מו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Μ μ מו
Mu uc lc.svg
אלפבית יווני
Α α אלפא Β β בטא
Γ γ גמא Δ δ דלתא
Ε ε אפסילון Ζ ζ זטא
Η η אטא Θ θ תטא
Ι ι יוטא Κ κ קפא
Λ λ למדא Μ μ מו
Ν ν נו Ξ ξ קסי
Ο ο אומיקרון Π π פאי
Ρ ρ רו Σ σ ς סיגמא
Τ τ טאו Υ υ אופסילון
Φ φ פי Χ χ כי
Ψ ψ פסי Ω ω אומגה
אותיות או ליגטורות שאינן בשימוש
Digamma uc lc.svg דיגמא Stigma uc lc.svg סטיגמא
Heta uc lc.svg הטא San uc lc.svg סאן
Qoppa uc lc.svg קופא Sampi uc lc T-shaped.svg סאמפי
Sho uc lc.svg שו

מוּ (אות גדולה: Μ אות קטנה: μ) היא האות השנים עשר באלפבית היווני. בספרות יווניות האות מייצגת את המספר 40. ביוונית מודרנית נקראת האות מִי. לעתים משתמשים גם בהגייה האנגלית של שם האות, מיו. הגייתה כהגיית האות העברית מ'.

התפתחות האות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור האות הוא באות הפיניקית מם, אשר עצמה התפתחה מתוך ההירוגליף המצרי המסמל את המילה מים - (Water hieroglyph.png).

משמעויות האות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האות, יחד עם האותיות אלפא ואומגה סימלה בעבר את ההתחלה (=אלפא - האות הראשונה), האמצע (מו - קיצור של המילה היוונית "מזון" - אמצע), וסוף (=אומגה - האות האחרונה).

כיום האות משמשת לייצג: