מה נשתנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מה נשתנה - ביידיש ובעברית לסירוגין, הוקלט ב-8 ביולי 1990, שר שנדור זלמנוביץ.

מה נשתנה הוא קטע בתחילת ההגדה של פסח הידוע כארבע קושיות. קטע זה מתחיל את קיומה של מצוות ו"הגדת לבנך" - הנחלת סיפור יציאת מצרים לדור הבא, שבמוקד ליל הסדר. טעות רווחת הינה שמדובר למעשה בשאלה אחת "מה נשתנה" ובעקבותיה ארבע תשובות ("שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה...", "שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות...", "שבכל הלילות אין אנו מטבילין...", "שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין ובין מסובין"). אולם, כאמור, זוהי טעות. למעשה מדובר בשאלה אחת ארוכה המחולקת לארבע שאלות קצרות המתייחסות לארבעה אספקטים שונים שבהם הלילה הזה (ליל הסדר) שונה משאר הלילות. חלק זה הוא ללא ספק אחד הקטעים המרכזיים והמפורסמים בהגדה בתרבות הישראלית בימינו.

הטקסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורו במשנה, מסכת פסחים, פרק י', משנה ד'.

"וכאן הבן שואל אביו" - "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות"

הטקסט כולל ארבע שאלות:

"מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת
(1) שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה
(2) שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת, הַלַּיְלָה הַזֶּה (כֻּלּוֹ) מָרוֹר
(3) שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אָנוּ מַטְבִּילִין אֲפִילוּ פַּעַם אֶחָת, הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְּעָמִים
(4) שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין"

בנוסח המקורי, היו שלוש שאלות, שאלת המצה ועוד שתי שאלות: "שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי, שלוק, ומבשל, הלילה הזה כלו צלי. שבכל הלילות אנו מטבילין פעם אחת, הלילה הזה שתי פעמים." עם חורבן בית שני ושינוי המציאות החברתית השתנו שתי השאלות האחרונות.

נהוג שהצעיר שבמשתתפי הסדר אומר את מה נשתנה. בגני הילדים מכינים את הילדים לדקלום "מה נשתנה" במנגינה מיוחדת.

בסדר הקינות לתשעה באב כמנהג הספרדים ובהשפעתם בתכלאל נמצאת קינה שהפזמון שלה הוא "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות" ומשווה בין ליל תשעה באב לליל הסדר ‏[1].

הלחן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות האלפיים העלתה משפחת המלחין האוסטרי אפרים אבילאה (1915-1994) טענה לפיה הלחן המוכר לארבע הקושיות איננו עתיק יומין כפי שנהוג לחשוב, אלא הוא נכתב במקור על ידו כחלק מ"אורטוריית חג החירות", יצירה שכללה לחנים למרבית ההגדה, בביצוע מקהלה ופסנתר.‏[2][3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הקינה נדפסה במחזור כמנהג הספרדים, ונציה רע"ט, ולאחר מכן בכל המחזורים הספרדיים לתשעה באב
  2. ^ מערכת וואלה, האם נמצא המלחין של "מה נשתנה"?, באתר וואלה!, 2 באפריל 2004
  3. ^ אבילאה הלחין גם נעימות לחגים יהודים נוספים – "אורטוריית חג האורות", "אורטוריית הימים הנוראים", "שבע ברכות", "אל מלא רחמים" ועוד. כתבי היד המקוריים של כל היצירות הללו נמצאים כיום בארכיון הלאומי.