מודל צבא העם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חיילים בחטיבת הנח"ל

מודל צבא העם הוא גישה בישראל לפיה תפקידו של צה"ל אינו רק הגנה על ביטחונה של המדינה, אלא יש לו גם תפקיד חברתי, ועליו לשמש כלי ליישום מדיניות כור ההיתוך, באמצעות שילובם של כל מגזרי החברה הישראלית ביחידותיו. הצבא הסדיר קטן יחסית, וכוחו של הצבא בשעת חירום מתבסס על חיילי מילואים שהם חלק ניכר מהעם כולו.‏[1] לאחר מלחמת סיני נכתב בעניין זה ב"דבר": "צבאנו הוא, כידוע, צבא העם, צבא של עתודות, הפועל והפקיד, המורה והזבן הניחו יום אחד את מלאכתם הרגילה והתייצבו לדגל".‏[2] מתוך גישה בסיסית זו נגזרה הגישה לפיה כבר בית הספר נקרא להכשרתם של התלמידים להיות "צבא העם", באמצעות הקניית חינוך אחיד.‏[3]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתו של המודל ככל הנראה עוד בטרם הקמת המדינה, בעיקרון "צבא האומה" שקבע יהושע גלוברמן מפקד החי"ש בשנות ה-40, ושנועד להגשים שני יעדים: גיוס מירב המשאבים הלאומיים בעתות מלחמה ויצירת אינטגרציה חברתית-תרבותית[4]. ב-1948, לאחר הקמת צה"ל, התווה דוד בן-גוריון, בהתאם לתפיסת הממלכתיות שלו, עקרונות אלה: על העם מגן צבא העם; הגיוס חייב לחול על הכל; לצבא נועדו תפקידים חברתיים וחינוכיים והוא שותף מרכזי בתהליך של בניין האומה[4].

כחלק ממודל "צבא העם", עוסק צה"ל גם במשימות חברתיות שאינן ביטחוניות גרידא או שאינן ביטחוניות כלל. בהקשר זה נמנים, בין היתר, מסלולים אלה:

  • חלק משירותם של חיילי חטיבת הנח"ל כולל "פרק משימה". בראשית דרכו של הנח"ל הוקדש פרק זה בעיקר להקמת יישובים, אך כיום כולל פרק זה בעיקר משימות חינוכיות וחברתיות ביישובי הפריפריה.
  • מורות חיילות אינן משרתות בבסיס צבאי, אלא עוסקות בחינוך בני נוער ובקליטת עלייה.
  • פרויקט מקא"ם נועד לאפשר את השתלבותם בצה"ל של נערים מרקע סוציואקונומי קשה, לעתים תוך השלמת השכלה והכשרה מקצועית.

השירות בצה"ל, וטיבו, של פרטים ושל קבוצות אוכלוסייה הוא חלק מכריע בהגדרת הזהות הישראלית. ישנה זיקה בין ישראליות לבין שירות בצה"ל, דבר שמתבטא במוטיבציה לשירות ובהשפעה שיש לצה"ל על החברה הישראלית. תהליך זה נובע במידה רבה ממודל צבא העם. כמו כן, התהליך מחזק את מודל צבא העם, שכן פרטים וקבוצות מעוניינים לשרת כחלק מגיבוש זהותם. זאת כחלק ממאפייניה הייחודיים של המשוואה הרפובליקנית בישראל.

בהשפעת מודל צבא העם ואופיה הרב תרבותי, התפתח בצה"ל עם הזמן הרכב אנושי מגוון מבחינה מגדרית, אתנית, דתית וכדומה. למגוון זה ישנם מספר ביטויים מרכזיים:

  • הימצאותן של קבוצות אוכלוסייה שונות ורבות בצבא, כולל בתפקידים שאינם מקובלים בעולם, כמו נשים קרביות.
  • הסללה, מכוונת ולא מכוונת, של חברי קבוצות שונות לתפקידים שונים וליחידות שונות.
  • שירות של קבוצות בצבא באופן מאוגד, כמו בני ישיבות ובני גרעין, תוך מעורבות של בעלי תפקידים אזרחיים בנעשה בצבא.

שחיקת המודל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים נשחק מודל צבא העם, בשני היבטים. ראשית, הביאה לכך הירידה בשיעורי הגיוס. לירידה זו מספר גורמים, ובהם העלייה בשיעור תלמידי הישיבות שתורתם אומנותם (מ-400 בשנה בראשית ימי המדינה לכ-7,000 בשנה בשנת 2010[5]). העלייה בשיעורם באוכלוסייה של בני המגזר הערבי הפטורים מגיוס וכן מגמה של ניצול לרעה של הסעיף בחוק שירות ביטחון המאפשר לבנות לקבל פטור מטעמי הכרה דתית על סמך הצהרתן[6]. הירידה המתמשכת בשיעורי הגיוס הביאה לכך שבשנת 2010, רק כמחצית מבני הנוער מתגייסים לצה"ל[7]. ראש אכ"א, אבי זמיר, העלה בראשית 2011 חשש שהמשך המגמה יוביל לקריסתו של מודל "צבא העם" עד 2020[8].

גורם נוסף לשחיקה במודל צבא העם הוא הרחבתם של מסלולי שירות המיועדים למגזרים מסוימים: גדוד חרב, המיועד לחיילים דרוזים הוקם כבר במהלך מלחמת העצמאות. במהלך אותה מלחמה נענה דוד בן-גוריון לבקשתן של תנועות הנוער, ואפשר את הקמתו של מסלול הנח"ל, שאפשר לגרעיני ההכשרה שלהן לשרת יחדיו כקבוצה, אם כי ברבות השנים הפכו מסלולי השירות בנח"ל להטרוגניים יותר. מסלול ישיבות ההסדר נפתח במהלך שנות ה-50 והתרחב בהדרגה, גדוד הסיור המדברי המיועד לחיילים בדואים הוקם ב-1987, גדוד נצח יהודה המיועד לחיילים חרדים הוקם ב-2002 ומאז 2007 הוקמו מסלולים ייעודיים נוספים לחרדים, מסלולי שח"ר. מתוך תפיסת מודל צבא העם צה"ל אינו שׂשׂ לפתיחת מסגרות ייעודיות[9], אך ההכרה כי אלמלא מסלולים אלה, ייתכן והחיילים המשרתים בהם לא יתגייסו כלל, הביאה גם אותו לפותחם.

האם יש להמשיך במימוש "צבא העם"?[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליכים אלה הובילו גורמים שונים למחשבה שמא יש מקום לרוויזיה בבחינת תפקידו של צה"ל בחברה הישראלית, וכי אולי יש מקום לבטל את גיוס החובה ולהתבסס על צבא מתנדבים מקצועי. התומכים בגישה זאת טוענים כי נוכח שיעורי הגיוס הנמוכים ממילא אין מדובר עוד ב"צבא העם", כי דווקא העובדה שהצבא עוסק במשימות לא-צבאיות מעידה על כך שאין צורך של ממש בחיילים לשם ביצוע משימות אלה, וכי צבא מקצועי יעיל יותר מצבא המבוסס על גיוס חובה[10]. בשנת 2003 הוקמה ועדה בצה"ל בראשות ראש אכ"א לשעבר אלוף (מיל') גדעון שפר לבחינת מודל שירות החובה בצה"ל. ועדה זו המליצה לבטל את מודל "צבא העם" ולהחליפו במודל של צבא מקצועי שיעסוק בביטחון בלבד, וזאת על מנת לשפר את היעילות המקצועית של צה"ל [11]. המלצות הוועדה לא יושמו מעולם.

שלמה גזית סבור כי תרומתו הייחודית של הצבא לחברה הישראלית יכולה לבוא לידי ביטוי רק בהיותו "צבא העם"[12], ואילו אמנון רובינשטיין טוען כי אף שייתכן שיש צורך בשינויים באופיו של צה"ל, עדיין יש לשמור על מודל "צבא העם", שכן רק כך משמש הצבא כגורם מלכד, היוצר זהות משותפת בקרב המשרתים בו ותורם לסולידריות החברתית. רובינשטיין גם מזכיר כי הסכנות הקיומיות המרחפות מעל מדינת ישראל אינן מאפשרות בשלב זה את צמצום היקפו של הצבא. גרשון הכהן טוען כי אין מקום להשוואה לצבאות מתנדבים אחרים, דוגמת צבא ארצות הברית, שכן מאגר כוח האדם בישראל מצומצם בהיקפו, ולא ניתן יהיה למצוא די מתנדבים כדי למלא אחר צורכי הביטחון של ישראל. עוד טוען הכהן כי צבא המבוסס על שכירים שהאינטרס שלהם הוא אישי לא יהיה מחויב למדינה כצבא המבוסס על ערכים של ערבות הדדית[13].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האגף ליחסי צבור - משרד הבטחון, כל העם כולו במבחן, דבר, 15 באוקטובר 1950
    האגף ליחסי צבור - משרד הבטחון, שלב ב - נשים, דבר, 25 בנובמבר 1951
  2. ^ אהודשלוש הערות, דבר, 7 בדצמבר 1956
  3. ^ עמנואל הרוסיחינוך חלוצי אחיד, דבר, 3 באפריל 1949
  4. ^ 4.0 4.1 ברוך נבו ויעל שור, כל העם צבא? שירות המילואים בישראל (בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2002), עמ' 10
  5. ^ דו"ח הביניים של הצוות לבחינת יישום חוק טל קובץ PDF
    המספר הכולל של תלמידי הישיבות שקיבלו מעמד "תורתו אומנותו" הגיע ב-2012 לכ-60 אלף (ראו פסקה 60 לפסק דינה של דורית ביניש בבג"ץ 6298/07 רסלר ואח' נ' כנסת ישראל ואח'
  6. ^ דברי ההסבר להצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19 והוראת שעה), התש"ע-2010
  7. ^ דו"ח הביניים של הצוות לבחינת יישום חוק טל, עמ' 13
  8. ^ יובל אזולאי, ‏ראש אכ"א: "צבא העם" יקרוס עד 2020 אם לא ייעשו צעדים, באתר גלובס, 30 בדצמבר 2010
  9. ^ דו"ח הביניים של הצוות לבחינת יישום חוק טל, עמ' 17
  10. ^ אתר התנועה לצבא מקצועי
  11. ^ מצבא העם לצבא שכירים, באתר ynet‏, 24 בספטמבר 2003
  12. ^ שלמה גזית, "בכל זאת צבא העם", אתר המועצה לשלום ולביטחון
  13. ^ גרשון הכהן, "האם עדיין נחוץ צבא העם בישראל? באתר יד לשריון