מהומות קפיטריית קומפטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לוחית שהוצבה במקום לציון 40 שנה למהומות

מהומות קפיטריית קומפטון היו מספר עימותים אלימים בין פעילות טרנסג'נדריות לבין המשטרה שהתרחשו באוגוסט 1966 ברובע טנדרלוין שבסן פרנסיסקו.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

סן פרנסיסקו היוותה מקום מרכזי בהתפתחות האקטיביזם הלהט"בי בארצות הברית בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה.[1] העידן שאחרי המלחמה אופיין ברדיפות ובדיכוי של להט"בים בידי הממשל, במה שנודע כבהלת הלבנדר, והדבר עורר פריחה של תת-תרבות להט"בית בברים ובמועדוני לילה, כמו גם עלייה של מעורבות פוליטית ממגוון צורות. ארגונים והתארגנויות למען זכויות הומואים ולסביות, שכונו התנועה ההומופילית, החלו לצמוח בחלקים המבוססים יותר של העיר. באותו הזמן, בשכונת העוני טנדרלוין, החלו התארגנויות שפעלו למען טרנסג'נדרים.[2]

חלק ניכר מהאוכלוסייה הטרנסג'נדרית של פרנסיסקו שכן בשכונת טנדרלוין. שכונה זו הייתה שכונת עוני בה רוכזו אוכלוסיות מוחלשות רבות: מהגרים, מסוממים, אלכוהוליסטים, זונות, משוחררים על תנאי, וגם נשים טרנסג'נדריות.[3] נשים אלה סבלו ממחסור בדיור ובעבודה עקב אפליה על רקע טרנספובי, ולכן נדחקו לטנדרלוין בה היו דירות זולות להשכרה. הן עבדו לרוב בזנות, היו חשופות לאלימות מצד המשטרה והלקוחות ופעמים רבות נעצרו. כיוון שמבחינה חוקית הן הוגדרו כגברים, הן הוכנסו לכלא גברים, מה שעשה אותן חשופות במיוחד לתקיפה מינית, אונס ורצח.

הארגונים ההומופיליים לא פעלו על מנת לסייע לטרנג'נדריות שבשכונת טנדרלוין. בקיץ 1966 הקימו פעילים מהשכונה את ארגון ונגארד (Vanguard), שהיה ארגון הנוער הלהט"בי הראשון בארצות הברית. הארגון תיאר את עצמו כ"an organization of, by, and for the kids on the streets", וחבריו דאגו להפוך את הרחוב למרחב בטוח. הפעילות החשובה הראשונה של הארגון מתועדת בכתבה שכתב ריימונד ברושירס, אודות הפגנה שהתרחשה מול "קפיטריה קומפטון" ב-18 ביוני 1966.[4]

הקפיטריה שבשכונת טנדרלוין פעלה 24 שעות ביממה, ובני נוער להט"בי רבים, שהיו חסרי בית או עבודה, נהגו לפקוד אותה. ישיבות ארגון ונגארד נערכו אף הן בקפיטריה. בעל המקום שלא היה מרוצה מנוכחות אוכלוסייה זאת החל לגבות "דמי שירות" על השולחנות, ומדי פעם לקרוא לשומרי ביטחון או למשטרה על מנת שירחיקו משם את הנוער הטרנסג'נדרי. חברי ונגארד ארגנו הפגנה מול הקפיטריה ודרשו להפסיק את היחס המפלה.

המהומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאריך המדויק של פריצת המהומות לא ידוע, אך הן החלו כשבעלי המקום התקשרו שוב למשטרה, וכשאלה הגיעו לפזר את הפעילות הטרנסג'נדריות מהמקום, אחת מהן שפכה קפה רותח על השוטר שניסה לעצור אותה. המהומה החלה כאשר הנוכחים במקום החלו להתנגד, להשליך חפצים לעבר השוטרים, לנפץ את החלונות במקום ולהאבק בשוטרים, ונמשכה אף ביום למחרת. במהלך המהומות נופצו חלונות הקפיטרייה, הוחלפו, ונופצו בשנית.

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהומות בקומפטון נחשבות לרגע מפתח בתולדות זכויות טרנסג'נדרים בסן פרנסיסקו, ובעקבותיה חלה ירידה משמעותית באלימות המשטרתית הרשמית נגד אוכלוסייה זו. מהומות קומפטון היוו גם זרז להקמת ארגונים אקטיביסטים טרנסג'נדרים שונים.[5]

בשנת 2006 הציבה עיריית סן פרנסיסקו לוחית לציון המהומות על המדרכה שליד המקום בו שכנה הקפיטריה של קומפטון.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ג'ון ד'אמיליו, 'הקהילה הגיית והפוליטיקה הגיית בסן פרנסיסקו ממלחמת העולם השנייה עד שנות השמונים של המאה העשרים', בתוך: מעבר למיניות: מבחר מאמרים בלימודים הומו-לסביים ותאוריה קווירית, בעריכת יאיר קדר, עמליה זיו ואורן קנר (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2003), עמ' 196–216, בעמ' 196.
  2. ^ Susan Stryker, Transgender History (Berkeley: Seal Press, 2008), pp. 66-67.
  3. ^ Stryker, Transgender History, p. 66.
  4. ^ Raymond Broshears, 'Young Homos Picket Compton's Restaurant', Cruise News and World Report (August 1966), p. 1
  5. ^ Members of the Gay and Lesbian Historical Society, 'MTF Transgender Activism', pp. 362-364; Stryker, Transgender History, pp. 75-78.