מודל הקשירה ההדוקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ויקיזציה, בחירת צד קבוע לנוסחאות, ימין או שמאל, הוספת קישורים פנימיים, הוספת קטגוריות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מודל הקשירה ההדוקהאנגלית: Tight Binding Method) הוא מודל בפיזיקת המצב המוצק המתאר את פסי האנרגיה של אלקטרונים במתכת על ידי שימוש בקירוב של פונקציות הגל (פו"ג) שמתבסס על סופרפוזיציה של פו"ג של אטומים מבודדים הממוקמים בסריג. השימוש במודל זה נפוץ עבור מגוון של מוצקים. על אף היותו מודל המתאר אלקטרון יחיד, המודל משמש כבסיס עבור חישובים מתקדמים יותר כגון בעיות רב גופיות וחישוב קוואזי-חלקיקים.

הקדמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודל הקשירה ההדוקה הוא מודל במכניקת הקוונטים שמתאר את תכונותיהם של אלקטרונים הכבולים בחוזקה אל האטומים שאליהם הם שייכים בחומר מוצק. השפעתם של פוטנציאלים ומצבים אחרים בסביבת האלקטרון - זניחה. כתוצאה מכך פו"ג של האלקטרון תהיה דומה למדי לאורביטל האטומי של האטום אליו הוא שייך והאנרגיה של האלקטרון תהיה קרובה לאנרגיית היינון של האלקטרון מאטום בודד.

באופן כללי יש כמה רמות אנרגיה שמעורבות במודל.

פיתוח מתמטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהיו \varphi_m(\bold r) פונקציות הגל של האורביטלים האטומיים של ההמילטוניאן H_{atom} המתאר אטום מבודד. כאשר האטום ממוקם בגביש, פו"ג של מיקומי אטומים סמוכים חופפות חלקית זו לזו, ולכן תיאור זה אינו התיאור של הפונקציות העצמיות של המערכת כולה. החפיפה קטנה יותר כאשר האלקטרונים קשורים בחוזקה אל האטומים, וזהו מקור הביטוי "קשירה הדוקה". כדי לקבל את התיאור הנכון עבור המערכת כולה נוסיף איבר פוטנציאל \Delta U להמילטוניאן של המערכת שמבטא את התיקונים לפוטנציאל של אטום יחיד לעומת הפוטנציאל בגביש.

H(r)=\sum_{R_n}H_{atom}(r-R_n)+\Delta U(r)

קירוב לפונקציית הגל \psi_r של אלקטרון יחיד המתואר על ידי המילטוניאן זה נתון כצירוף לינארי של פונקציות הגל המתארות את האורביטלים האטומיים \varphi_m(r-R_n):

\psi(r)=\sum_{m,R_n}b_m(R_n)\varphi_m(r-Rn).

כאשר m היא רמת האנרגיה האטומית ו R_n מיקום האטום בסריג.

פונקציות הגל הן פונקציות בלוך בסריג, ולכן הן מהצורה

\psi(\boldsymbol{r+R_{\ell}}) = e^{i\boldsymbol{k \cdot R_{\ell}}}\psi(\boldsymbol{r}) ,

כלומר, השינוי בפונקציית הגל הוא בפאזה בלבד. \bold{k} הוא וקטור הגל של הפונקציה. כתוצאה מכך, הפרישה של פונקציית הגל על ידי האורביטלים האטומיים מקיימת,

\sum_{m,\boldsymbol{R_n}} b_m ( \boldsymbol{R_n}) \ \varphi_m (\boldsymbol{r-R_n+R_{\ell}})=e^{i\boldsymbol{k \cdot R_{\ell}}}\sum_{m,\boldsymbol{R_n}} b_m ( \boldsymbol{R_n}) \ \varphi_m (\boldsymbol{r-R_n})

נציב

\boldsymbol{R_p}= \boldsymbol{R_n} - \boldsymbol{R_\ell} ,

ונקבל

b_m ( \boldsymbol{R_p+R_{\ell}}) = e^{i\boldsymbol{k \cdot R_{\ell}}}b_m ( \boldsymbol{R_p})

או

 b_m (\boldsymbol{R_p}) = e^{i\boldsymbol{k \cdot R_{p}}} b_m ( \boldsymbol{0})

מתכונת הנרמול של פונקציית הגל

 \int d^3 r \ \psi^* (\boldsymbol{r}) \psi (\boldsymbol{r}) = 1

נובע:

\int d^3 r \ \psi^* (\boldsymbol{r}) \psi (\boldsymbol{r})= \sum_{\boldsymbol{R_n}} b^* ( \boldsymbol{R_n})\sum_{\boldsymbol{R_{\ell}}} b ( \boldsymbol{R_{\ell}})\int d^3 r \ \varphi^* (\boldsymbol{r-R_n}) \varphi (\boldsymbol{r-R_{\ell}})
= b^*(0)b(0)\sum_{\boldsymbol{R_n}} e^{-i \boldsymbol{k \cdot R_n}}\sum_{\boldsymbol{R_{\ell}}} e^ {i \boldsymbol{k \cdot R_{\ell}}}\ \int d^3 r \ \varphi^* (\boldsymbol{r-R_n}) \varphi (\boldsymbol{r-R_{\ell}})

=N b^*(0)b(0)\sum_{\boldsymbol{R_p}} e^{-i \boldsymbol{k \cdot R_p}}\ \int d^3 r \ \varphi^* (\boldsymbol{r-R_p}) \varphi (\boldsymbol{r})\

=N b^*(0)b(0)\sum_{\boldsymbol{R_p}} e^{i \boldsymbol{k \cdot R_p}}\ \int d^3 r \ \varphi^* (\boldsymbol{r}) \varphi (\boldsymbol{r-R_p})\ =1

נקבל ביטוי עבור b(0):

 b^*(0)b(0) = \frac {1} {N}\ \cdot \ \frac {1}{1 + \sum_{\boldsymbol{R_p \neq 0}} e^{-i \boldsymbol{k \cdot R_p}} \alpha (\boldsymbol{R_p})}

כאשר α (Rp ) היא פונקציית החפיפה האטומית. נהוג להזניח איבר זה ולהניח α (Rp ) =1 במקרה כזה:

 b_n (0) \approx \frac {1} {\sqrt{N}} \ ,

ולכן פונקציית הגל בקירוב הקשירה ההדוקה היא מהצורה

\psi (\boldsymbol{r}) \approx \frac {1} {\sqrt{N}} \sum_{m,\boldsymbol{R_n}} e^{i \boldsymbol{k \cdot R_n}} \ \varphi_m (\boldsymbol{r-R_n}) \ .

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מודל הקשירה ההדוקה בוויקישיתוף