מה עושות האיילות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כריכת הספר שצייר אריה נבון, בהוצאת ספרית פועלים, 1957

מָה עוֹשׂוֹת הָאַיָּלוֹת שירים לילדים, הוא כותר ספר שירי ילדים מפרי עטה של המשוררת הישראלית לאה גולדברג. שם הכותר נלקח ממילותיו הראשונות של השיר הראשון שנכלל בספר זה.

הספר ראה אור בתל אביב, בהוצאת ספרית פועלים, לראשונה ב-1949, ואחר ב-1964, 1967, 1969 ו-1973. הספר אוייר על ידי המאייר והצייר אריה נבון. הכותר נכלל ברשימה של כ-70 כותרים ויצירות שנועדו ללימודי חובה בבתי הספר היסודיים על פי הודעת משרד החינוך בקיץ 2011.‏[1]

השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארבעים שירים נכללו בלקט. הוא נועד לילדים והתאמתו לתוכנית הלימודים בגנים ובבתי הספר ניצבה לנגד עיניהם של עורכיו, בהם כנראה לאה גולדברג. נושא עיקרי בו הטבע: עונות השנה, המאורות, הים החי והצומח של ארץ ישראל.

להלן השירים אשר הובאו בסדר נתינתם בלקט.

  • "בְּאֶרֶץ סִין"
  • "דַּג הַזָּהָב"
  • "שִׁיר הַהַפְלָגָה" - הולחן על ידי מספר אמנים, ובהם יששכר מירון[7], סשה ארגוב ועקיבא נוף
  • "כּוֹבַע קְסָמִים" - מילות השיר עובדו והולחנו על ידי רמי קלינשטיין[8]
  • "גַּן הַכּוֹכָבִים"
  • "כְּבִיסָה גְּדוֹלָה"
  • "בְּרֹגֶז"
  • "הַחֲמוֹר"
  • "פֶּלֶא־עֵץ"
  • "דֹּב־דֻּבּוֹנִי בֶּן דֻּבַּיִם מְצַחְצֵחַ נַעֲלַיִם"
  • "מַפּוּחִית פְּלָאִים קְטַנָּה"
  • "הֶחָלִיל" - הולחן על ידי דוד זהבי[9]
  • "שְׁחָפִים"
  • "הַשְּׁקֵדִיָּה בְּטוּ־בִּשְׁבָט"
  • "עַל שְׂפַת הַיָּם"
  • "הַפָּרָשׁ בַּמָּרוֹם"
  • "הַקּוּקִיָּה"
  • "מִזְמוֹר־אָבִיב"
  • "צִפֳּרִים נָדוֹת"
  • "עַל שְׁלשָׁה דְּבָרִים" - הולחן על ידי אריה לבנון

השיר מה עושות האילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מָה עוֹשׂוֹת הָאַיָּלוֹת
מָה עוֹשׂוֹת הָאַיָּלוֹת בלילות?
הן עוצמות את עיניהן הגדוֹלוֹת.
הן שולבות את רגליהן הקלות,
ישנות האילות בלילות.
...
...
מי מעיר אותן עם שחר משנתן?
לֹא הַפִּיל, וְלֹא הַקּוֹף, וְלֹא הַתַּן,
לֹא אַרְנֶבֶת, לֹא שֶׂכְוִי וְלֹא שָׁפָן,
כִּי אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר חֲבֶרְתָּן
מְעִירָה אוֹתָן בְּבֹקֶר מִשְׁנָתָן.

ביצועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר הולחן על ידי יוני רכטר והושר על ידי אריק איינשטיין ואחר כך יהודית רביץ ונוספים.‏[10]

ייצוגיו בתרבות הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכותר והשיר "מה עושות האילות" היו למטבע לשון בתרבות העברית והישראלית, עד כדי שימוש בו מחוץ להקשרו המקורי. בכתב העת קבלה הרואה אור בלוס אנג'לס, כתבה החוקרת מרב כרמלי מאמר שכותרו: "מה עושות האילות בלילות?" : קריעת ים סוף ומיתוס האילה היולדת והנחש בזהר פרשת בשלח".‏[11] בתקשורת הישראלית הביטוי מוזכר פעמים רבות בהקשר של שמירת הטבע והגנה על בעלי חיים בסכנת הכחדה או התייחסות כללית לבעלי חיים בטבע,‏[12][13] ובהקשרים נוספים.‏[14][15]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: באתר משרד החינוך .
  2. ^ מציאה, באתר זמרשת.
  3. ^ רוח, באתר זמרשת.
  4. ^ פזמון ליקינטון, באתר זמרשת.
  5. ^ פזמון ליקינטון ועוד שירים, באתר הספרייה הלאומית.
  6. ^ פזמון ליקינטון ועוד שירים, באתר הספרייה הלאומית.
  7. ^ שיר ההפלגה, באתר זמרשת.
  8. ^ כובע קסמים, באתר שירונט.
  9. ^ החליל, באתר זמרשת.
  10. ^ יוני רכטר,על הלחנת השיר, באתר של יוני רכטר.
  11. ^ מירב כרמלי, "מה עושות האילות בלילות?" : קריעת ים סוף ומיתוס האילה היולדת והנחש בזהר פרשת בשלח, קבלה, 23, תשע"א, עמ' 219-247.
  12. ^ מה באמת עושות האיילות. באתר תפוז.
  13. ^ ראו: למשל: שמעון איפרגן, מה עושות האיילות? בעיקר אוכלות, 10.8.202, באתר ynet.
  14. ^ אורן פרסיקו, מה עושות האיילות, באתר העין השביעית.
  15. ^ נדב הולנדר, מה עושות האיילות בלילות הסווינג, באתר הארץ.