מודל האו"ם
מודל האו"ם (באנגלית: Model United Nations ובראשי תיבות: MUN) הוא פרויקט בינלאומי בו תלמידים וסטודנטים בגילים שונים מדמים את פעולות האו"ם. התלמידים בפרויקט לומדים את חוקי הדיון הרשמי ואת נהלי האו"ם. כמו כן משתתפי הפרויקט לומדים על מדינות שונות ועל נושאים באג'נדה הבינלאומית, בהם ידונו במהלך הכנס. ראשית הפרויקט לפני הקמת האו"ם, במודל חבר הלאומים שאותו ערכה אוניברסיטת הארוורד ב-1927 (לפני הקמת האומות המאוחדות לאחר מלחמת העולם השנייה). במקור הפרויקט נערך ברמה אוניברסיטאית בלבד, אך כיום נערכים כנסים רבים ברמת אוניברסיטאות, תיכון ואף ברמת בית הספר היסודי במדינות שונות בעולם. רבים ממנהיגי העולם היו חברים בכנסי מודל האו"ם בתקופת היותם באוניברסיטה. כנסי מודל האו"ם מתרחשים בכל העולם מספר פעמים בשנה, ודורשים הכנה מקדימה מצד הסטודנטים או התלמידים המעוניינים לקחת חלק.
[עריכה] מבנה הפרויקט
מודל או"ם הוא פרויקט בינלאומי בו סטודנטים מדמים את פעולת האו"ם במסגרת דיונים בוועדות מקצועיות שונות, ביניהן מועצת הביטחון, בית הדין הבינ"ל (ICJ), וועדה חברתית-כלכלית (ECOSOC), וועדה לזכויות אדם (HRC) ועוד. במדינות שונות הפרויקט מתנהל בצורות שונות, אך בסך הכול יש תבנית שרוב התכניות מקיימות. לכל וועדה ממונים צוות מנהלים אשר בוחרים את הנושאים אשר יעלו במסגרת הוועדה, על בסיס הנושאים העומדים על סדר היום של הוועדה האמיתית באו"ם. המטרה של כלל הדיונים בוועדות הוא להגיע בסופו של דבר לאמנות בינ"ל אשר משקפות את האינטרסים של מרבית המדינות החברות בוועדה. סטודנטים המשתתפים במודל האו"ם מקבלים מבעוד מועד את המדינה שעליהם לייצג (בהכרח לא המדינה שממנה מגיעים), וכן את הנושאים שיעלו במסגרת הוועידה. התפקיד של הסטודנטים הוא לייצג את האינטרסים של המדינה אותה הם מייצגים בצורה הנאמנה ביותר, תוך שמירה על נהלי הפרוטוקול ושימוש בכישורים דיפלומטיים ופוליטיים בהם נאומים, כושר שכנוע, הבנת התמונה הפוליטית במובנים של קואליציות, שימוש בתקשורת ככלי פוליטי ועוד. הדיונים כולם נערכים לפי נהלים רשמיים הנהוגים במודלי או"ם (Rules of Procedure), הכוללים דגשים לגבי אופן התנהלות הדיון עצמו, הדרך שבה מתקבלת החלטה ועד לדרך שבה יש לבקש לשנות את הטמפרטורה במזגן בכיתה. שליטה בנהלי הדיון יכולה להוות יתרון למשתתפים, שיכולים לעשות שימוש בידע הזה על מנת לקדם את האינטרסים שלהם. תהליך קבלת ההחלטות בוועדות - עם פתיחת הוועדה ובחירת הנושא לדיון מתוך הנושאים שהועברו מראש, המשתתפים נדרשים להציג את עמדת המדינות אותם מייצגים בנאומי פתיחה. במהלך הדיונים עליהם להבין את עמדותיהן של המדינות האחרות ומתוך כך עליהם למצוא בני ברית מתאימים, בהתחשב במפה הפוליטית בזירה הגלובלית והאינטרסים אותם מבקשים לקדם. לאחר יצירת קואליציות, יעלו פתרונות אפשריים בצורת ניירות עמדה שבסופו של תהליך יתורגמו לאמנות אשר יוצגו בוועדה ויועמדו בפני הצבעות.
לעתים בכנסים הללו יש פרסים לנציגים המוצלחים ביותר, או נציגים שהצליחו להעביר את הצעותיהם ברוב קולות. באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת ת"א אף קיימות קבוצות הכנה בהן הסטודנטים לומדים כיצד לחקור את המדינה שאותה צריכים לייצג ולומדים חומר בנושא הוועדה בעזרת מנחים מנוסים. לאחר מספר חודשים של אימון והכנה, מתקיים כנס בו כל חברי התוכנית נפגשים, מתחלקים לוועדות ומנהלים דיונים בהם הם מייצגים את המדינות השונות.
[עריכה] מודל האו"ם בישראל
פרק זה דורש שכתוב. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולשכתב אותו. הסיבה לכך: פרסומי.
בשנת 2008 הוקמו במרכז הבינתחומי ובאוניברסיטה העברית בירושלים מועדוני מודל האו"ם הראשונים ברמה אקדמית, המכשירים את חבריהם לכנסים בינלאומיים מובילים. במרץ 2009 השתתפו חברי מועדון המרכז הבינתחומי בכנס מודל האו"ם העולמי של הארוורד, בו זכה אחד מחברי המועדון בפרס הדיפלומטיה. השנה השתתפו חברי המועדון מהבינתחומי עם סטודנטים ממכללת אל-קאסמי מבאקה אל-גרביה בכנס של אוניברסיטת אוקספורד, במשלחת משולבת של יהודים וערבים ישראלים. גם הפעם זכו התלמידים בפרסי "outstanding delegate" ן- "Best delegate".
בין 17-25 באוגוסט 2009, התקיים בישראל כנס מודל האו"ם הבינלאומי האקדמי הראשון - ISRAMUN. נושא הכנס היה Nuclear Agendas: Our World, Our Lives, ובשנת 2010 התקיים הכנס תחת הכותרת של The 21st Century - New Battelfeilds, New Dilemmas.בכנס השתתפו כ-120 סטודנטים מכ-35 מדינות מרחבי העולם.הכנס מתקיים מידי שנה בשטח המסלול האקדמי של המכללה למינהל בראשון לציון, אשר נתנה את חסותה לכנס. הכנס הוא פרי יוזמתם של סטודנטים אשר מנהלים את הקמתו של הכנס מתחילתו ועד סופו. חברי המועדון באוניברסיטה העברית בירושלים השתתפו בכנס הבינ"ל הישראלי בשתי שנות קיומו, וחלקם אף לוקחים חלק פעיל בארגונו והפעלתו מבחינה אקדמית, כאשר שנתיים רצופות נבחרו חברי המועדון של האוניברסיטה העברית לנהל את הצוות האקדמי בתפקיד המזכ"ל. להבדיל ממודלים שונים בארץ ובעולם, ISRAMUN משלב במהלך הכנס מספר רב של פעילויות חוץ אקדמיות (מסיבות, טיולים, ערב בינלאומי ועוד), על מנת לשפר את תדמית ישראל בעיני הסטודנטים שהגיעו לכנס.
בשנת 2010 הוקם מועדון מודל האו"ם הראשון באוניברסיטה ישראלית, כאשר קבוצת בוגרי ISRAMUN באוניברסיטה העברית הקימו את HUJIMUN. בשנתיים הראשונות לפעילותו הכשיר HUJIMUN מעל 30 סטודנטים להשתתפות בכנסי מודל או"ם ומשורותיו גויסו מנהלים לכנסי ISRAMUN לאורך השנים. כיום פועל HUJIMUN כתא סטודנטיאלי רשמי באוניברסיטה ומריץ שלוש קבוצות אימון במקביל, עם מספר כולל של יותר מ-70 משתתפים.
בשנת 2010 הוקם לראשונה מועדון מודל האו"ם במכללת אל קאסמי בבאקה אל-גרביה, על ידי בוגרים של מודל האו"ם מהמרכז הבינתחומי. השנה, בוגרות המחזור הראשון של התוכנית הקימו, במקביל ללימודיהן, קבוצת מודל האו"ם גם בתיכון אל-קאסמי.
בשנת 2010 הוקם לראשונה באוניברסיטת תל אביב מועדון מודל האו"ם המכשיר סטודנטים לכנסים אלו בחסות מזכ"ל האו"ם למזרח התיכון ואגף ארגונים בינלאומיים במשרד החוץ.
בשנת 2011 הוקם באוניברסיטת חיפה מועדון מודל או"ם. למרות גילו הצעיר של המועדון, משלחות מטעמו כבר הספיקו להשתתף בשני כנסים בינלאומיים, ולזכות בשבעה פרסים בשניהם. המועדון פועל בחסות דיקאנט הסטודנטים ואגודת הסטודנטים של אוניברסיטת חיפה.
בשנת 2012 עתיד לקום מועדון מודל האו"ם במסלול האקדמי המכללה למינהל, אשר עתיד להכשיר סטודנטים מהמכללה להשתתפות בכנסי מודל או"ם בארץ ובחו"ל.
ברמה התיכונית נערכים בישראל שלושה כנסים מדי שנה: תוכנית אחת בשם TIMEMUN, הנערכת בבית-הספר האמריקאי-הבינלאומי ע"ש וולוורת' ברבור, באבן יהודה. התוכנית מתקיימת באנגלית, והחלה בשנת 2001 עם ארבעה בתי-ספר (שלושה ישראליים). בשנת 2008 השתתפו בתוכנית שלושים בתי-ספר שונים מהארץ ומהעולם, עם מספר של כ-400 משתתפים בכנס. התוכנית השנייה, IMUN, היא תוכנית ירושלמית בחסות משרד החוץ ועיריית ירושלים ובארגונו של התיכון ליד האוניברסיטה, ובה מתקיימים הדיונים בעברית. תוכנית זו החלה בינואר 2007. בכל שנה משתנה מספר המשתתפים, והוא נמנה במאות. טקס הפתיחה נערך באולם גדול במשרד החוץ, ורובו מתקיים בקמפוס גבעת רם ביחידה לנוער שוחר מדע. בשנת 2009 נוסד מודל או"ם שלישי בישראל, שמתקיים בבית הספר ליאו-באק, בחיפה. מודל זה הוקם ביוזמתם של שני תלמידי תיכון מבית הספר, שהתנסו בTIMEMUN ושאפו לחשוף את הנושא גם בעירם. כנס זה התקיים השנה בפעם השלישית, בהשתתפותם של עוד שני תיכונים מהארץ, ועתיד להיות ברמה חיפאית. היוזמה שהגיעה מקרב התלמידים עודנה בהנהלתם וארגונם של תלמידי התיכון, כאשר מורי בתי הספר אינם נוטלים חלק פעיל בכנס.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אתר המודל הבינלאומי ISRAMUN
- סרטון מודל האו"ם הישראלי משנת 2009- [1]
- אתר המודל של בית הספר האמריקאי (באנגלית)
- אתר המודל הירושלמי
- אתר המודל של בית הספר ליאו-באק
- אתר קבוצת מודל האו"ם של אוניברסיטת תל אביב
- דף הפייסבוק של מועדון מודל האו"ם של אוניברסיטת חיפה Haifa University Model United Nation
- Rome Model United Nations
