מוד נייתן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מוד נייתן בוועידה הבינלאומית לסופרג'יסטיות, בודפשט, 1913

מוד נייתןאנגלית: Maud Nathan;‏ 20 באוקטובר 1862 - 15 בדצמבר 1946) הייתה נשיאת ליגת הצרכנים של ניו יורק, פעילה פוליטית וסופרג'יסטית אמריקאית שפעלה למען שיפור תנאי עבודתן של נשים וזכותן להצביע.

נייתן נולדה למשפחה יהודית ניו יורקית אריסטוקרטית, אחת מארבעת ילדיהם של אנני אוגוסטה (Annie Augusta) ורוברט ויקס נייתן (Robert Weeks Nathan). למשפחתה שורשים עמוקים בארצות הברית: קרוביה לחמו במלחמת העצמאות של ארצות הברית, ונייתן היא בין השאר צאצאית של גרשום מנדס סיישאס (Seixas;‏ 1745 - 1816) - מן המנהיגים הדתיים היהודים הראשונים שנולדו והתחנכו בארצות הברית. אחד מדודניה הוא בנג'מין קרדוזו, שופט בית המשפט העליון, ודודנית נוספת שלה היא המשוררת אמה לזרוס. אחיינה הוא הסופר והמשורר רוברט נייתן.

אחותה הצעירה של נייתן, אנני נייתן מאייר (1867 - 1951), הייתה סופרת שתמכה ועודדה השכלה גבוהה לנשים, והייתה המייסדת של ברנרד קולג' (Barnard College) בניו יורק – קולג' הנשים הראשון לתואר ראשון בעיר.‏[1]

בגיל 17, נישאה לקרוב משפחתה, פרדריק נייתן. לשניים נולדה בת אחת, אנט פלורנס נייתן (Annette Florance Nathan), שנפטרה כשהייתה בת 8. פטירתה של אנט הובילה את נייתן לפעילויות צדקה רבות. לאחר שפגשה בג'וזפין שוֹ לואל (Josephine Shaw Lowell) ובעידודה, החלה נייתן להתעניין בשיפור תנאי העסקת נשים. נייתן שימשה כנשיאת ליגת הצרכנים של ניו יורק, תפקיד בו החזיקה לפחות 20 שנה. הליגה ביקשה לשפר את תנאי העבודה של מוכרניות בניו יורק. ממצאיה של נייתן בנושא העסקת נשים לימדו אותה כי הנשים שעבדו בחנויות קמעונאיות בניו יורק סבלו מתנאי עבודה ירודים, משכר נמוך תמורת שעות עבודה ארוכות ואף מהטרדה מינית.‏[2]

נוסף על היותה נשיאת ליגת הצרכנים של ניו יורק, כיהנה נייתן כסגנית ליגת הנשים העירונית של ניו יורק (Woman’s Municipal League of New York). היא האמינה באחריותם החברתית של הצרכנים, כמי שצריכים לגלות אחריות באשר לתנאי עבודה במפעלים וסדנאות יזע וצריכים לנהוג כצרכנים אחראיים במהלך קניותיהם.

תמיכתה בזכות הצבעה לנשים, נושא שלמענו פעלה רבות, גרמה למתח במשפחתה כשאחיה ואחותה התנגדו לכך. עם זאת, בן זוגה, פרדריק נייתן (שנפטר ב-1919), תמך בה ואף הוביל, בין השאר, את ליגת הגברים עבור זכות בחירה שוויונית (Men’s League for Equal Suffrage).‏[3]

מוד נייתן נפטרה ב-1946, בגיל 84.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Myrna Goldenberg, Annie Nathan Meyer, Jewish Women's Archive.
  2. ^ Seymour “Sy” Brody, מוד נייתן, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית)
  3. ^ Anne Kaufman, מוד נייתן, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)