מהומות האורז של 1918

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבנה סוזוקי שוטן בקובה שנשרף במהומות האורז

מהומות האורז של 1918יפנית: 米騒動 – "קוֹמֶה סוֹדוֹ") היו סדרה של מהומות אזרחיות אלימות שהתפרצו ברחבי יפן מיולי עד ספטמבר 1918, שגרמו לנפילת ממשלו של טראוצ'י מסטאקה. מהומות אלה היו הגדולות והאלימות ביותר שידעה יפן במאה ה-20.

עלייה תלולה במחיר האורז גרמה למצוקה כלכלית קיצונית, בייחוד באזורים הכפריים שם היה אורז מרכיב מרכזי בתזונה. איכרים, שהשוו את המחירים הנמוכים שקיבלו בשל הפיקוח הממשלתי עם מחירי השוק הגבוהים, חשו עוינות רבה כלפי סוחרי האורז ופקידי הממשלה שאפשרו למחיר לצרכן להמריא בלא שליטה. עליית מחיר האורז באה בשיאה של האינפלציה שלאחר מלחמת העולם הראשונה שהשפיעה על רוב מחירי המצרכים ושכר הדירה, ומשום כך הייתה גם לתושבי הערים סיבה מוצדקת להתמרמרות. ההתערבות הצבאית של יפן בסיביר לטובת הצבא הלבן במלחמת האזרחים ברוסיה כנגד הצבא האדום, החמירה את המצב עוד יותר. הממשלה היפנית קנתה את כל המלאי הקיים של האורז על מנת לתמוך בצבא היפני בסיביר, דבר שהוביל לעליית מחירים נוספת. הממשלה נכשלה בניסיון להתערב בפעילות הכלכלית, והמחאות שהחלו בכפרים התפשטו לעיירות ולערים.

מהומות האורז היו אירועים חסרי תקדים בהיסטוריה היפנית המודרנית במונחי היקף, גודל ואלימות. המחאה הראשונית התרחשה באוזו, עיירת דייגים קטנה במחוז טויאמה, ב-23 ביולי 1918. המחאות הראשונות החלו כהפגנה שקטה, והתדרדרו במהירות למהומות, שביתות, ביזה, הצתות של תחנות משטרה ומשרדי ממשלה, כמו גם בתיהם של פקידי ממשלה וסוחרים, וכן אירעו התנגשויות מזוינות. עד לאמצע ספטמבר 1918 התחוללו מעל ל-623 מהומות ב-38 ערים, 153 עיירות ו-177 כפרים, שבהם השתתפו מעל ל-2 מיליון איש ונהרגו כ-130 איש ומאות נפצעו. כ-25,000 איש נאסרו. מתוכם הורשעו כ-8,200 בפשעים שונים, כשגזרי הדין נעו בין קנסות קלים לעונש מוות, אשר נגזר על שניים מן הנאשמים.[1]

ב-29 בספטמבר 1918 התפטרה ממשלת יפן בראשות טראוצ'י, שנטל אחריות להתמוטטות הסדר הציבורי.

הקשר בין אירועים אלו להתפתחות האימפריאליזם היפני מוטל בספק. חוקרים טוענים כי על מנת לפתור את הביקוש לאורז שהיה גדול מכושר הייצור של יפן באותה תקופה, הוגדל קצב יצור האורז בקולוניות של יפן בקוריאה ובטאיוואן.[2]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • W.G. Beasley, Japanese Imperialism 1894–1945, Oxford University Press, 1991, ISBN 0521557925
  • WJ MacPherson, The Economic Development of Japan 1868–1941, Cambridge University Press, 1995, ISBN 0521557925.
  • Michael Smitka, Japanese Prewar Growth (Japanese Economic History 1600–1960), Routledge, 1998 ISBN 0815327056

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ MacPhearson, The Economic Development of Japan 1868–1941
  2. ^ Smitka, Japanese Prewar Growth (Japanese Economic History 1600–1960), page 192