מדרחוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נחלת שבעה, רחוב ריבלין
מדרחוב בפרנקפורט
שלט נורבגי המכריז על מדרחוב

מדרחוב הוא רחוב עירוני, בו כלי רכב ממונעים, ביניהם מכוניות ותחבורה ציבורית, אינם רשאים לנסוע. הוא מרוצף באבני מדרכה ולרוב משמש כרחוב קניות או לתיירות.

המדרחוב, הלחם של המילים מדרכה ורחוב, הוא רחוב המיועד להולכי רגל בלבד, אשר בו יכולים לנוע בבטחה ובנוחות בין החנויות או בין הבתים.
לרוב, ההתייחסות למדרחוב היא לרחוב שלרוב נועד לקניות או לתיירות, אך למעשה על פי ההגדרה גם רחוב שלא נועד למטרה זו ייקרא בשם זה.

המדרחוב הראשון, שהוא גם הארוך בעולם, הוא רחוב הקניות והתיירות, סטרוגט (Strøget) שבקופנהגן, שהפך למדרחוב ב-1962 כנסיון, וב-1964 הוכרז כקבוע. מדרחוב זה נוצר על פי רעיונותיו של המתכנן הדני יאן גהל‏‏[1].

אחד המדרחובים הראשונים נוצר בעיר קוריטיבה שבברזיל ב-1968, כאשר ז'יימה לרנר סגר את הרחוב המרכזי "15 בנובמבר" לתנועת כלי רכב.

כיום, בעקבות הלחץ ההולך וגדל של התנועה לחופש ממכוניות, כמעט לכל עיר מרכזית בעולם יש מדרחוב אחד לפחות, לרוב במרכז העיר כגון מדרחוב בן יהודה ונחלת שבעה בירושלים ומדרחוב נחלת בנימין בתל אביב.

בירושלים החל מאמצע שנת 2007 נבנה המדרחוב הארוך בישראל שאורכו כקילומטר וחצי, המשתרע על כמחצית אורכו של רחוב יפו - מכיכר צה"ל ועד כיכר הדוידקה, בו עוברת גם הרכבת הקלה בירושלים.

מלבד יתרונותיו הרבים של המדרחוב, הבאים לידי ביטוי בנוחות, ביטחון ושקט להולכי הרגל, בגלל היותו שטח מרוצף, משתמש המדרחוב לרוב גם לאירועים ופסטיבלים כמו גם לירידי אמנות ואוכל.

סמטאותיה של ונציה יוצרות מדרחוב גדול, משום שאין בהן תנועת כלי רכב, ותנועת הסירות נעשית בתעלות.

מתוך התחשבות בצורכי התחבורה, לעתים משמש רחוב מסוים כמדרחוב רק בחלק מהזמן, ובחלק אחר הוא פתוח לתנועת כלי רכב. לעתים החלוקה היא לפי שעות היממה, כלומר בשעות של עומס תנועה מתאפשרת תנועת כלי רכב ברחוב, וביתר שעות היממה הרחוב משמש כמדרחוב. פעמים אחרות החלוקה היא לפי ימי השבוע: בימות החול מתאפשרת תנועת כלי רכב ברחוב, ובעת המנוחה השבועית הוא משמש כמדרחוב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Project for Public Spaces , ‏[1]