מוזיאון האקרופוליס

מוזיאון האקרופוליס
Μουσείο Ακρόπολης
מוזיאון האקרופוליס מראש גבעת האקרופוליס.
מוזיאון האקרופוליס מראש גבעת האקרופוליס.
מידע כללי
סוג מוזיאון לארכאולוגיה
על שם האקרופוליס באתונה עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת Dionisiou Areopagitou Pedestrian Street עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום עיריית אתונה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים Greek state עריכת הנתון בוויקינתונים
מפעיל משרד התרבות והספורט היווני עריכת הנתון בוויקינתונים
מבקרים בשנה 814,565 (נכון ל־2009)
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–2009
תאריך פתיחה רשמי 20 ביוני 2009 עריכת הנתון בוויקינתונים
חומרי בנייה בטון מזוין, זכוכית, פלדה, שיש עריכת הנתון בוויקינתונים
עלות 130,000,000 אירו עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל ברנרד טשומי, Michael Photiadis עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות מודרנית, מינימליזם עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
שטח 23,000 מ"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
קומות 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 37°58′06″N 23°43′42″E / 37.968417°N 23.728472°E / 37.968417; 23.728472
www.theacropolismuseum.gr
(למפת אתונה רגילה)
 
מוזיאון האקרופוליס
מוזיאון האקרופוליס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מוזיאון האקרופוליסיוונית: Μουσείο Ακρόπολης) הוא מוזיאון ארכאולוגי מרכזי באתונה שביוון. המוזיאון מציג עתיקות רבות שנמצאו באקרופוליס באתונה.

מבנה המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

התכנון והבנייה של המוזיאון עברו גלגולים רבים. בשנת 1976 נערכה התחרות הראשונה לתכנון המוזיאון. בשנת 1979 נערכה תחרות שנייה. שתי התחרויות לא הניבו תוצאות. בשנת 1989 זכו האדריכלים ניקולטי ופסרלי בתחרות תכנון שלישית. או אז התברר שכל האזור שבו נועד המבנה להיבנות זרוע עתיקות שיש לחפור ולשמר. בעקבות כך ירדה גם תוכנית זו לטמיון. בשנת 1994 נערכה תחרות אדריכלים רביעית בה זכה האדריכל השווייצרי ברנרד טשומי, בסיועו של היווני מיכאל פוטיאדיס. תוכנית זו הוצאה לפועל. מוזיאון האקרופוליס נחנך ביוני 2009.

המוזיאון ממוקם סמוך מאוד לקצה הדרומי-מזרחי של האקרופוליס, ולמבנה המחזיק את המכון לחקר האקרופוליס, הידוע כבניין ויילר (שנבנה ב 1836 כבית חולים). מהמוזיאון ניתן לראות את חזיתו הדרומית של האקרופוליס ושל מקדש הפרתנון שבראשו.

בניין המוזיאון עושה שימוש בבטון חשוף, זכוכית, מתכת, וריצופי שיש כהה ובהיר. המוזיאון משתרע על שטח תצוגה של כ-14,000 מ"ר ועוד כ-9,000 מ"ר שטחי מסחר ומנהל.

התצוגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקומת המרתף מוצגים שרידי רובע מגורים על מתקניו שנחפרו לפני בניית המוזיאון. ניתן להשקיף על השרידים מבעד לרצפת זכוכית, מרביתם שייכים לתקופה הביזנטית הקדומה.

בקומת הכניסה מוצגים השרידים שנחשפו בחפירות על המורדות המצוקיים של צוק האקרופוליס. רוב המוצגים הם כלי חרס, מאז התקופה הנאוליתית ועד לתקופה הרומאית. בקומה זו מוצגים גם ממצאים ממקדש הנימפות, מקדש קטן שנחשף מחוץ לאקרופוליס ליד תיאטרון הורדוס אטיקוס, ומן האסקלפיון שנחשף מדרום לאקרופוליס, ליד תיאטרון דיוניסוס.

בקומה השנייה מוצג האקרופוליס של התקופה הארכאית, זו של המאה ה-6 לפנה"ס. בקומה זו מצויים יצירות הפיסול של מקדש הפרתנון הקדום, שנהרס בידי הפרסים. הפסלים מאופיינים ב'חיוך הארכאי' הקפוא. חלק מהפסלים המוצגים היו קבועים בגמלוני המקדשים וניכרים עליהם סימני צביעה. בקומה זו מצוי גם אוסף גדול של פסלי שיש (בעיקר פסלי נערים-קורוס, ונערות-קורה) שהוקדשו למקדש הקדום.

הקומה העליונה, קומת הפרתנון, היא גולת הכותרת של המוזיאון. למרות העובדה שמרבית הפריטים החשובים המקוריים נמצאים במוזיאון הבריטי, התצוגה מראה את כל מה שידוע, בין באמצעות העתקים, בין בהצגת מה שבכל זאת נותר ביוון. המוזיאון מאפשר למתעניין להקיף את הקומה מבפנים ולראות, במקומם הנכון את המטופות המפוסלות וגם את האפריז הרצוף המפוסל שהקיף את הפרתנון, וגם מה ששרד מפסלי הגמלונים. היתרון כאן שהתבליטים ניתנים מעט מעל גובה העיניים, לעומת הגובה הרב שבו היו קבועים במבנה המקורי, שבוודאי מנע מהתבוננות פרטנית בתבליטים.

בקומה הזו ניתנים גם פרטי פיסול ממנה הפרופיליאה, מקדש הארכתאון ומקדש אתנה ניקה. ראויה לציון העובדה שחמש מששת פסלי הקריאטידות (השישית ניצבת במוזיאון הבריטי), שעיטרו את המרפסת הדרומית של הארכתאון הועברו לכאן (באתר מצויים העתקים). זו פעם ראשונה שהקהל יכול להתבונן בפסלי נשים אלה מכל הכיוונים, ומקרוב.

פתיחת המוזיאון נתנה משנה תוקף לתביעת ממשלת יוון והעם היווני להשיב למולדת (רה-פטריאציה) את כל תבליטי השיש הרבים שהוציא מן המקום הלורד אלגין הבריטי, ואשר מצויים מאז בתצוגה במוזיאון הבריטי.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Katerina Servi, The Acropolis, The Acropolis Museum, Ekdotike Athenon, Athens, 2011; ISBN 978-960-213-452-8

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוזיאון האקרופוליס בוויקישיתוף