מובלעות שווייץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בשווייץ קיימות מובלעות שנוצרו עם השנים כתוצאה מהסכמים וכפייה מצד המדינות הגובלות בה.

  • תחנת הרכבת באד (אנ') בבזל היא טריטוריה גרמנית מאז 1852 בעקבות הסכם בין שווייץ למדינת באדן. החנויות נמצאות בתחום השיפוט השווייצרי והמסילות הן בתחום הגרמני. התחנה מתופעלת על ידי דויטשה באן. בתחנה ישנה עמדת ביקורת גבולות (בעיקר לצורכי מכס[1]).
  • שדה התעופה של בזל (אנ') נמצא כולו על אדמת צרפת ובו טריטוריה שווייצרית עם סמכויות משטרה, רפואה ומכס[2].
  • ביזינגן היא עיר במחוז קונסטנץ הגרמני מוקפת מכל עבריה בקנטונים השווייצרים שפהאוזן, ציריך ותורגאו. המובלעת הגרמנית נוצרה בסוף המאה ה-18 ומופרדת משטחה העיקרי של גרמניה ברצועה צרה שרוחבה פחות מקילומטר אחד בחלק מהמקומות, והכוללת את היישוב השווייצרי דורפלינגן (Dörflingen). אין בכניסה לעיר ביקורת גבולות. רוב תושבי העיר בחרו להצטרף לשווייץ אך מחוסר הדדיות בחילופי שטחים הדבר לא יצא לפועל. ב-23 בנובמבר 1964 נחתם הסכם בין גרמניה לשווייץ שנכנס לתוקף באוקטובר 1967 והסדיר את הכללת ביזינגן בתחום המכס של שווייץ וכן את התחומים המועטים בהם החוק השווייצרי ולא הגרמני מוחל על ביזינגן, בהם תקנות הנוגעות לחקלאות, ביקורת בריאותית של מזון והתגוננות לשעת חרום[3].
  • ורנהאוף (Verenahof) הייתה מובלעת גרמנית קטנה (מספר בתים) ש"הוחזרה" לשווייץ ב-1967 כחלק מהסדר.
    מפה מ-1893 המתארת את המובלעת של ורנהאוף
  • קמפיונה ד'איטליה (Campione d'Italia) הוא כפר איטלקי מוקף אזור שווייצרי. ב-1800 בחרו תושבי קנטון טיצ'ינו, שהכפר נמצא בשטחו, להצטרף לשווייץ, אך תושבי הכפר החליטו להישאר חלק ממחוז לומברדיה האיטלקי. ב-1848 במהלך מלחמת העצמאות האיטלקית הראשונה נעתרו תושבי הכפר ורצו להסתפח לשווייץ, אך האחרונה סירבה לכך על מנת לשמור על נייטרליותה. מכוניות המשטרה אמנם נושאות לוחיות זיהוי שווייצריות אך השוטרים הם איטלקים. המיסים, משולמים בפרנק שווייצרי, לשלטונות האיטלקיים. בשל חוקי המס, נפתח ב-1917 קזינו. הוא נסגר ונפתח מחדש ב-1933 ומטרת הקמתו הייתה לממן את ההוצאות המקומיות. בשל ירידה ברווחים נסגר לבסוף הקזינו[4] ב-2019.
  • ליביניו היא עיירה איטלקית שבמשך שנים האפשרות היחידה להגיע אליה הייתה דרך שווייץ. גם כיום הדרך מאיטליה משובשת בחורף. בידודה של העיירה גרם להפיכתה לעיירת דיוטי פרי. המחירים בכל חנויותיה פטורים ממס ערך מוסף, מה שהופך מוצרי אלכוהול, טבק ופרפומריה לזולים במיוחד. אף על פי שקיימות עדויות לכך שליביניו נהנתה מפטור ממס כבר במאה ה-16, הפטור הנוכחי הוכנס לתוקף על ידי האימפריה האוסטרו-הונגרית בסביבות 1840, אושר מחדש בשנת 1910 ולאחר מכן ב-1960 על ידי הקהילה הכלכלית האירופית. אמנם מע"מ אינו משולם כאמור אך מס הכנסה כן, ולכן ליביניו לא יכולה להיחשב מקלט מס. עקב השיפור בתשתיות הכבישים, רבים רואים את הפטור ממס של ליביניו כלא מוצדק.
  • לעיר הגרמנית קונסטנץ אין גבול יבשתי עם גרמניה והיא מוקפת יבשתית על ידי שווייץ. מעבר "גרמני" מאופשר רק על ידי גשר.
  • מצב הפוך קורה לשטיין אם ריין השווייצרי.
  • לכפר Bagni di Craveggia ניתן להגיע רק על ידי נסיעה דרך קנטון טיצ'ינו בשווייץ. הכפר מעולם לא הפך לחלק משווייץ ושטחי המרעה המקיפים אותו היו בבעלות איטלקים. מיקומו של הכפר הכריע שהפרנק השווייצרי נמצא בשימוש נפוץ.
  • ל-Samnaun מצב דומה כמו ליביניו רק שהכפר הוא שווייצרי עם אפשרות בעבר לכניסה אך ורק דרך אוסטריה. גם כפר זה קיבל מעמד מיוחד של דיוטי פרי. מעמד זה נשמר על אף פתיחתו של מעבר בתחילת המאה ה-20.
  • בנמל התעופה הבין-לאומי של ז'נבה יש חלק צרפתי כך שנוסעים הבאים מטיסות מצרפת יכולים לצאת לצרפת ללא מעבר במכס השווייצרי. הגעה לחלק הצרפתי אפשרית בכביש העובר בטריטוריה שווייצרית, אך ללא מעבר דרכונים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]