מוהאג'רון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מוהאג'רוןערבית: مهاجرون - מהגרים, תעתיק מדויק מערבית: "מהאג'רון") הוא כינויה של הקבוצה שיצאה עם מוחמד ממכה והתיישבה יחד איתו בעיר מדינה במסגרת הג'רה בשנת 622.

חברי קבוצה זו נחשבים לחסידיו הראשונים של מוחמד, ויש להם גם הילה דתית מפני שהאמינו במוחמד בשעתו הקשה ביותר. על פי המסורת, הם החליטו להצטרף למוחמד על אף הסיכון הפיזי, החברתי והכלכלי שהיה בהצטרפות לקבוצה נרדפת. הם התנתקו מבני משפחתם, היגרו למדינה, ושם הם חברו לאנצאר, אחיהם לאמונה תושבי מדינה. שתי הקבוצות האלו, של המהגרים ממכה ושל התומכים ממדינה, יצרו יחד את האומה האסלאמית הצעירה.

לאחר מות מוחמד נקבע כי הקריטריון המרכזי לבחינת המעמד של אדם בחברה המוסלמית יהיה הוותק שלו באסלאם: ככל שאדם קיבל עליו את האסלאם מוקדם יותר, כך זכה למעמד גבוה יותר. מכאן שהמוהאג'רון היו בעלי הייחוס הגבוה ביותר בחברה המוסלמית בראשיתה.

את העיקרון הזה קבע אבו בכר, חתנו של מוחמד. עם מותו של מוחמד, רצו בני האנצאר, מאמיניו שהצטרפו אל מוחמד במדינה, לבחור יורש למוחמד מקרבם. כנגדם, טען אבו בכר שאומנם האנצאר היו מסייעיו של מוחמד וסיפקו לו מקום מקלט, ולפיכך מגיע להם מקום של כבוד באומה האסלאמית, אבל הזכאות לרשת את מוחמד מגיעה למהאג'רון, משום שהיו הראשונים לעבוד את אללה ולהאמין במוחמד כשליחו, ומשום שהם אלו שסבלו יחד איתו את הנידוי והרדיפות.

ארבעת הח'ליפים הראשונים היו כולם מבני המוהאג'רון.

IconeIslam.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אסלאם. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.