מהפכת הדפוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: כתוב כסיכום ולא כערך העומד בפני עצמו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
התפשטות הדפוס במאה ה-15

מהפכת הדפוס היא מהפכה טכנולוגית שנגרמה על ידי המצאת הדפוס המודרני על ידי יוהאן גוטנברג באמצע המאה ה-15, המצאה אשר נחשבת על ידי רבים להמצאה החשובה ביותר באלף הקודם. המצאתו של גוטנברג אפשרה הדפסה של המוני ספרים תוך זמן קצר ובעלות נמוכה יחסית, והביאה לעלייה משמעותית ממושכת באחוזי האוריינות בקרב הציבור הרחב. לפני מהפכת הדפוס, הפצת ספרים בעותקים רבים דרשה העסקת אנשים רבים, ומחירי הספרים, שהועתקו בכתב יד, היו גבוהים ביותר. לפיכך, הפצת מידע באותם ימים הייתה איטית מאוד, והוגבלה רק לבני המעמד הגבוה.

ההיסטוריה של הדפוס לפני גוטנברג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסין נעשה שימוש בדפוס להכנת ספרים שלמים, החל במאה השמינית. הדפוס בסין היה מבוסס בתחילה על הכנת תבניות של עמודים שלמים בחיתוכי עץ, לוחות חרס או גלילי חותם. הסינים התקדמו עד להמצאת סדר דפוס - שימוש בתבניות נפרדות לכל סימן ואות, המורכבים יחדיו להפקת עמוד. לצורך זה השתמשו בתבניות מפורצלן. המצאת הסדר לא התפשטה, כנראה בשל מורכבות הכתב הסיני, שדרש אלפי או אף עשרות אלפי, תבניות שונות, לעומת הכתב המערבי שהסתפק בעשרות בודדות. יתר על כן, השימוש בפורצלן שביר, שגם שינה צורה בקלייה בתנור, מנע הפקה מהירה וזולה של אותיות דפוס אחידות.

הטכנולוגיה של ייצור נייר והדפסת עמודים שלמים הועברה לאירופה על ידי סוחרים ערבים בסביבות שנת 1200 לספירה, אך תיעוד ראשון על הדפס של עמוד שלם מחיתוך עץ באירופה מתוארך לשנת 1410. ספרים שנוצרו בדרך הזאת מתחילים להופיע בשנת 1430. עד אז, ספרים באירופה ובמזרח התיכון הוכנו על ידי העתקה. לאונרדו דה וינצ'י תכנן מכבש דפוס לפי השיטה הזאת, אך אין לנו ידיעה אם תוכניותיו בוצעו הלכה למעשה.

המצאתו של גוטנברג[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוטנברג היה צורף זהב ומתוקף מקצועו התמצא היטב במלאכת ההטבעה וההחתמה. עיקר המצאתו של גוטנברג הייתה במעבר מלוחות מגולפים לאותיות מגולפות עשויות ממתכת. את האותיות הבודדות אפשר לסדר כל פעם בהרכב אחר וליצור על ידי כך את כל המילים של השפה באמצעות כלי אחד בלבד עבור כל אות. באמצעות תהליך דו שלבי - חריטת אות שקועה מפלדה ולאחר מכן יציקת עותקים בולטים רבים וזהים מסגסוגת עופרת - התאפשר שימוש ממושך וכך הפכה המלאכה היקרה להחריד של יצירת תחריטי עמודים למלאכה זולה בהרבה, לכן גם נגישה בהרבה. גוטנברג תרם את שלו גם במציאת הסגסוגת המתאימה עבור אותיות הדפוס, ביצירת צבע דפוס הולם, טיפול בנייר, פיתוח מכבש דפוס מתאים ותיאום כל הדרוש להוצאת המלאכה לפועל.

השלבים בתהליך הדפוס הם כדלהלן:

  1. הקמת מתקן ליציקת אותיות מעופרת מותכת והצגתן על גבי המתקן בגובה אחיד.
  2. הנחת האותיות לפי הסדר הרצוי, בתיבת אחסון המחולקת לתאים (תא לכל אות).
  3. ייצור הדיו ששימש לכתיבה והעתקה על ידי צבעי שמן של ציירים.
  4. משיחת הדיו על האותיות.
  5. הכנסת האותיות למכבש דפוס.
  6. הידוק גיליון נייר על גבי האותיות.

הספר הראשון שהודפס בשיטה זו היה התנ"ך בשפה הלטינית, בשנת 1456. אולם גוטנברג, לא הצליח מבחינה עסקית ובית הדפוס שלו עבר לידיים אחרות. בשנת 1468 נפטר גוטנברג כשהוא חסר כל.

התפשטות הדפוס והשפעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוך זמן קצר התפשטה ההמצאה ובתי דפוס רבים קמו והתחילו לפעול. בתוך חמישים שנה בלבד עלה מספר הספרים שהופקו באירופה ממאות בודדות לכחצי מליון. להתפשטות מהירה זו של הספר הכתוב היו השלכות מרחיקות לכת:

  1. עלייה בלימוד קרוא וכתוב, שהובילה לעלייה בביקוש לספרים.
  2. השכלה נרחבת לכל שכבות החברה, כולל איכרים מהמעמד הנמוך.
  3. הקמת אוניברסיטאות בערים רבות באירופה בגלל הביקוש הגובר להשכלה.
  4. ירידה בכוחה של הכנסייה בגלל נגישות רבה יותר לספרי הקודש והפצת דעות נגדה ונגד השלטון, שהביאו לצמיחת הנצרות הפרוטסטנטית.
  5. פרסום הודעות וצווים של המלכים הפך לקל הרבה יותר.
  6. הדפסת ספרים בשפות לאומיות כגון: צרפתית, אנגלית, גרמנית ועוד אשר גרמה להעשרת שפות אלו ואחרות ולרכישת ידע בתחומים רבים אצל מגוון אנשים.
  7. יצירת שפה ספרותית אחידה, השפה בה מדפיסים את הספרים.
  8. הופעת העיתונות.
  9. עליית הלאומיות.

מהפכת המצאת הדפוס גרמה לרמת החיים, הידע והמשכל של האנשים שחיו באירופה באותה תקופה לצמוח בצורה משמעותית, צמיחה שסימלה את סיום תקופת ימי הביניים ותחילת תקופת ימי העת החדשה, והובילה בצורה ישירה למהפכת המידע של ימינו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]