מדרסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מדרסה במדינת קארנאטקה בהודו

מדרסהערבית مدرسة) היא המונח הערבי לכל בית ספר, חילוני או דתי (של כל דת). שפות שונות שאלו מונח זה וברבות מהן נטבע המונח במובן אחד בלבד, בית מדרש ללימודי דת האסלאם.

בימי הביניים "מדרסה" היה שמן של המוסדות להשכלה גבוהה בעולם המוסלמי, המקבילות לאוניברסיטה האירופאית.

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה מדרסה מקורה בשורש הערבי ד.ר.ס. ( د-ر-س) המתייחס לפעלי הלמידה וההוראה (הזהה לשורש ל.מ.ד. בעברית), בשם עצם שמשמעותו "המקום שבו הפעולה (ד.ר.ס.) נעשית". לכן, מדרסה משמעותה המילולית היא "המקום שבו למידה/הוראה נעשית". המונח אף הושאל, במשמעותו הכללית, לשפות רבות המושפעות מן השפה הערבית כגון אורדו, הינדי, פרסית, טורקית, כורדית, אינדונזית, מלאית ובוסנית. משמעות המילה מדרסה בשפה הערבית אינה שונה ממשמעות המילה "בית ספר" בשפה העברית. כך ניתן להשתמש במילה זו בהקשר של בית ספר ציבורי, פרטי, תיכוני, יסודי, מקצועי, דתי או חילוני, וכיוצא באלה. המילה מדרסה נובעת מאותו מקור ממנו נובעת המילה "מדרשה" בשפה העברית.

המדרסה הדתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדרסה כמוסד לימוד מוסלמי-דתי מציעה באופן טיפוסי שני מסלולי לימוד:

  • הלימוד בשיטת ה"חיפז" דהיינו לימוד בעל פה של הקוראן (התלמיד המשנן את הקוראן כולו בעל פה נקרא "חפיז");
  • הלימוד בשיטת "עלים" מסלול שבסופו הופך התלמיד למלומד מוכר בקהילתו.

תוכן הלימודים כולל לימודי השפה הערבית, לימודי תפסיר (פרשנות הקוראן), שריעה (המשפט המוסלמי), חדית' (סיפור חיי הנביא מוחמד), מנתיק (תורת ההיגיון), והיסטוריה מוסלמית. בחלק מן המדרסות, בהתאם לדרישות החינוכיות המקומיות, קיימת הוראה של ספרות ערבית, לימודי אנגלית ושפות זרות אחרות וכן לימודי מדע והיסטוריה כללית.

התלמידים במדרסה הם בני כל הגילאים, חלקם מסיימים את מסכת לימודיהם והופכים לאימאמים. ההסמכה לעלים נמשכת בדרך כלל כ-12 שנות לימוד. רבים מתלמידי המדרסות מסיימים לימודיהם כ"חפיז". ברבות מן המדרסות מתקיימים אף לימודי ערב למבוגרים ובחלקן קיימים מעונות בהם ישנים התלמידים. היבט חשוב בפעילות המדרסה הוא בתפקידה החברתי: המדרסה משמשת לא אחת כבית ליתומים וילדים עניים, מתוך מטרה להקנות השכלה וחינוך לילדים אלה. קיימות מדרסות המקבלות בשעריהן אף תלמידות, אולם אלה לומדות בנפרד מן התלמידים. קיימות אף מדרסות לבנות בלבד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדרסות לא היו קיימות בשנותיו הראשונות של האסלאם. מקור התהוותן של המדרסות הוא כנראה המנהג המוסלמי העתיק להתכנס במסגד ולשוחח על נושאים דתיים, בהנחיית אנשים משכילים ומבינים בענייני הדת. מורים בלתי פורמליים אלה נודעו מאוחר יותר בשם שייח'ים ושייח'ים אלה החלו ללמד שיעורי דת במסגרת קבועה, שיעורים אלה נקראו בשם מג'לס.

בשנת 859 נוסדה בעיר פס שבמרוקו מדרסת אל-קאראווין, הנחשבת למדרסה העתיקה ביותר בעולם המוסלמי, ולמוסד ההשכלה הגבוהה העתיק ביותר בעולם שפועל ברציפות עד ימינו.

בתקופת שלטון בית עבאס, יסד הואזיר הסלג'וקי ניזאם אל-מולכ את המוסד האקדמי המשמעותי הרשמי הראשון, הידוע בשם "מדרסה ניזאמייאה", אשר התבסס על שיעורים לא פורמליים של השייח'ים. נזאם אל-מולכ, אשר חייו קופדו בידי החשישיון, הקים בימיו מערכת של מדרסות ציבוריות (אשר כונו בימיו "הניזאמיה", על שמו) בערים שונות שהיו תחת שלטון בית עבאס בשלהי המאה ה-11. ההיסטוריון ג'ורג' מקדיסי ערך השוואה בין מוסד המדרסה שהתפתח במהלך המאה ה-11 בעולם האסלאם, ובפרט בבגדאד, לבין מוסד האוניברסיטה שהחל להתפתח באותה תקופה במערב. לדבריו, בעוד שהאוניברסיטה היא ארגון הירארכי, ריכוזי ופורמלי, שהייתה במהלך שנותיה הראשונות נתונה לפיקוח צמוד מצד המלוכה והכנסייה, המדרסות באותה תקופה היו חופשיות מפיקוח של הח'ליפות. בניגוד לאוניברסיטה, מוסד המדרסה בימי הביניים לא עבד על בסיס תוכניות לימודים פורמליות, אלא על בסיס הנחייה אישית של התלמיד על ידי המרצה שלו.‏[1]

בימי שלטון השושלת הפאטמית והממלוכית ובימי הביניים, רבים מן המעמד השליט יסדו מדרסות באמצעות הקדש (וקף). המדרסה היוותה סמל בולט של מעמד מייסדה ואף אמצעי יעיל להעברת המעמד והכוח שרכש לבני הדורות הבאים במשפחה. הדבר בלט במיוחד בימי הממלוכים, כאשר בניהם של השליטים לא היו יכולים לרישתם. הבטחת משרה לבני הדור הבא במדרסה שיסד אביהם, הבטיחה להם את מעמדם. אחת המדרסות הבולטות שניבנו בתקופה זו הייתה המדרסה של סולטאן חסן בקהיר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Makdisi, G. "Madrasa and University in the Middle Ages". Studia Islamia 32 (1970), pp. 255-264.