מה עשיתי שזה מגיע לי?

מה עשיתי שזה מגיע לי?
¿Qué he hecho yo para merecer esto?
	עטיפת ה-DVD העברי של הסרט
בימוי	פדרו אלמודובר
תסריט	פדרו אלמודובר
עריכה	חוזה סלסדו
שחקנים ראשיים	כרמן מאורה, אנחל דה אנדרס לופז, צ'וס למפראבה, ורוניקה פורקה
מוזיקה	ברנרדו בונצי
צילום	אנחל לואיס פרננדס
מדינה	ספרד
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	25 באוקטובר 1984
משך הקרנה	101 דק'
שפת הסרט	ספרדית
סוגה	סרט דרמה, סרט קומדיה, סרט להט"בי
	דף הסרט ב־IMDb

מה עשיתי שזה מגיע לי? (בספרדית: ?Qué he hecho yo para merecer esto¿) הוא סרט קולנוע ספרדי משנת 1984, שכתב וביים פדרו אלמודובר.

הסרט מתרחש בשיכונים שבשולי מדריד, ועוסק בחייה של משפחה ענייה, שבה שלושה דורות (חמישה אנשים) מתגוררים בדירה קטנה. הסרט עוסק בתסכול שבחיי העוני, המוביל להתפרקותה של המשפחה.

אלמודובר תיאר סרט זה כמחווה לנאו-ריאליזם האיטלקי, אם כי הסרט עוסק בצורה סאטירית גם בפדופיליה, בזנות ובטלקינזיס.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכזו של הסרט, המתרחש בשיכונים שבשולי מדריד, נמצאת משפחה ענייה, שבה שלושה דורות מתגוררים בדירה קטנה:

גלוריה (כרמן מאורה), אם המשפחה, שהיא מרכזו של הסרט, עובדת כמנקה, ומוטרדת מאוד מקשיי פרנסת המשפחה. להשכחת צרותיה היא מתמכרת לאמפטמינים, ולעיתים מסניפה נוזל ניקוי ודבק.
אנטוניו (אנחל דה אנדרס לופז), בעלה של גלוריה, הוא נהג מונית. אנטוניו זוכר בנוסטלגיה את הזמרת הגרמניה אינגריד מולר, שאליה נקשר בעת שעבד כנהג מונית בגרמניה.
הסבתא (צ'וס למפראבה), אמו של אנטוניו וחמותה של גלוריה. אישה קמצנית ומרירה, החולמת לחזור לכפר.
טוני, בנם בן ה-14 של גלוריה ואנטוניו. בנוסף ללימודיו עוסק במכירת סמים.
מיגל, בנם בן ה-12 של גלוריה ואנטוניו. נותן את גופו לגברים החומדים אותו.

גיבורי משנה בסרט הן שכנות אחדות:

קריסטל (ורוניקה פורקה), העוסקת בזנות בדירתה, ולעיתים נעזרת בגלוריה, הנמנעת בתוקף ממעשה הזנות עצמו (אם כי אינה מתנגדת למין מזדמן ללא תשלום).
חואני, תופרת, אם חד-הורית הנוהגת ביד קשה בבתה, ונסה, שבה היא חושדת כבעלת כישורי טלקינזיס (חשד המתגלה כנכון).

הסרט מציג את חייהם המתסכלים של גלוריה ואנטוניו, הנאבקים בקשיי הפרנסה, ולעיתים נאבקים זה בזה. אנטוניו הוא מאצ'ו, ובאחד הוויכוחים ביניהם מבהיר לגלוריה: "אני הקובע פה, ואם לא מתאים לך, את יודעת איפה הדלת". המחסור בכסף דוחף את גלוריה, בין השאר, לתת את בנה מיגל לרופא שיניים החומד את גופו, בתמורה לטיפול שיניים שמיגל זקוק לו.

אמו של אנטוניו, המתגוררת אף היא בביתם של גלוריה ואנטוניו, מביאה הביתה, למורת רוחה של גלוריה, לטאה ירוקה, שאותה מצאה ברחוב.

עלילת משנה, השלובה בסרט לאורכו, עוסקת בזוג סופרים, לוקאס ופטריסיה, הסובלים אף הם ממחסור בכסף. לוקאס נוסע במונית של אנטוניו, בדרכו לקבל את שירותיה של קריסטל, ושומע ממנו על קשריו עם אינגריד מולר, ועל המכתבים שזייף לספרה, תוך שימוש בכישרונו לזייף כתב יד. לוקאס, העוסק בכתיבת ספר על רודן, מחליט להסב את הספר כך שיעסוק בהיטלר, והוא מציע לאנטוניו לזייף, תמורת כסף רב, מכתבים של היטלר שישולבו בספר^[1]. אנטוניו דוחה את הרעיון בתוקף, משום שהוא רואה בו פשע. לוקאס ופטריסיה משקים לשכרה את פדרו, אחיו העשיר של לוקאס, ופטריסיה, שהיא קלפטומנית, גונבת חפצי ערך מביתו. כאשר פדרו מגלה את הגנבה, אין לו מושג עם מי סעד בערב הקודם. לוקאס טס לגרמניה, לביקור אצל אינגריד מולר. הוא מגיע לביתה בדיוק בזמן שהיא מנסה להתאבד בבליעת גלולות, וסוחט ממנה הסכמה לבוא למדריד ולשכנע את אנטוניו להשתתף בזיוף כתב ידו של היטלר. בנוכחות לוקאס מתקשרת מולר לאנטוניו ומודיעה לו על כוונתה להגיע אליו למדריד, והוא מגיב על כך בשמחה רבה, לצערה הרב של גלוריה, השומעת את חלקו בשיחה.

כאשר אנטוניו דורש מגלוריה שתגהץ לו חולצה לבנה שתשמש אותו בפגישתו עם מולר, גלוריה מסרבת. פורץ ביניהם ויכוח במטבח, ובמהלכו אנטוניו סוטר בחוזקה לגלוריה, וטיפות מדמה ניתזות על הלטאה, דינרו ("כסף", בספרדית), העוברת שם במקרה. גלוריה חובטת בראשו של אנטוניו ברגל חזיר התלויה במטבח, וגורמת למותו. כדי להסתיר את סיבת המוות היא נחפזת לדירתה של חואני, ובתואנה שהיא זקוקה לעלי דפנה שוהה בדירה זמן מה. בדירה נמצאות גם קריסטל, המודדת שמלה, וּונסה, בתה של חואני. קריסטל וגלוריה יורדות לדירתה של גלוריה, ושם מגלה קריסטל את גופתו של אנטוניו. לחוקר המשטרה מספרת גלוריה שהמוות קרה בעת שהייתה אצל חואני, ומבצעיו הם כנראה אויבים שרכש אנטוניו בעת עבודתו כנהג מונית.

לוקאס ופטריסיה ממתינים בשדה התעופה של מדריד לבואה של מולר, אך היא אינה מגיעה. לוקאס מתקשר לביתו של אנטוניו לברר מה קרה, ושומע שאנטוניו נרצח. במקביל רואה פטריסיה בעיתון גרמני, שאחד הנוסעים הביא אתו, שמולר התאבדה.

גלוריה, שאינה אבלה לרגע, מחליטה לרענן את מראה הבית באמצעות ציפוי הקירות בטפטים, ומופתעת מהצעתה של ונסה לעשות זאת בעזרת כוחותיה הטלקינטיים. הסבתא חוזרת לכפר, ולוקחת אתה את נכדהּ, טוני. לאחר שגלוריה נותרת לבדה בביתה, חוזר הבן מיגל, שמאס בחיים עם רופא השיניים ("אני צעיר מדי לכבול עצמי למשהו", הסביר). בתשובה לשאלתו של מיגל על נסיבות המוות מספרת לו גלוריה שאביו מת לאחר שקיבל מכה מהכיור ושבר את המפרקת^[2].

שחקנים ראשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרמן מאורה: גלוריה, אישה העובדת כמנקה, והיא מרכזו של הסרט. הופיעה גם בסרטים נוספים של אלמודובר: "פפי, לוסי, בום" (1980), "הרגלים מגונים" (1983), "חוק התשוקה" (1987), "נשים על סף התמוטטות עצבים" (1988), ו"לחזור" (2006).
אנחל דה אנדרס לופז: אנטוניו, נהג מונית, בעלה של גלוריה. הופיע גם בסרט "נשים על סף התמוטטות עצבים" (1988).
ורוניקה פורקה: קריסטל, זונה, שכנתה של גלוריה. הופיעה גם בתפקיד ראשי בסרט "קיקה" (1993)
צ'וס למפראבה: אמו של אנטוניו וחמותה של גלוריה. הופיעה גם בסרטים נוספים של אלמודובר: "הרגלים מגונים" (1983), "נשים על סף התמוטטות עצבים" (1988),"דבר אליה" (2004) ו"לחזור" (2006).

פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר והעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

באחדים מסרטיו מציג אלמודובר צעירים שעברו מהכפר למדריד (צעד שאף הוא עצמו עשה), ואתם מתגוררת סבתא (אם של הצעיר שעבר אל העיר), הכמהה לחזור לכפר, ובסופו של דבר מגשימה כמיהה זו. מוטיב דומה מופיע בסרט שלפנינו, שבסיומו הסבתא חוזרת לכפר, ואליה מצטרף נכדהּ. מוטיב זה מופיע גם בסרט "פרח הסוד שלי", שבו הסבתא חוזרת לכפר, ולזמן קצר מצטרפת אליה גם בתהּ, ליאו, ונהנית מהשלווה והפשטות של חיי הכפר. בשני הסרטים מגלמת צ'וס למפראבה את הסבתא.