדולות, על בסיס ההגדרה המודרנית של מדינה. מדע המדינה מתמקד הן ביחסים בתוך המדינה כפי שנקבעים על ידי הממשל, והן באופן רחב ביחסים בין מדינות.

מאפייני התחום

מדע המדינה הוא אחד מתחומי המשנה של מדעי החברה. המחקר האקדמי של התחום מאופיין בריבוי אסכולות, וכנגזרת מכך, בריבוי שיטות מחקר. הסיבה לכך היא חוסר הסכמה בסיסי על מהותו של ה"פוליטי". חילוקי דעות באשר להגדרת התחום הנחקר מוליכים לחילוקי דעות בהגדרת תחום המחקר. כך בשפה האנגלית יש המעדיפים להשתמש בשמות "לימודי הפוליטיקה" (Political Studies) או "חקר הפוליטיקה" (Political Research), משום ש"מדע המדינה" טומן בחובו הכרעה עקרונית סביב גישה מסוימת.

למדע המדינה נגיעה לתחומים רבים, כיוון שהוא עוסק בקביעת מדיניות חברתית, משפטית, כלכלית ובשורה רחבה של נושאים אחרים המשפיעים על אזרחי המדינה, ביטחונם ורווחתם.

מדע המדינה אומד את הצלחת הממשל והמדיניות אותו הוא מכתיב בשורה של תחומים ספציפיים, על ידי בחינה של גורמים רבים כדוגמת : משפט, רווחה חומרית ושלום. בעוד שהיסטוריונים בוחנים את העבר ומנסים להסבירו, אנשי מדע המדינה מנסים להבהיר את מצב הפוליטיקה העכשווית ולחזות את השלכותיה על העתיד.

מדע המדינה הוא מדע מורכב, מאחר שהוא מכיל בתוכו חקר קבוצות רבות המשתתפות בתהליך הפוליטי, בין אם הציבור, מדינאים ופוליטיקאים, קבוצות אינטרס, אנשי תקשורת המשפיעים על דעת הקהל ורבים אחרים.

חקר מדע המדינה מתבצע על ידי ניתוח שורה ארוכה של נתונים ומקורות, כדוגמת נתוני הצבעה וניתוח דפוסי הצבעה במדינות שונות. חקר דעת הקהל על פי פרמטרים שונים, כדוגמת רפורמות בביטוח לאומי או מדיניות חוץ. וגם, תפקידי המוסדות הנבחרים כמו הקונגרס של ארצות הברית או הכנסת בישראל, בית המשפט העליון ומוסדות רבים אחרים המשפיעים על רווחתו של האזרח ואו התושב.

בפוליטיקה קיימים אינטרסים רבים שלעתים מנוגדים זה לזה, ותהליך קבלת ההחלטות מושפע מתהליכים אלו. לכן, יש הרואים את מדע המדינה כדוגמה מעשית של תורת המשחקים.

תולדות חקר המדינה

חקר המחשבה הפוליטית ראשיתו בעת העתיקה. הן אפלטון והן אריסטו פיתחו עוד בימי יוון העתיקה תאוריות להסבר החיים הפוליטיים, אך התפתחות הדיספלינה המדעית של התחום התרחשה רק בעידן המודרני.

תחומי מחקר במדע המדינה

• פוליטיקה השוואתית – תחום מחקר שבבסיסו משווה בין צורות שונות של ממשל בסביבות שונות.
• מחשבה מדינית - מתמקד בחקר הפילוסופיה המדינית.
• יחסים בינלאומיים – מתמקד בחקר הדינמיקה של יחסים בין מדינות.
• כלכלה פוליטית – בוחן את נקודות המפגש שבין כלכלה ופוליטיקה.
• מינהל ומדיניות ציבורית - עוסקים בחקר קביעת המדיניות במגזר הציבורי, יישומה וניתוחה.
• ביטחון לאומי - תחום מחקר המתמקד בחשיבה אסטרטגית-ביטחונית ברמת המדינה.

ראו גם

• מונחים מתחום מדע המדינה בקטגוריה מדע המדינה

מדעי החברה
סוציולוגיה • אנתרופולוגיה • מדע המדינה • יחסים בינלאומיים • מדיניות ציבורית • פסיכולוגיה • קרימינולוגיה • כלכלה • תקשורת