מובסס חורנאצי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מובסס חורנאצי בציור מאת הובנתן הובנתניאן (1801-1730)

מובסס חורָנאצי או משה מחורןארמנית: Մովսես Խորենացի, במקורות בלטינית: Moses Chorenensis,‏ לערך שנת 410–490) היה היסטוריון וכרוניקן, מימי הקדם המאוחרים או מימי הביניים, משורר, מדקדק, מתרגם ומלחין ארמני, דמותו וחייו נותרו לוטים בערפל. למובסס חורנאצי מייחסים את הספר ההיסטוריוגרפי הידוע הקדום ביותר על ההיסטוריה של ארמניה שנכתב בשפה הארמנית, "ההיסטוריה של ארמניה" או "ההיסטוריה הארמנית". ספר זה זכה למשך מאות שנים להוקרה בקרב העם הארמני כספר השני בחשיבותו ובאמינותו אחרי כתבי הקודש - ה"ביבליה".[1] מובסס חורנאצי מכונה "אבי ההיסטוריוגרפיה הארמנית" ("פאטמאחאיר") או "הרודוטוס של הארמנים". נודע גם כמחברם של המנונים כנסייתיים, ספרי תאולוגיה, הגיוגרפיה, רטוריקה, דקדוק והגות.

ספר ההיסטוריה המיוחס לו נכתב לדברי המחבר לבקשת המושל, הנסיך סחק בגרטוני (שנהרג בקרב בשנת 482), והוא השפיע השפעה עצומה על ההיסטוריוגרפיה הארמנית. הוא שימש מקור למחברים הארמנים שבאו אחריו עד לימי הביניים המאוחרים, שהירבו לצטטו. אף על פי שהיו ארמנים, כגון אגאתאנגלוס שכתבו לפניו כתבי היסטוריה על ארמניה, לספרו של חורנאצי שמורה משמעות מיוחדת מכיוון שהוא כולל חומר ייחודי המבוסס על מסורות שבעל פה (לרבות מיתוסים ובלדות) של ארמניה מלפני התנצרות ורצון מחברו היה לכסות את כל התקופות ההיסטוריות מאז לידתו של העם הארמני ועד לזמנים בהם חי הכרוניקן, בערך עד שנת 440. ספרו מהווה גם ניסיון ראשון לספר את ההיסטוריה של הארמנים בהקשר העולמי.

בעיני העם הארמני מובסס חורנאצי היה אישיות היסטורית והוא גם אחד הקדושים הנערצים של הכנסייה הארמנית. הוא הוכר על ידי הכנסייה הארמנית האפוסטולית כאחד "המתרגמים הקדושים". הוא ראה את עצמו תלמיד של מסרוב משדוץ הקדוש, ממציא האלפבית הארמני. לזרוס מפארפ (ראזאר פארפאצי) ציין את קיומו של פילוסוף ארמני ובישוף "הזכור לטוב" בשם מובסס שחי במאה ה-5 שלחם בבורות ונרדף על ידי הנזירים.[2] החל מן המאה ה-19 ועד ימינו החוקרים העלו ספקות כבדים בנוגע לאמיתות הביוגרפיה המסורתית שלו ולגבי זהותם האמיתית של המחבר או אולי המחברים של יצירותיו.

ילדותו וצעירותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מובסס חורנאצי (משמאל) והנסיך סחק בגרטוני (מימין) בציור על כתב יד מן המאה ה-14, הנמצא ב"מאטנאדארן" בירבאן

אין מידע ודאי על חייו. המחלוקת בין החוקרים בנוגע לאישיותו וחייו עדיין לא מצאה פתרון.[3] פרטים אוטוביוגרפיים מופיעים ממש בסוף הספר החתום בשמו על ההיסטוריה של ארמניה. פיסות מידע נוספות ומועטות התקבלו מכתבי כמה היסטוריונים ארמנים מימי הביניים, וקיימת מחלוקת אף בנוגע למקום הולדתו ומקור שמו.

לפי סברות אחדות, חורנאצי נקרא כך מפני שנולד ביישוב בשם "חורְני" (חורון או חורונק) באזור טארון או טורובראן. עם זאת, נטען ששם התואר "חורנאצי" מתאים יותר לשם הכפר חורֶנה באזור הרבנד שבמחוז סיוניק.[דרוש מקור] לפי המסורת חי במאה ה-5. תאריך לידתו שיכול להיות תואם לסיפורו האוטוביוגרפי אינו ידוע. הוא יכול לחול בשנים שונות בתכלית, בסביבות שנת 370 או בסביבות שנת 410. ישנם חוקרים הסבורים שהוא חי מאות שנים מאוחר יותר, במאה ה-9. אולם, לפי המסורת המבוססת על דבריו בספר התחנך מובסס חורנאצי אצל מסרוב משדוץ, מייסד האלפבית והספרות הארמנית ואצל הקתוליקוס סחק פארתב ("סחק הגדול").

בווארארשאפאט (אצ'מיאדזין של ימינו) למד מובסס יוונית, סורית ושפת פהלווי (פרסית אמצעית) והשתתף יחד עם מוריו במפעל התרגום של כתבי הקודש הנוצריים לארמנית. על רקע קשיים בעמל של התרגום, בסביבות השנים 432–435, הוא נשלח על ידי מוריו (ועל ידי המלך ורמשאפוח) עם תלמידים אחרים, לאלכסנדריה כדי להשתלם שם בשפות יוונית וסורית בדרך עשו תחנות ביניים וביקרו בספריות ובארכיונים של אדסה בצפון מסופוטמיה ובמקומות הקדושים של הנצרות בירושלים.

באלכסנדריה נשאר 5–6 שנים ולמד בבית הספר של קירילוס האלכסנדרוני. בנוסף לשפות והדקדוק, למד חורנאצי גם רטוריקה, תאולוגיה ופילוסופיה ברוח הנאופלטוניזם. בצאתו ממצרים ביקר באתונה, ספינתו סטתה אחר כך ממסלולה בגלל סופה והגיעה לרומא ולאחר מכן בקונסטנטינופול.[4][5] מסורות ארמניות מאוחרות יותר טענו שהיה אחיין של מסרוב משדוץ ושברומא עורר את הערצתו של הקיסר מרקיאנוס.[5]

שובו לארמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשובו למולדת הצטער מובסס להיוודע כי מסרוב וסחק מתו. הוא הביע את צערו בקינה שהוסיף בסוף ספר ההיסטוריה של ארמניה. בנוסף לאבל על מות מוריו, נאלץ להתמודד עם אווירה עוינת של האוכלוסייה ושל הרשויות הפרסיות שלא התלהבו מהגעת המשכילים שהתחנכו בבתי ספר יווניים. בנסיבות אלה ונוכח רדיפות מצד הפרסים, התחבא חורנאצי בכפר על יד וארארשאפאט וחי שם בעוני ובבדידות מוחלטת למשך עשר שנים.

מספר שנים לאחר שובו לארמניה, פגש אותו הקתוליקוס גיוט (471-461) שבלי לדעת את זהותו, הזמינו לארוחת ערב בנוכחות כמה מתלמידיו. בעידוד אחד הנוכחים, פתח חורנאצי בנאום שעשה רושם רב על המסובים. אז גילה את זהותו והקתוליקוס גיוט שהיה בעבר חברו ללימודים וחיפש מזמן את עקבותיו מפני שהיה גם הוא נוצרי כלקדוני או לפחות לא עוין לכלקדונים, מינה אותו לבישוף בבגרוואן (פקרוואנץ). בתוקף תפקידו זה השקיע חורנאצי מאמצים בקידום מוסדות ההשכלה בארמניה.

לפי המסורת נפטר מובסס חורנאצי בערך בשנות ה-490 ונקבר במנזר על שם לזר הקדוש על יד העיר מוש.

"ההיסטוריה של הארמנים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

"ההיסטוריה של ארמניה" מאת מובסס חורנאצי, כתב יד מן המאה ה-14

בעת כהונתו כבישוף פנה לחורנאצי המושל סחק בגרטוני, ששמע על כישוריו, וביקש ממנו לכתוב עבורו ספר היסטוריה של ארצם, תוך שימת דגש על ביוגרפיות של מלכי ארמניה ועל שורשי משפחות האצולה (ה"נאחאראר") הארמניות. הנסיך נהרג בשנת 482 בקרב צ'רמאנה במלחמה נגד הצבא הפרסי. לפי המסורת, מובסס חורנאצי סיים באותה שנה את ספרו. אולם ארתאשס מאטבוסיאן, מומחה בכתבי יד ארמנים מימי הביניים, הסיק על סמך ממצאים חדשים שאותם גילה תוך כדי חקר הכרוניקה של אתאנאס טראונאצי מן המאה השישית, כי חורנאצי השלים את ספרו כבר בשנת 474.

בין הסיבות שגרמו למובסס להיענות לבקשת הנסיך, לכתוב את הספר, חורנאצי ציין: "אף על פי שאנחנו עם קטן ומוגבל מאוד מבחינה מספרית, ונכבשנו פעמים רבות על ידי ממלכות זרות, בכל זאת, מעשי גבורה רבים נעשו בארץ זו, שמגיע להם להירשם ולהיזכר, ושאותם איש לא טרח לספר " ("היסטוריה של הארמנים", 1.4. עמודים 70–71) הספר מקיף את ההיסטוריה של ארמניה מימי בראשית ועד שנת 439, כשהאימפריה הביזנטית ופרס הסאסאנית התחרו על ההשפעה בה. הספר שימש כספר לימוד תולדות ארמניה עד למאה ה-18. מתוארים בו פרטים רבים לפי המסורות בעל פה של העם הארמני, כולל סיפור האהבה של ארתאשס וסאטניק ומיתוס לידת האל ואהאגן. קיים בו חומר עשיר וייחודי על האגדות הארמניות הקדומות, על הדת הפאגאנית מלפני ההתנצרות, על חיי היום יום ועל יחסי הארמנים עם העולם מסביב. הספר מכיל גם מידע רב על ההיסטוריה והתרבות של הארצות השכנות. מבחינת תקפות היסטורית החיבור של מובסס חורנאצי הוא מוגבל. האירועים ההיסטוריים מוצגים בדרך כלל באופן חד צדדי מתוך מגמתיות לטובת בית הבגרטים, וזאת להבדיל ממסורות היסטוריות אחרות שנטו לטובת בית ממיקוניאן.[5] לחוסר המהימנות תרם גם המרחק הגדול בזמן בין עיתוי המאורעות המסופרים ולתקופה שבה חי הכרוניקן.

הנוסח הסופי של "ההיסטוריה של ארמניה" חובר במאות 8–9 . יודעים זאת מפני שמוזכרים בה מחברים שיצירותיהם תורגמו לארמנית רק במאה השביעית ומפני שהספר הגיע בכלל למודעותם של סופרים ארמנים אחרים רק במאה ה-10.[2] בין הטעויות הבולטות בספר ניתן לציין העיתוי השגוי של שלטונו של ירבנד האורונטי, שבנה בסביבות 200 לפנה"ס את עיר הבירה שלו יירוואנדאשאט (שהחליפה את ארמביר), ואת המקדש באגאראן. מובסס חורנאצי מיקם אותו בטעות בתקופה הנוצרית.

מלבד מובסס חורנאצי, קיימים מעט מקורות ארמנים על ההיסטוריה הטרום-אסלאמית של הארמנים. העבודה ההיסטורית של פאוסטוס מביזנטיון נכתבה בערך בשנת 470. הטקסט ההיסטורי המוקדם ביותר שנכתב תחת כינוי העט אגאתאנגלוס נוצר בשנות ה-560. הבישוף סבאוס כתב במחצית השנייה של המאה ה-7 את "ההיסטוריה של הרקליוס". לזרוס מפארפ ויגישה ורדפט תיארו את התקופה הסוערת של המחצית השנייה של המאה ה-7 שהתאפיינה במרידות נגד הפרסים, בעוד שקוריון, מחבר ההגיוגרפיה של מסרוב משדוץ, כתב הרבה על הדת והתרבות הארמנית של המאה ה-5.

היצירה מתאפיינת באיכות ספרותית יוצאת דופן, בתיאורים של האנשים והאירועים, הרמוניה במבנה שלה ושימוש בשפה ציורית ולקונית. הספר כולל 3 חלקים:

א. החלק הראשון -"הגנאלוגיה של ארמניה הגדולה", מבוסס במידה רבה על אגדות ומיתוסים, ודן בתולדות ארמניה מבראשית ועד להקמת בית הארשקים ב-149 לפנה"ס
ב. החלק השני: "תולדות אבותינו בתקופת הביניים" - מכסה את התקופה שבין 149 לפנה"ס למותו של גרגוריוס המאיר ואת שלטונו של המלך טירידטס השלישי (טרדט השלישי) בשנים 149–332 לספירה.
ג. החלק השלישי:ההיסטוריה בשנות השושלת הארשקית עד לסופה בשנת 428 לספירה.

חלק רביעי המתאר אירועים עד לשנות שלטונו של הקיסר הביזנטי זנון (491-474) נוסף על ידי מחבר אחר. ישנם בשלושת החלקים הראשונים תיארוכים שגויים, העומדים בסתירה עם כתבים ארמנים אחרים, לרבות אלו של לאזאר מפארפ וקוריון, שחיו גם כן במאה ה-5. על סמך סתירות אלה כמה חוקרים, כגון ברדנווהר וקרייאר, טענו שהספר אינו פרי כתיבתו של מובסס חורנאצי, אלא חובר כולו בסביבות שנת 870.

לא ברור למה חתם מחבר החלק הרביעי מן המאה ה-8–9 בשמו של מובסס חורנאצי. ייתכן כי ביקש להאדיר את שושלת הבגרטים, שבשלהי המאה ה-7 האפילה בזוהרה על השושלות האחרות. אף על פי שהוא חי מאוחר יותר התיארוכים שהשתמש בהם נחשבים די מהימנים.

עמוד מהמהדורה המודפסת הראשונה של "ההיסטוריה של ארמניה" מאת מובסס חורנאצי, אמסטרדם, 1695

המהדורה המודפסת הראשונה של "ההיסטוריה של ארמניה" הופיעה באמסטרדם בשנת 1695, השנייה בלונדון ב-1736 עם תרגום ללטינית והשלישית ב-1752 בוונציה. מהדורה שלישית זו תורגמה לצרפתית ולאיטלקית. התרגום הטוב ביותר נחשב זה של הצרפתי לנגלואה משנת 1867 שפורסם תחת הכותרת "«Historiens Anciens de l'Arménie» (היסטוריונים קדומים של ארמניה). הארמנים המחיטריסטים מוונציה הוציאו לאור בשנים 1827 ו-1843–1864 עוד כמה מהדורות של הספר.

עדויות על מובסס חורנאצי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות שלוש עדויות מוקדמות על אודות מובסס חורנאצי. הראשונה והחשובה ביותר היא זו של לאזאר מפארפ (ראזאר פארפצי), מחבר ספר שנקרא "היסטוריה של הארמנים" שנכתב בסביבות שנת 500. לאזאר מזכיר בספרו פרטים על רדיפות נגד אישים ארמנים בולטים, ביניהם גם "מובסס הפילוסוף הזכור לטוב". מובסס זה ש"נאבק בבורות" זוהה על ידי מלומדים אחדים עם מובסס חורנאצי. עם זאת לאזאר אינו מציין שמובסס הפוליסוף כתב ספרי היסטוריה כלשהם. העדות השנייה היא "ספר המכתבים" מן המאה ה-6 המכיל ספר לימוד תאולוגי מאת "מובסס חורנאצי", אך אין ודאות שמדובר בהיסטוריון בעל אותו שם. העדות האפשרית השלישית היא כתב יד מן המאות ה-10–11 הכולל רשימת תאריכים שיוחסה לאתאנאס מטראון שחי במאה ה-6: בשנת 474 ברשימה מציינים את "מוסס מחורנה, פילוסוף וסופר". אולם עדות זו היא רחוקה מלהיות ודאית.

לפני המאה ה-10 שמו של מובסס כהיסטוריון לא היה ידוע. קישורים ושימוש מפורש במידע מספרו מופיעים החל מן המאה ה-10 בספריהם של מובסס קאר'אנקטוואסי (שחי בתקופה לא ידועה בין המאה ה-7 ולמאה ה-10), טובמה ארצרוני, יוחנן החמישי "ההיסטוריון" (בצומת המאות ה-9 וה-10), ומחברים ארמנים אחרים מימי הביניים המאוחרים. לפי טובמה ארצרוני, ההיסטוריה של חורנאצי כללה גם חלק רביעי שהסתיים בשנים 470–490. עם זאת, אין אימות סופי של המידע הזה.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מדליה על שם מובסס חורנאצי - מוענקת כל שנה על ידי הרפובליקה הארמנית לאזרחים בעלי הישגים מיוחדים בתחום תרבות, האמנות, הספרות, החינוך, מדעי החברה והספורט.
  • רחוב בעיר ירבאן נקרא על שמו.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "ההיסטוריה של ארמניה" (האיוץ פטמותיון - ՀԱՅՈՑ ՊԱՏՄՈՒԹԻՒՆ) המיוחסת למחבר אחד לא ידוע, אותו מכנים החוקרים "פסבדו-מובסס חורנאצי"

ספרים נוספים המיוחסים למובסס חורנאצי:

  • איגרת אפולוגיה על עליית הבתולה מרים השמיימה (היסטוריה של האם הקדושה של האדון ושל דמותה)
  • דרשה על ההשתנות של ישו
  • היסטוריה של הריפסימה, בתולה וקדושה מעונה ארמנית
  • המנונים בשימוש הפולחן של הכנסייה הארמנית
  • פירושים למדקדקים הארמנים
  • באורים בנוגע לסדרי התפילות של הכנסייה הארמנית
  • גאוגרפיה של ארמניה ("אשארהאצויץ") מיוחסת בימינו למחברים אחרים, במיוחד לאנניה שיראקאצי[6]
  • ספר רטוריקה ("כריס" - בארמנית - "גירק פיטואיץ") מיוחסת בימינו גם היא למחברים אחרים
  • נאום על היום הראשון של הדקלים
  • נאום על החוכמה

תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייחסים למובסס חורנאצי תרגומים מ"הכרוניקות של אוסיבוס", של "חיי אלכסנדר" מאת פסאודו-קליסטנס.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Auguste Carriére: Neue Quellen des Moses von Choren („Nouvelles sources de Moïse de Choren“). Mecharisten-Druckerei, Wien 1893.
  • Aram Topchyan: The problem of the Greek sources of Moises Xorenacis „History of Armenia“. Peeters, Leeuven 2006, ISBN 90-429-1662-1.
  • Adolf Lumpe: Moses von Choren. In: Biographisch-Bibliographisches Kirchenlexikon (BBKL). Band 6, Bautz, Herzberg 1993, ISBN 3-88309-044-1, Sp. 192–194.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מובסס חורנאצי בוויקישיתוף

Alfred von Gutschmid, Frederick Cornwallis Conybeare art.Moses of Chorene, Encyclopaedia Britannica vol.18 1911.,

Moses von Chorene Geschichte Gross Armeniens בתרגום מארמנית ד"ר מ. לאואר, ההוצאה לאור ג.י מאנץ, רגנסבורג 1869

Gabriel Oussani art Moses of Chorene in The Catholic Encyclopaedia, Robert Appleton Co. New York 1911

Nina Garsoyan art MOVSĒS XORENAC‘I, Encyclopaedia Iranica online 2015

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי נרסס אקיניאן בכתב העת "אנאהיד", 1929, עמוד 72, בפריז, מצוטט ב א.א.סרקיסיאן On the Authenticity of Moses of Khoren's History. 'Journal of the American Oriental Society, Vol. 60, No. 1, March 1940, p. 73–81
  2. ^ 1 2 R.Thomson References to Moses in other Armenian writers
  3. ^ Nina Garsoyan
  4. ^ R.Thomson References to Moses in other Armenian writers
  5. ^ 1 2 3 Enc.Britannica 1911
  6. ^ Vahan Kurkjian 1958