מודל האו"ם

מודל האו"ם (באנגלית: Model United Nations ובראשי תיבות: MUN) הוא פרויקט בינלאומי בו תלמידים וסטודנטים בגילאים שונים מדמים את פעולות האו"ם. התלמידים בפרויקט לומדים את חוקי הדיון הרשמי ואת נוהלי האו"ם. כמו כן משתתפי הפרויקט לומדים על מדינות שונות ועל נושאים באג'נדה הבינלאומית, בהם ידונו במהלך הסימולציות.

ראשית הפרויקט לפני הקמת האו"ם, במודל חבר הלאומים שאותו ערכה אוניברסיטת הרווארד ב-1927 (לפני הקמת האומות המאוחדות לאחר מלחמת העולם השנייה). במקור הפרויקט נערך ברמה אוניברסיטאית בלבד, אך בשנות האלפיים, נערכים כנסים רבים ברמת אוניברסיטאות, תיכון ואף ברמת בית הספר היסודי במדינות שונות בעולם. רבים ממנהיגי העולם היו חברים בכנסי מודל האו"ם בתקופת היותם באוניברסיטה. כנסי מודל האו"ם מתרחשים בכל העולם מספר פעמים בשנה, ודורשים הכנה מקדימה מצד הסטודנטים או התלמידים המעוניינים לקחת חלק.

מבנה הפרויקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודל האו"ם הוא פרויקט בינלאומי בו סטודנטים ותלמידים מדמים את פעולת האו"ם במסגרת דיונים בוועדות מקצועיות שונות, ביניהן מועצת הביטחון, בית הדין הבינ"ל (ICJ), וועדה חברתית-כלכלית (ECOSOC), וועדה לזכויות אדם (HRC) ועוד. במדינות שונות הפרויקט מתנהל בצורה שונה, אך ישנה תבנית אשר רוב התוכניות הולכות על פיה.

לכל וועדה ממונים צוות מנהלים אשר בוחרים את הנושאים אשר יעלו במסגרת הוועדה, על בסיס הנושאים העומדים על סדר היום של הוועדה האמיתית באו"ם. המטרה של כלל הדיונים בוועדות הוא להגיע בסופו של דבר לאמנות בינ"ל אשר משקפות את האינטרסים של מרבית המדינות החברות בוועדה. סטודנטים המשתתפים במודל האו"ם מקבלים מבעוד מועד את המדינה שעליהם לייצג (בהכרח לא המדינה שממנה מגיעים), וכן את הנושאים שיעלו במסגרת הוועידה. התפקיד של הסטודנטים הוא לייצג את האינטרסים של המדינה אותה הם מייצגים בצורה הנאמנה ביותר, תוך שמירה על נוהלי הפרוטוקול ושימוש בכישורים דיפלומטיים ופוליטיים בהם נאומים, כושר שכנוע, הבנת התמונה הפוליטית במובנים של קואליציות, שימוש בתקשורת ככלי פוליטי ועוד. הדיונים כולם נערכים לפי נהלים רשמיים הנהוגים במודלי או"ם (Rules of Procedure), הכוללים דגשים לגבי אופן התנהלות הדיון עצמו, הדרך שבה מתקבלת החלטה ועד לדרך שבה יש לבקש לשנות את הטמפרטורה במזגן בכיתה. שליטה בנוהלי הדיון יכולה להוות יתרון למשתתפים, שיכולים לעשות שימוש בידע הזה על מנת לקדם את האינטרסים שלהם.

תהליך קבלת ההחלטות בוועדות - עם פתיחת הוועדה ובחירת הנושא לדיון מתוך הנושאים שהועברו מראש, המשתתפים נדרשים להציג את עמדת המדינות אותם מייצגים בנאומי פתיחה. במהלך הדיונים עליהם להבין את עמדותיהן של המדינות האחרות ומתוך כך עליהם למצוא בני ברית מתאימים, בהתחשב במפה הפוליטית בזירה הגלובלית והאינטרסים אותם מבקשים לקדם. לאחר יצירת קואליציות, יעלו פתרונות אפשריים בצורת ניירות עמדה שבסופו של תהליך יתורגמו לאמנות אשר יוצגו בוועדה ויועמדו בפני הצבעות.

לעיתים בכנסים הללו יש פרסים לנציגים המוצלחים ביותר, או נציגים שהצליחו להעביר את הצעותיהם ברוב קולות. באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת ת"א אף קיימות קבוצות הכנה בהן הסטודנטים לומדים כיצד לחקור את המדינה שאותה צריכים לייצג ולומדים חומר בנושא הוועדה בעזרת מנחים מנוסים. לאחר מספר חודשים של אימון והכנה, מתקיים כנס בו כל חברי התוכנית נפגשים, מתחלקים לוועדות ומנהלים דיונים בהם הם מייצגים את המדינות השונות.

מודל האו"ם לתלמידי תיכון ויסודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ProMUNers - בית הספר הרב-תחומי למנהיגות וניהול

בשנת 2012 הוקם מועדון מודל האו"ם העירוני הראשון במדינת ישראל לתלמידי תיכון. המועדון הוקם על ידי אגף הנוער והצעירים של עיריית ראשון לציון ו-ProMUNers - בית הספר הרב-תחומי למנהיגות וניהול. המועדון מנה 25 תלמידי תיכון אשר הגיעו מבתי הספר השונים בעיר. מועדון מודל האו"ם היא קבוצה של חניכים הנפגשת על בסיס שבועי קבוע במהלך שנת הלימודים. החניכים מקבלים בכל מפגש מדינה אחרת אותה הם נדרשים לייצג במסגרת אחת מוועדות האו"ם ובמהלך הסימולציה מגנים עליה ומייצגים את האינטרסים של אותה המדינה באותה הוועדה, זאת תוך שימוש בכלים הפרקטיים והתאורטיים אשר מוקנים להם במהלך השנה. המפגשים נערכים בהנחיית מדריך מקצועי בעל ניסיון רב בהדרכת קבוצות וכנסי מודל או"ם בארץ ובעולם, ובסיועם המקצועי של מיטב אנשי האקדמיה והפרקטיקה העוסקים בתחום היחסים הבינלאומיים והמשפט הבינלאומי הפומבי. במהלך השנה, עברו המשתתפים הכשרה מקיפה בתחום הדיפלומטיה ותהליכי קבלת החלטות בארגון האו"ם. התכנים המועברים במפגשים הם ברמה אקדמית, והותאמו בקפידה לתוכנית לימודים של תלמידי תיכון מצטיינים. התכנים מעודכנים באופן שוטף בהתאם לשינויים ולהתפתחויות בכל הנוגע לעבודת האו"ם, מבנהו, חוקיו ומחקרי יחב"ל.

חניכי המועדון עוברים מגוון פעילויות ותכנים, לרבות, שיעורים פרונטליים המועברים על ידי מדריך מקצועי; סיורים מקצועיים ברשויות ממשלתיות ובמוסדות האו"ם בישראל; הרצאות אורח של מיטב המומחים מהאקדמיה והפרקטיקה בישראל; כנסים ופעילויות משותפים עם תיכונים אחרים; מפגשים מקצועיים עם אקדמאים בעלי רקע במודל האו"ם האקדמי; סדנה לכתיבת מסמכים רשמיים, מסמכי עמדה ומסמכי ועדות; סימולציות ותרגולים להמחשת החומר התאורטי הנלמד; סדנת רטוריקה ועמידה מול קהל; התנסות מעשית בסיטואציות של ניהול משא ומתן ועוד.

בשנת 2013 נפתחו 3 מועדוני מודל או"ם נוספים של ProMUNers: במועצה אזורית עמק חפר, במועצה אזורית חוף השרון ובמועצה אזורית גזר.

בשנת 2014, נפתחו מועדוני מודל או"ם עירוניים נוספים של ProMUNers ברשויות מקומיות נוספות, לרבות: בקרית אונו, בהוד השרון, בפתח תקווה, בנס ציונה ובאריאל. בשנה זו אף נפתח בפעם הראשונה בארץ, מועדון מודל או"ם לתלמידי יסודי המיועד לתלמידי כיתות ה'-ו'

בעקבות ההצלחה של מועדוני מודל האו"ם העירוניים של ProMUNers הוקמו אף מועדוני מודל או"ם של ProMUNers הפועלים ברמת התיכון הבודד: בתיכון רוטברג למדעים ולאומנויות ובתיכון אחד-העם בפתח תקווה.

ברמה התיכונית נערכים בישראל מספר של כנסים, רובם מופעלים על ידי בתי ספר שונים בארץ.

כנס TIMEMUN, הנערך בבית-הספר האמריקאי-הבינלאומי ע"ש וולוורת' ברבור, באבן יהודה, הוא הגדול בארץ כיום. הכנס מתקיים באנגלית, והחל בשנת 2001 עם ארבעה בתי-ספר (שלושה ישראליים). בשנת 2018 השתתפו בכנס שלושים בתי-ספר שונים מהארץ ומהעולם, עם מספר של כ-750 משתתפים בכנס.

בנוסף, מפעילות רשתות חינוך שונות ובתי ספר כנסים תחת שמם. עתיד תיכון למדעים לוד מפעיל כנס שנתי (ATIDMUN) תחת שם הרשת, כמו כן רשת דרכא (DARCAMUN), בית הספר הדסים (HADASIMUN) ובית הספר שרת נתניה (SHAREMUN).

מודל האו"ם באקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 הוקם באוניברסיטת רייכמן מועדון מודל האו"ם הראשון ברמה אקדמית, המכשיר את חבריו לכנסים בינלאומיים מובילים. בשנה הראשונה לפעולתו חבר המועדון זכה בפרס הדיפלומטיה של כנס "Harvard WorldMUN", בשנתו השנייה זכו שני חברי מועדון בפרסים בכנס של אוקספורד ובפרסים נוספים לאורך השנים. בשנת 2010 הוקם מועדון מודל האו"ם באוניברסיטה העברית בירושלים, כאשר קבוצת בוגרי ISRAMUN הקימו את HUJIMUN. בשנתיים הראשונות לפעילותו הכשיר HUJIMUN מעל 30 סטודנטים להשתתפות בכנסי מודל או"ם ומשורותיו גויסו מנהלים לכנסי ISRAMUN לאורך השנים. כיום פועל HUJIMUN כתא סטודנטיאלי רשמי באוניברסיטה ומריץ שלוש קבוצות אימון במקביל, עם מספר כולל של יותר מ-70 משתתפים. כמו כן, באותה שנה הוקם גם לראשונה מועדון מודל האו"ם במכללת אלקאסמי בבאקה אל-גרביה, על ידי בוגרים של מודל האו"ם מאוניברסיטת רייכמן.

בשנת 2010 הוקם לראשונה באוניברסיטת תל אביב מועדון מודל האו"ם המכשיר סטודנטים לכנסים אלו בחסות מזכ"ל האו"ם למזרח התיכון ואגף ארגונים בינלאומיים במשרד החוץ. בשנת 2011 הוקם באוניברסיטת חיפה מועדון מודל או"ם, משלחות מטעם המועדון השתתפו בשני כנסים בינלאומיים, וזכו בשבעה פרסים בכנסים אלו. המועדון פועל בחסות דקאנט הסטודנטים ואגודת הסטודנטים של אוניברסיטת חיפה. בשנת 2012 הוקם בהמכללה האקדמית עמק יזרעאל מועדון מודל או"ם, המועדון פעל בחסות דקנאט הסטודנטים ואגודת הסטודנטים. באותה השנה הוקם מועדון מודל האו"ם בהמכללה האקדמית תל אביב-יפו (MTAMUN). המועדון פעל בחסות המכללה ואגודת הסטודנטים של המכללה, ובתמיכה של דיקני הסטודנטים בפקולטות השונות. כמו כן, באותה שנה הוקם מועדון מודל האו"ם באוניברסיטת אריאל בשומרון שפועל בחסות האוניברסיטה.

כמו כן בשנת 2012 הוקם במקביל מועדון מודל האו"ם באוניברסיטת תל אביב^[1], והוא המועדון הגדול ביותר בישראל אשר מתוקצב על ידי אוניברסיטת תל אביב ושולח משלחות רבות לכנסים בחו"ל בכל שנה וזוכה בפרסים רבים. חלק מבוגרי המועדון עברו לעבוד בתפקידים שונים במשלחת הישראלית לאו"ם. החל מ-2014, המועדון מארגן כנס בינלאומי בתל אביב^[2], שנחשב לכנס מודל האו"ם הגדול בישראל ומביא אליו כ-150 סטודנטים ממדינות שונות ברחבי העולם.

בשנת 2015 הוקם מועדון מודל האו"ם באוניברסיטה הפתוחה. בעקבות ההצלחה הוקמו מועדוני מודל או"ם נוספים. בקיץ 2012, הוקמה אגודת מועדוני מודל האו"ם בישראל, המתאמת בין המועדונים.

נכון לינואר 2023, קיימים מועדונים במוסדות האקדמיים הבאים: אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת חיפה, האוניברסיטה הפתוחה, אוניברסיטת אריאל בשומרון, אוניברסיטת רייכמן, המסלול האקדמי המכללה למינהל, והקריה האקדמית אונו.

בין 17–25 באוגוסט 2009, התקיים בישראל כנס מודל האו"ם הבינלאומי האקדמי הראשון - ISRAMUN. נושא הכנס היה Nuclear Agendas: Our World, Our Lives, ובשנת 2010 התקיים הכנס תחת הכותרת של The 21st Century - New Battlefields, New Dilemmas. בכנס השתתפו כ-120 סטודנטים מכ-35 מדינות מרחבי העולם. הכנס מתקיים מדי שנה בשטח המסלול האקדמי המכללה למינהל בראשון לציון, אשר נתנה את חסותה לכנס. הכנס הוא פרי יוזמתם של סטודנטים אשר מנהלים את הקמתו של הכנס מתחילתו ועד סופו.

חברי המועדון באוניברסיטה העברית בירושלים השתתפו בכנס הבינ"ל הישראלי בשתי שנות קיומו, וחלקם לוקחים חלק פעיל בארגונו והפעלתו מבחינה אקדמית, כאשר שנתיים רצופות נבחרו חברי המועדון של האוניברסיטה העברית לנהל את הצוות האקדמי בתפקיד המזכ"ל. להבדיל ממודלים שונים בארץ ובעולם, ISRAMUN משלב במהלך הכנס מספר רב של פעילויות חברתיות (מסיבות, טיולים, ערב בינלאומי ועוד), על מנת לשפר את תדמית ישראל בעיני הסטודנטים שהגיעו לכנס.

ארגון מודל האו"ם בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2012 הוקמה אגודת מועדוני מודל האו"ם בישראל (IMUNA-Israeli Model UN Association). היא עמותה ללא כוונת רווח המוקדשת לקידום הדור הבא של המנהיגים/ות והדיפלומטים בישראל. העמותה מורכבת, מנהלת, ומפקחת על האגודות והמועדונים של מרבית מודל האו"ם המובילים והיוקרתיים הפעילים כיום במוסדות אקדמיים בישראל.

האגודה שמה לעצמה למטרה להיות אחד מהמרכזים המובילים בישראל להכשרה דיפלומטית. לספק לסטודנטים המעוניינים להיות השגרירים של מדינת ישראל בעתיד או הטובים בתחום עיסוקם את הכלים, המיומנויות והניסיון להיות יותר יעילים ומודעים כאנשים, ובכך להעצים את תרומתם לחברה ואת יכולות המנהיגות שלהם.

האגודה רואה את עצמה בתור, ארגון מתאם ברמה הארצית בין המועדונים השונים ובסיס לפעילות מודל האו"ם בישראל. המהווה מוקד לשיתוף מידע וידע בין המועדונים. יעדיה הם:

יצירת פלטפורמה בה יהיה למועדונים השונים מקום לדון.
לתכנן וליצור פרויקטים.
ליצור מודעות ארצית לפעילות חוץ אקדמית בכלל ולפעילות מודל האו"ם בפרט, בקרב ארגונים ממלכתיים, בינלאומיים ומוסדות אקדמיים.
ליצור ארגון יעיל להתרחבות הפעילות הארצית של מודל האו"ם, לצד פיתוח קהילת הסטודנטים העוסקים במודל האו"ם.
לשלב את הסטודנטים בוגרי התוכנית במערכת הפוליטית והדיפלומטית של מדינת ישראל, וליצור מודעות לתרומה הבינלאומית של האו"ם לרווחת המין האנושי.

אגודת המפגש הבין דתי מארגנת מפגשי דיבייט בנושא השלום ודו-קיום בסגנון "מודל האו"ם".