מדע שימושי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מדע שימושי הוא מחקר מדעי המכוון לפתרון בעיה מעשית לתועלת האדם. מדע שימושי נבדל ממדע טהור, שמטרתו הרחבת הידע האנושי, ללא תועלת מיידית. מדע שימושי נבדל גם מהנדסה, העוסקת בניצול ידע קיים לפתרון בעיות מעשיות. פעילות בתעשייה הקרובה למדע שימושי היא פעילות של מחקר ופיתוח (R&D).

פעילות של מדע שימושי נעשית בעיקרה באוניברסיטאות ובמכוני מחקר, כתוספת לפעילות המדע הטהור. יתרונו של העיסוק במדע שימושי על פני מדע טהור הוא בקלות היחסית של גיוס תקציבי מחקר מגופים חוץ-אוניברסיטאיים, כגון מערכת הביטחון ויצרני תרופות, המעריכים שיוכלו להפיק תועלת מהישגי המחקר במסגרת זו.

לואי פסטר אמר בהקשר זה: "אין קטגוריה של המדע הקרויה מדע שימושי; יש מדע וישנם היישומים שלו, הקשורים למדע כשם שהפירות קשורים לעץ שעליו צמחו"[1].

גם ידע שהושג במסגרת מדע טהור עשוי להתגלות, ברבות השנים, כבעל היבטים מעשיים. דוגמאות אחדות לכך:

מתמטיקה שימושית היא ענף של המתמטיקה שהוא בגדר מדע טהור, אך קיבל את שמו משום שלחלק מהתוצאות שלו יש שימוש בפיזיקה, שאף היא בגדר מדע טהור, אך לתוצאותיה השפעה רבה בתחומי ההנדסה; כך שיש בהן, בסופו של דבר, תועלת מעשית.

באוניברסיטה העברית בירושלים הוקם ב-1970 "בית הספר למדע שימושי ולטכנולוגיה"[2], כצעד ראשון לקראת התרחבותה של האוניברסיטה להוראת הנדסה. במסגרת בית הספר ניתנו קורסים שמקורם בפקולטות המחקריות של האוניברסיטה וכן קורסים ייחודיים לבית הספר, בתוכניות לימוד שמטרתן השתלבות של בוגרי בית הספר בתעשייה. באוניברסיטה העברית גם הוקם ב-1969 "בית הספר להנדסה ולמדעי המחשב", בתחילה רק ללימודים לתארים מתקדמים.[3] יחידות למדע שימושי פועלות גם באוניברסיטאות נוספות בעולם (בקלטק, למשל: Division of Engineering and Applied Science).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מדע שימושי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]