אביב העמים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אביב העמים הוא שם כולל לגל של מהפכות לאומיות במרכז אירופה ובמערבה בין השנים 1848 ועד 1849. אביב העמים התרחש בעקבות המהפכה הצרפתית שהביאה לקידום זכויות המעמדות. הסיבות היו שונות אך משותפות בחלקן:
- גרמניה: למען איחוד.
- צרפת: שמירה על זכויות הפרט.
- איטליה:למען איחוד.
- אוסטרו הונגריה: התפרצויות לאומיות של העמים הכבושים.
בריטניה ורוסיה לא נפגעו מן המהומות, היות שבריטניה ביצעה רפורמות ליברליות בחוקתה כבר ב-1832, וברוסיה, מדינה נחשלת באותה תקופה, לא הייתה המסה שתוביל את המהומות.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע
לאחר תבוסת נפוליאון בתחילת המאה ה-19, נכנסה אירופה למהלך של ניסיון להשיב את המצב כפי שהיה לפני כן, "הריאקציה", תחת הנהגתם של שליטי אירופה. המהלך התנהל בכנסים ודיונים, שהעיקרי בהם היה קונגרס וינה, בהם החליטו המנהיגים על שטחן של המדינות (תוך שהם מוסיפים לעצמם שטחים שהיו בעבר בשליטת צרפת), שלטון ריכוזי ודיכוי מהומות ליברליות כשבית הבסבורג שב לשלוט באוסטריה ובורבון בצרפת, זאת ועוד על מנת לשמור על "שיווי משקל" באירופה.
מהלכים אלו עוררו זעם מסיבות רבות: המיתון הוביל לעליית מחירי המזון, השלטון האבסולוטי עורר זעם אצל הליברלים, בייחוד באוסטריה בה הונהגה דיקטטורת-צנזורה וסתימת פיות בהנהגתו של הקנצלר מטרניך, וחוסר ההתחשבות של המנהיגים בשאיפות לאומיות, כגון אלו של איטליה וגרמניה.
עניינים אלו עוררו כבר מהומות רבות עוד לפני 1848, שאביב העמים היה שיאן: ב-1820 התחולה מהפכה בספרד כנגד כוונתו של פרדיננד השביעי להנהיג משטר אבסולוטי במדינה, אשר הסתיים לבסוף בניצחון הליברלים שאילצו אותו להישבע אמונים לחוקה; ב-1830 אירעה מהפכת יולי בצרפת, בה הודח המלך שארל העשירי ובמקומו מונה לואי פיליפ, "מלך הבורגנים"; בעקבות ההצלחה בצרפת התעוררו מהומות גם בפיימונט ונפולי שבאיטליה, אך אלה דוכאו בידי אוסטריה, ומהומות שפרצו בנובמבר אותה שנה בוורשה דוכאו ב-1831 בידי רוסיה; הנובר, סקסוניה ובראונשוויג בגרמניה זכו להרחבה של זכויות האזרח, בלגיה זכתה בעצמאות לאחר מרד בהולנד, אוסטריה דיכאה התקוממויות בצפון איטליה, וב-1846 דיכאה אוסטריה מרד בקרקוב.
[עריכה] מהלך האירועים
מהומות אביב העמים החלו עם מהפכת פברואר 1848 בצרפת, בה הודח לואי-פיליפ על ידי ההמונים. שמועת המהפכה הצמיחה כנפיים והתפרסמה ברחבי אירופה, ובמרץ התפשטו המהומות כבר אל מחוץ לצרפת.
מספר מדינות באיטליה וגרמניה קבעו לעצמן חוקות ווונציה מילנו והונגריה התמרדו כנגד אוסטריה. מפאת המצב נאלץ מטרניך לברוח מוינה, ובאפריל ברחה גם משפחת המלוכה האוסטרית, אל העיר אינסברוק.
בברלין פרצו מהומות אשר תבעו את כינונה של מדינה גרמנית בנוסף לרפורמות ליברליות שונות, ואלה אילצו את המלך הפרוסי פרידריך וילהלם הרביעי להבטיח מונרכיה חוקתית. בנוסף לכך התאסף פרלמנט כל-גרמני בפרנקפורט, והחליט על חוקת המדינה.
ביוני פרצו בצרפת "מהומות יוני" העקובות מדם בין הליברלים לשמרנים, והן הסתיימו ב-10 בדצמבר, עם הכתרתו של נפוליון השלישי. באוסטריה הוחלף הקיסר פרדיננד הראשון רפה-השכל באחיינו השמרן פרנץ יוזף. תחת הנהגתו הובסה הונגריה, שהכריזה ב-1849 עצמאות בראשו של לאיוש קושוט. לאחר מכן הכניע את איטליה והפרלמנט הגרמני התפזר, וב-22 באוגוסט, עם כניעת ונציה, הגיע קיצן של מהומות אביב העמים.
[עריכה] תמורות
[עריכה] לטווח הקצר
לטווח הקצר לא בוצעו שינויים כה רבים, היות שהמהומות דוכאו ברובן במהירות יחסית. השינויים שכן בוצעו הם הדחת לואי-פיליפ בצרפת, הנזקפת כהצלחה ליוצרי המהומות, והחלפתו של פרדיננד הראשון באוסטריה בפרנץ יוזף. הגורם העיקרי לכשלון בטווח הקצר היה האידאליזם השונה של הקבוצות המהפכניות, אשר חולקו והתפרדו לפי המטרות שניסו הליברלים להשיג: חברתיים, כלכליים או לאומניים. קיצוניות זו מנעה מהם להתאחד אלו עם אלו, ומתנגדי המהפכות ניצלו את הפירוד הזה והכשילו בעזרתו את התקוממויות.
[עריכה] לטווח הארוך
אמנם, לטווח הארוך הוו המהומות גורם חשוב ומרכזי בהתהוות אירועים רבים במהלך שאר המאה ה-19. כ-30 שנה לאחר מכן החל התהליך של איחוד איטליה, מדינות גרמניה אוחדו תחת אוטו פון ביסמרק והונגריה זכתה באוטונומיה, עם הקמת האימפריה האוסטרו-הונגרית. מכאן שאביב העמים הווה חלק הרה-גורל וזירוז של המהלך, ולא תוצאתו.
[עריכה] ראו גם
- הרסטורציה
- קונגרס וינה
- הקיסרות ההבסבורגית
- הנסיך מטרניך
- הפיכת יולי
- היסטוריה של הונגריה: המהפכה והממלכה הדואלית
- סתיו העמים
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: אביב העמים |
