מודל אופסלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מודל אופסלה הנו מודל תאורטי מתחום הניהול הבינלאומי המשמש לתיאור תהליכי בינאום חברות. בבסיס המודל עומדת התפיסה לפיה חברות יפתחו פעילות בינלאומית באופן הדרגתי ולאורך זמן. דפוס הרחבת הפעילות הבינלאומית יונחה על ידי חדירה הדרגתית ממדינות הקרובות פסיכולוגית למדינת המקור למדינות הרחוקות פסיכולוגית ממדינת המקור.

המודל נקרא על שם קבוצת חוקרים מאוניברסיטת אופסלה בשבדיה אשר פיתחו אותו במהלך שנות ה-70 של המאה העשרים, ונודע גם כאסכולת אופסלה.

לפי המודל, תהליך החדירה לשוק זר מתחיל ממצב של אי מעורבות בייצוא למעורבות חלקית וספורדית בייצוא ישירות ממדינת המקור. בשלב השני החברה מקיימת ייצוא למדינת יעד מסוימת דרך מפיץ או סוכן מקומי ללא נוכחות פיזית במקום. בשלב השלישי החברה פותחת משרד מכירות מקומי במדינת היעד. ובשלב האחרון החברה פותחת ומנהלת מתקני ייצור במדינת היעד.

ההיגיון המנחה את המעבר משלב אחד לשני הוא תהליך למידה הדרגתי בו החברה ומנהליה משפרים את הבנתם ותפיסתם את שוק מדינת היעד, הפוטנציאל המסחרי שלו, התנאים הממסדיים והמסחריים הייחודיים לו ואת המסגרת התרבותית האופיינית לו. תהליך למידה זה מלווה במחויבות גוברת לשוק היעד בהשקעת משאבים הולכת וגוברת בכסף, הון אנושי וזמן.

בשלבים הבאים החברה שוקלת הרחבת פעילות לשווקים זרים אחרים, כשהעיקרון המנחה הוא מעבר משווקים קרובים פסיכולוגית לשווקים מרוחקים פסיכולוגית. קירבה או מרחק פסיכולוגי מאופיינים על ידי מידת הדמיון במסגרות המימסדיות והמסחריות, התרבות הלאומית והשפה בין מדינת המקור של החברה ומדינת היעד.

עיקר הביקורת כנגד המודל מופנית כנגד המימד הדטרמיניסטי שלו, המכתיב כיוון התפתחות מסוים ולאורך שלבים מוגדרים. בפועל מחקרים שונים הראו כי חברות לא בהכרח פועלות לפי תכתיבי המודל ולעתים מדלגות על שלבים מסוימים בהתאם לתנאים משתנים. כמו כן, נמצא גם כי חברות יכולות לנוע בכיוון המנוגד לתכתיבי המודל בתהליכים של נסיגה משווקים תחת תנאים מסוימים.