מה נשתנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מה נשתנה

מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה?
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת, הַלַּיְלָה הַזֶּה (כֻּלּוֹ) מָרוֹר?
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אָנוּ מַטְבִּילִין אֲפִלּוּ פַּעַם אֶחָת, הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְּעָמִים?
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין?

מה נשתנה מתוך הגדת שיק בעיצובו של ארתור שיק, לודז', 1935
מה נשתנה - ביידיש ובעברית לסירוגין, הוקלט ב-8 ביולי 1990, שר שנדור זלמנוביץ.

מַה נִּשְׁתַּנָּה הוא קטע בתחילת ההגדה של פסח הידוע כארבע קושיות. קטע זה מתחיל את קיומה של מצוות ו"הגדת לבנך" - הנחלת סיפור יציאת מצרים לדור הבא, שבמוקד ליל הסדר. חלק זה הוא אחד הקטעים המרכזיים והמפורסמים בהגדה בתרבות הישראלית בימינו.

מקור הטקסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורו של מה נשתנה במשנה:

וכאן הבן שואל אביו 'מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?'

הטקסט כולל ארבע שאלות התוהות מדוע השתנה ליל הסדר במצוות האכילה שבו. למה אוכלים מצה? למה אוכלים את קרבן הפסח? למה אוכלים מרור? ולמה מטבילים שני מאכלים? לאחר חורבן בית המקדש שינו את השאלה על קרבן הפסח לשאלה הנוגעת לצורת הישיבה (הסבה).

הטקסט מעלה תמיהה מדוע שונה לילה זה של ליל הסדר מכל הלילות, והתשובה אליו ניתנת בהמשך הסדר. טעות רווחת היא שמדובר למעשה בשאלה אחת "מה נשתנה" ובעקבותיה ארבע תשובות ("שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה...", "שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות...", "שבכל הלילות אין אנו מטבילין...", "שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין ובין מסובין").

נהוג שהצעיר שבמשתתפי הסדר אומר את מה נשתנה. בגני הילדים מכינים את הילדים לדקלום "מה נשתנה" במנגינה מיוחדת.

בסדר הקינות לתשעה באב כמנהג הספרדים ובהשפעתם בתכלאל נמצאת קינה שהפזמון שלה הוא "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות" ומשווה בין ליל תשעה באב לליל הסדר[1].

לחנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות האלפיים העלתה משפחת המלחין האוסטרי אפרים אבילאה (1881–1951) טענה לפיה הלחן המוכר לארבע הקושיות איננו עתיק יומין כפי שנהוג לחשוב, אלא הוא נכתב במקור על ידו כחלק מ"אורטוריית חג החירות", יצירה שכללה לחנים למרבית ההגדה, בביצוע מקהלה ופסנתר[2][3].

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]


מה נשתנה מתוך הגדות עתיקות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הקינה נדפסה במחזור כמנהג הספרדים, ונציה רע"ט, ולאחר מכן בכל המחזורים הספרדיים לתשעה באב
  2. ^ מערכת וואלה‏, האם נמצא המלחין של "מה נשתנה"?, באתר וואלה!‏, 2 באפריל 2004
  3. ^ אבילאה הלחין גם נעימות לחגים יהודים נוספים – "אורטוריית חג האורות", "אורטוריית הימים הנוראים", "שבע ברכות", "אל מלא רחמים" ועוד. כתבי היד המקוריים של כל היצירות הללו נמצאים כיום בארכיון הלאומי.