מהמט אלי אג'ה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מהמט אלי אג'ה (טורקית Mehmet Ali Ağca; נולד ב-9 בינואר 1958) הוא טרוריסט טורקי שניסה להתנקש בחייו של האפיפיור יוחנן פאולוס השני ב-13 במאי 1981. לאחר שריצה מאסר בן 19 שנים בכלא האיטלקי בשל כך, גורש לטורקיה, שם הוא ריצה מאסר עולם בגין רצח העיתונאי אבדי איפקצ'י (Abdi İpekçi) בשנת 1979. השתחרר ב-18 בינואר 2010.

תחילת חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אג'ה נולד בכפר בנפת מלטיה שבמרכז טורקיה, וכנער התחבר לחברה שולית והסתבך בפלילים. לאחר מכן עסק בהברחות בין טורקיה ובולגריה. לטענתו עבר אימונים צבאיים משך חודשיים בסוריה כחבר החזית העממית לשחרור פלסטין, אך טענה זו מוטלת בספק. אג'ה היה חבר בארגון הטורקי הימני הקיצוני הזאבים האפורים (Bozkurtlar). במסגרת זו, רצח אג'ה ב-1 בפברואר 1979 את אבדי איפקצ'י, עיתונאי, אינטלקטואל ופעיל זכויות אדם טורקי, ששימש אותה עת כעורך הראשי של היומון הטורקי השמאלני המתון "מילייט" (Milliyet). הוא נתפס ונשפט למאסר עולם, אך לאחר שישה חודשים, ב-23 בנובמבר 1979, נמלט מהכלא לבולגריה.

ניסיון ההתנקשות באפיפיור יוחנן פאולוס השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 במאי 1981 הגיע אג'ה לרומא במטרה להתנקש בחייו של האפיפיור יוחנן פאולוס השני. ב-13 במאי 1981 המתין אג'ה לאפיפיור בכיכר, ובשעה 17:22 משהגיע האפיפיור למקום, פתח אג'ה באש לעברו ופצעו. שלושה כדורים פגעו באפיפיור, ואחד מהם חדר למעיו ונותר בגופו סמוך לעמוד השדרה. הוא הובהל לבית חולים, נותח וחייו ניצלו. אג'ה נתפס על ידי עוברי אורח מבלי שהצליח להשלים את משימתו או להימלט. הוא הועמד לדין וטען להגנתו כי פעל מטעם ארגון מהפכני שנותר אנונימי, וכי נשלח אל המשימה על ידי איש מאפיה טורקי. סנגוריו טענו מאידך כי פעל בגפו תוך שהוא מונע מדחף סכיזופרני להפוך לגיבור בעולם המוסלמי. ב-13 ביולי 1981 נדון אג'ה למאסר עולם ולא עירער על פסק דינו.

מאוחר יותר, בשנת 1982, שינה אג'ה את גרסתו וטען כי הנספח הצבאי הבולגרי ברומא היה מעורב בפרשה. לפי גרסתו החדשה ההנחיות לפעולה, שאותה ביצע עם מתנקש נוסף שהועמד בעמדת גיבוי, אורל צ'ליק (Oral Çelik), היו לפתוח באש לעבר האפיפיור בכיכר פטרוס הקדוש בקריית הוותיקן, ולהימלט אל שגרירות בולגריה בעיר בחסות מהומה שתיווצר כתוצאה מפיצוץ מטען קטן שיופעל על ידי צ'ליק. עוד מסר אג'ה כי צ'ליק נתפס לבהלה ונמלט מהמקום מבלי להפעיל את המטען כמתוכנן. בשנת 1986 נדרש בית משפט איטלקי לטענותיו החדשות של אג'ה אך לא הצליח לאששן.

עונשו של אג'ה קוצר בשלוש הזדמנויות בסך כולל של יותר משלוש וחצי שנים, ולבסוף, ביוני 2000, לאחר 19 שנות מאסר, זכה אג'ה לחנינה מאת נשיא איטליה קרלו אזליו צ'אמפי, וגורש לטורקיה. בטורקיה נאסר שוב בגין רצח איפקצ'י ובגין עבירות נוספות, ובקשתו לשחרור מוקדם בשנת 2004 נדחתה אגב הקביעה כי לא יהיה זכאי להשתחרר לפני שנת 2010. למרות זאת, ב-12 בינואר 2006 שוחרר אג'ה על תנאי לאחר שתקופת מאסרו באיטליה והתנהגותו הטובה הובאו בחשבון. מיד לאחר מכן הפכה ערכאת הערעור את ההחלטה, וב-20 בינואר 2006 הושב אג'ה לכלא. בית המשפט חישב את תקופת מאסרו הנותרת של אג'ה וקבע כי ישתחרר ב-18 בינואר 2010.

ב-2 במרץ 2006 קבעה ועדה פרלמנטרית איטלקית כי ברית המועצות ניצבה מאחורי ההתנקשות באפיפיור, בשל תמיכתו בארגון סולידריות הפולני. הוועדה קבעה עוד כי שירות הביטחון הבולגרי שימש כחיץ במטרה לטשטש את עקבותיה של ברית המועצות בפרשה[1]. דעה זו הושמעה זמן רב לפני כן, והוזכרה גם בספרו של הקרדינל סטניסלאב דז'יוויש (Stanislaw Dziwisz)‏[2] [3].

יחסיו עם האפיפיור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 בדצמבר 1983, יומיים לאחר חג המולד ביקר יוחנן פאולוס השני את אג'ה בכלאו, ולאחר מכן אמר כי:

Cquote1.svg

Ho parlato con lui come si parla con un fratello, al quale ho perdonato e che gode della mia" fiducia. Quello che ci siamo detti è un segreto tra me e lui

Cquote2.svg
Cquote2.svg

שוחחתי עמו כפי שמשוחחים עם אח אשר סלחתי לו ואשר נהנה מאמוני. מה שאמרנו זה לזה הוא סוד ביני ובינו.

Cquote3.svg

ב-20 בפברואר 1987 קיבל יוחנן פאולוס השני את אמו ואת אחיו של אג'ה שביקשו את מחילתו. משנפל האפיפיור יוחנן פאולוס השני למשכב בשנת 2005, שלח לו אג'ה מכתב ואיחל לו החלמה, וכשנפטר, מסר אחיו בראיון כי אג'ה ובני משפחתו אבלים את מותו וכי היה ידידם.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [1] Italian Panel: Soviets Behind Pope Attack By VICTOR L. SIMPSON Associated Press Writer
  2. ^ [2] Late Pope 'thought of retiring' - BBC
  3. ^ Świadectwo, Stanislaw Dziwisz - ISBN 978-83-922882-1-3