מודל האו"ם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ועידת מודל האו"ם בשטוטגרט, גרמניה בפעולה

מודל האו"םאנגלית: Model United Nations ובראשי תיבות: MUN) הוא פרויקט בינלאומי בו תלמידים וסטודנטים בגילים שונים מדמים את פעולות האו"ם. התלמידים בפרויקט לומדים את חוקי הדיון הרשמי ואת נהלי האו"ם. כמו כן משתתפי הפרויקט לומדים על מדינות שונות ועל נושאים באג'נדה הבינלאומית, בהם ידונו במהלך הכנס. ראשית הפרויקט לפני הקמת האו"ם, במודל חבר הלאומים שאותו ערכה אוניברסיטת הרווארד ב-1927 (לפני הקמת האומות המאוחדות לאחר מלחמת העולם השנייה). במקור הפרויקט נערך ברמה אוניברסיטאית בלבד, אך כיום נערכים כנסים רבים ברמת אוניברסיטאות, תיכון ואף ברמת בית הספר היסודי במדינות שונות בעולם. רבים ממנהיגי העולם היו חברים בכנסי מודל האו"ם בתקופת היותם באוניברסיטה. כנסי מודל האו"ם מתרחשים בכל העולם מספר פעמים בשנה, ודורשים הכנה מקדימה מצד הסטודנטים או התלמידים המעוניינים לקחת חלק.

מבנה הפרויקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודל או"ם הוא פרויקט בינלאומי בו סטודנטים מדמים את פעולת האו"ם במסגרת דיונים בוועדות מקצועיות שונות, ביניהן מועצת הביטחון, בית הדין הבינ"ל (ICJ), וועדה חברתית-כלכלית (ECOSOC), וועדה לזכויות אדם (HRC) ועוד. במדינות שונות הפרויקט מתנהל בצורות שונות, אך בסך הכול יש תבנית שרוב התוכניות מקיימות. לכל וועדה ממונים צוות מנהלים אשר בוחרים את הנושאים אשר יעלו במסגרת הוועדה, על בסיס הנושאים העומדים על סדר היום של הוועדה האמיתית באו"ם. המטרה של כלל הדיונים בוועדות הוא להגיע בסופו של דבר לאמנות בינ"ל אשר משקפות את האינטרסים של מרבית המדינות החברות בוועדה. סטודנטים המשתתפים במודל האו"ם מקבלים מבעוד מועד את המדינה שעליהם לייצג (בהכרח לא המדינה שממנה מגיעים), וכן את הנושאים שיעלו במסגרת הוועידה. התפקיד של הסטודנטים הוא לייצג את האינטרסים של המדינה אותה הם מייצגים בצורה הנאמנה ביותר, תוך שמירה על נהלי הפרוטוקול ושימוש בכישורים דיפלומטיים ופוליטיים בהם נאומים, כושר שכנוע, הבנת התמונה הפוליטית במובנים של קואליציות, שימוש בתקשורת ככלי פוליטי ועוד. הדיונים כולם נערכים לפי נהלים רשמיים הנהוגים במודלי או"ם (Rules of Procedure), הכוללים דגשים לגבי אופן התנהלות הדיון עצמו, הדרך שבה מתקבלת החלטה ועד לדרך שבה יש לבקש לשנות את הטמפרטורה במזגן בכיתה. שליטה בנהלי הדיון יכולה להוות יתרון למשתתפים, שיכולים לעשות שימוש בידע הזה על מנת לקדם את האינטרסים שלהם. תהליך קבלת ההחלטות בוועדות - עם פתיחת הוועדה ובחירת הנושא לדיון מתוך הנושאים שהועברו מראש, המשתתפים נדרשים להציג את עמדת המדינות אותם מייצגים בנאומי פתיחה. במהלך הדיונים עליהם להבין את עמדותיהן של המדינות האחרות ומתוך כך עליהם למצוא בני ברית מתאימים, בהתחשב במפה הפוליטית בזירה הגלובלית והאינטרסים אותם מבקשים לקדם. לאחר יצירת קואליציות, יעלו פתרונות אפשריים בצורת ניירות עמדה שבסופו של תהליך יתורגמו לאמנות אשר יוצגו בוועדה ויועמדו בפני הצבעות.

לעתים בכנסים הללו יש פרסים לנציגים המוצלחים ביותר, או נציגים שהצליחו להעביר את הצעותיהם ברוב קולות. באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת ת"א אף קיימות קבוצות הכנה בהן הסטודנטים לומדים כיצד לחקור את המדינה שאותה צריכים לייצג ולומדים חומר בנושא הוועדה בעזרת מנחים מנוסים. לאחר מספר חודשים של אימון והכנה, מתקיים כנס בו כל חברי התוכנית נפגשים, מתחלקים לוועדות ומנהלים דיונים בהם הם מייצגים את המדינות השונות.

מודל האו"ם בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

משתתפי ISRAMUN 2011

עד לשנת 2007 התקיימה בישראל תחרות מודל האו״ם רק ברמה תיכונית ורק במסגרת ביה״ס האמריקאי באבן יהודה, בשפה האנגלית, וכלל תלמידים מתיכונים מכל רחבי הארץ. משנת 2007 צבר הפרויקט תאוצה והוא מתקיים כיום גם בבתי ספר ברחבי הארץ וגם באוניבריסטאות ומכללות, ברמה ארצית וברמה מקומית.

ברמה התיכונית נערכים בישראל שלושה כנסים מדי שנה:

  1. תוכנית TIMEMUN, הנערכת בבית-הספר האמריקאי-הבינלאומי ע"ש וולוורת' ברבור, באבן יהודה. התוכנית מתקיימת באנגלית, והחלה בשנת 2001 עם ארבעה בתי-ספר (שלושה ישראליים). בשנת 2008 השתתפו בתוכנית שלושים בתי-ספר שונים מהארץ ומהעולם, עם מספר של כ-400 משתתפים בכנס.
  2. תוכנית IMUN, היא תוכנית ירושלמית בחסות משרד החוץ ועיריית ירושלים ובארגונו של התיכון ליד האוניברסיטה, ובה מתקיימים הדיונים בעברית. תוכנית זו החלה בינואר 2007. בכל שנה משתנה מספר המשתתפים, והוא נמנה במאות. טקס הפתיחה נערך באולם גדול במשרד החוץ, ורובו מתקיים בקמפוס גבעת רם ביחידה לנוער שוחר מדע.
  3. בשנת 2009 נוסד מודל או"ם שלישי בישראל, שמתקיים בבית הספר ליאו באק, בחיפה. מודל זה הוקם ביוזמתם של שני תלמידי תיכון מבית הספר, שהתנסו בTIMEMUN ושאפו לחשוף את הנושא גם בעירם. היוזמה שהגיעה מקרב התלמידים עודנה בהנהלתם וארגונם של תלמידי התיכון, כאשר מורי בתי הספר אינם נוטלים חלק פעיל בכנס.


בשנת 2008 הוקם במרכז הבינתחומי מועדון מודל האו"ם הראשון ברמה אקדמית, המכשיר את חבריו לכנסים בינלאומיים מובילים. בשנה הראשונה לפעולתו חבר המועדון זכה בפרס הדיפלומטיה היוקרתי של כנס Harvard WorldMUN, בשנתו השנייה זכו שני חברי מועדון בפרסים בכנס של אוקספורד ובפרסים נוספים לאורך השנים. בשנת 2010 הוקם מועדון מודל האו"ם באוניברסיטה העברית, כאשר קבוצת בוגרי ISRAMUN הקימו את HUJIMUN. בשנתיים הראשונות לפעילותו הכשיר HUJIMUN מעל 30 סטודנטים להשתתפות בכנסי מודל או"ם ומשורותיו גויסו מנהלים לכנסי ISRAMUN לאורך השנים. כיום פועל HUJIMUN כתא סטודנטיאלי רשמי באוניברסיטה ומריץ שלוש קבוצות אימון במקביל, עם מספר כולל של יותר מ-70 משתתפים. בשנת 2010 הוקם גם לראשונה מועדון מודל האו"ם במכללת אל קאסמי בבאקה אל-גרביה, על ידי בוגרים של מודל האו"ם מהמרכז הבינתחומי. בשנת 2010 הוקם לראשונה באוניברסיטת תל אביב מועדון מודל האו"ם המכשיר סטודנטים לכנסים אלו בחסות מזכ"ל האו"ם למזרח התיכון ואגף ארגונים בינלאומיים במשרד החוץ.בשנת 2011 הוקם באוניברסיטת חיפה מועדון מודל או"ם. משלחות מטעם המועדון השתתפו בשני כנסים בינלאומיים, ולזכות בשבעה פרסים בשניהם. המועדון פועל בחסות דיקאנט הסטודנטים ואגודת הסטודנטים של אוניברסיטת חיפה. בשנת 2012 הוקם במכללה האקדמית עמק יזרעאל מועדון מודל או"ם. המועדון פועל בחסות דיקנאט הסטודנטים ואגודת הסטודנטים של המכללה האקדמית עמק יזרעאל. בשנת 2012 הוקם מועדון מודל האו"ם במכללה האקדמית תל אביב - יפו (MTAMUN). המועדון פועל בחסות המכללה ואגודת הסטודנטים של המכללה, ובתמיכה של דיקני הסטודנטים בפקולטות השונות. כמו כן, בשנת 2012 הוקם מועדון מודל האו"ם באוניברסיטת אריאל שפועל בחסות האוניברסיטה, בית הספר לתקשורת ואגודת הסטודנטים.

בעקבות ההצלחה הוקמו מועדוני מודל או"ם נוספים. נכון לנובמבר 2012, קיימים מועדונים במוסדות האקדמיים הבאים: אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת אריאל, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, המרכז הבינתחומי הרצליה, המכללה למנהל, מכללת עמק יזרעאל, המכללה האקדמית תל אביב-יפו. בקיץ 2012, הוקמה התאחדות מועדוני מודל האום בישראל, המתאמת בין המועדונים.

בין 17-25 באוגוסט 2009, התקיים בישראל כנס מודל האו"ם הבינלאומי האקדמי הראשון - ISRAMUN. נושא הכנס היה Nuclear Agendas: Our World, Our Lives, ובשנת 2010 התקיים הכנס תחת הכותרת של The 21st Century - New Battlefields, New Dilemmas. בכנס השתתפו כ-120 סטודנטים מכ-35 מדינות מרחבי העולם.הכנס מתקיים מידי שנה בשטח המסלול האקדמי של המכללה למינהל בראשון לציון, אשר נתנה את חסותה לכנס. הכנס הוא פרי יוזמתם של סטודנטים אשר מנהלים את הקמתו של הכנס מתחילתו ועד סופו. חברי המועדון באוניברסיטה העברית בירושלים השתתפו בכנס הבינ"ל הישראלי בשתי שנות קיומו, וחלקם לוקחים חלק פעיל בארגונו והפעלתו מבחינה אקדמית, כאשר שנתיים רצופות נבחרו חברי המועדון של האוניברסיטה העברית לנהל את הצוות האקדמי בתפקיד המזכ"ל. להבדיל ממודלים שונים בארץ ובעולם, ISRAMUN משלב במהלך הכנס מספר רב של פעילויות חברתיות (מסיבות, טיולים, ערב בינלאומי ועוד), על מנת לשפר את תדמית ישראל בעיני הסטודנטים שהגיעו לכנס.

אגודת מועדוני מודל האו"ם בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2012 הוקמה אגודת מועדוני מודל האו"ם בישראל (IMUNA-Isreali Model UN Association). האגודה היא ארגון-גג לאומי, א-פוליטי ופלורליסטי המאגד את כל‬ האגודות והמועדונים של מודל האו"ם בישראל הפועלים במוסדות אקדמיים. בעת כתיבת שורות אלה‬ ‫המוסדות האקדמיים בהם יש פעילות של מודל האו"ם כוללים את: האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת‬ ‫בר-אילן, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת אריאל, המרכז הבינתחומי הרצליה,‬ ‫המכללה למנהל בראשון לציון, מכללת עמק יזרעאל והמכללה האקדמית תל אביב-יפו.‬

‫האגודה שמה לעצמה למטרה להיות אחד מהמרכזים המובילים בישראל להכשרה דיפלומטית. לספק לסטודנטים ‫המעוניינים להיות השגרירים של מדינת ישראל בעתיד או הטובים בתחום עיסוקם את הכלים, המיומנויות‬ ‫והנסיון להיות יותר יעילים ומודעים כאנשים, ובכך להעצים את תרומתם לחברה ואת יכולות המנהיגות ‫שלהם.‬

‫האגודה רואה את עצמה בתור,ארגון מתאם ברמה הארצית בין המועדונים השונים ובסיס לפעילות מודל האו"ם‬ ‫בישראל. המהווה מוקד לשיתוף מידע וידע בין המועדונים. יעדיה הם:

  • יצירת פלטפורמה בה יהיה למועדונים השונים‬ ‫מקום לדון.
  • לתכנן וליצור פרויקטים.
  • ליצור מודעות ארצית לפעילות חוץ אקדמית בכלל ולפעילות מודל‬ ‫האו"ם בפרט, בקרב ארגונים ממלכתיים, בינלאומיים ומוסדות אקדמיים.
  • ליצור ארגון יעיל להתרחבות ‫הפעילות הארצית של מודל האו"ם, לצד פיתוח קהילת הסטודנטים העוסקים במודל האו"ם.
  • לשלב את‬ ‫הסטודנטים בוגרי התוכנית במערכת הפוליטית והדיפלומטית של מדינת ישראל, וליצור מודעות לתרומה‬ ‫הבינלאומית של האו"ם לרווחת המין האנושי.‬

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]