מוהר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מֹהַר הוא תשלום שניתן באופן מסורתי ממשפחת החתן למשפחת הכלה. פרקטיקה זו נפוצה בחברות מסורתיות, בהן עבודת האישה חיונית למשפחתה. בדפוס מגורים פטרילוקלי (האישה עוברת לגור בקרבת משפחת הבעל), מטרתו של המוהר הוא לפצות את משפחת הכלה עבור כוח העבודה שהם מפסידים.

מוהר ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוהר במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתן מוהר מוזכר כבר בתורה: "הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד מֹהַר וּמַתָּן וְאֶתְּנָה כַּאֲשֶׁר תֹּאמְרוּ אֵלָי וּתְנוּ-לִי אֶת-הַנַּעֲרָ לְאִשָּׁה" (בראשית ל"ד, י"ב) "וְכִי-יְפַתֶּה אִישׁ בְּתוּלָה... מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה אִם-מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ כֶּסֶף יִשְׁקֹל כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת" (שמות כ"ב, ט"ו-ט"ז)

המוהר מוזכר גם בספר שמואל א' (פרק י"ח, פסוק כ"ה) כאשר שאול המלך מציע לדוד להינשא לביתו, הוא אומר לו שהוא אינו זקוק למוהר, אלא למאה עורלות פלשתים. כוונתו שדוד ינסה להרוג מאה פלשתים ויהרג במשימה זו.

רש"י מזהה המוהר כמתן כתובה, אבל רמב"ן ואחרים חולק עליו וטוענים שעניין הכתובה שונה ממוהר והתפחתה רק בתקופת חז"ל.

מוהר במשנה ובתלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סבלונות

במשנה ובתלמוד מוזכרת המילה סבלונות ככינוי למתנות ששולח החתן לבית אבי הכלה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


P culture.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא תרבות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.