מוזיאון הטבע (ברלין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מוזיאון הטבעגרמנית: Museum für Naturkunde) המכונה גם Naturkundemuseum או מוזיאון הומבולדט (Humboldt Museum) הוא מוזיאון טבע העוסק בזואולוגיה, פלאונטולוגיה ומינרלוגיה הממוקם בברלין בירת גרמניה. במוזיאון למעלה מ-25 מיליון מוצגים, ובהם 10,000 זני בעלי חיים. המוזיאון ידוע בתצוגת שלד הדינוזאור העומד הגדול בעולם (שלד של ג'ירפטיטן), ושרידי הציפור הקדומה ביותר שנתגלתה (הארכאופטריקס).

מוצגי המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין מוצגי המוזיאון ניתן למנות את אוסף המינרלים המציג 75% מהמינרלים הידועים, וכן אוסף מטאורים נרחב, הענבר הגדול בעולם, וכן בעלי חיים מפוחלצים שנכחדו ובהם הקואגה וזאב טסמני.

שלד הג'ירפטיטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

במוזיאון מוצג שלד של ג'ירפטיטן באולם המרכזי של המוזיאון. שלד זה הוא השלד הניצב הגדול ביותר של דינוזאור שהורכב. השלד הורכב מעצמות שהתגלו על ידי הפלאונטולוג הגרמני ורנר יאננש באזור טנזניה בין השנים 1909 - 1913. מרבית העצמות מקורן בבעל חיים אחד, למעט עצמות הזנב, השייכות למספר דינוזאורים אחרים מאותו זן. גובהו של השלד 12.72 מטרים, ואורכו 22.5 מטרים. בעבר, נחשב השלד למין של ברכיוזאורוס אך בסוף המאה ה-20 התברר שמדובר בסוג נפרד של ברכיוזאור ושמו ג'ירפטיטן.

ציפור בעלת שיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במוזיאון מוצג מאובן של הארכאופטריקס - דינוזאור בעל יכולת תעופה, כנפיים ופה מלא שיניים. מאובן זה התגלה בשנת 1880 - זמן קצר לאחר פרסום ספרו של צ'ארלס דרווין "מוצא המינים" בשנת 1859 וזכה לפרסום רב. מאובן זה הוא השלם מבין שלושת מאובני הארכאופטריקס שנתגלו, מאובן נוסף מבין השלושה מוצג אף הוא במוזיאון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיאון הוא הגדול במוזיאוני ההיסטוריה של הטבע בגרמניה, והוא מנוהל על ידי אוניברסיטת הומבולדט. המוזיאון נוסד למעשה בשנת 1810 מצירוף אוספים בפלאונטולוגיה, מינרלוגיה וזואולוגיה. אוסף המינרלים של המוזיאון מקורו באוסף האקדמיה הפרוסית משנת 1700. אוספי המנרולוגיה הורחבו על ידי האקדמיה לכרייה של ברלין שהוקמה בשנת 1810 ורכשה את אוספים נוספים בשנת 1814. בשנת 1886 בשל גודלם של האוספים הוחלט על הקמת מבנה חדש להצגתם, וזה נפתח בשנת 1889. דירקטור המוזיאון החדש קארל מביוס הפריד בין האוספים המוצגים לציבור (ובהם מיטב המוצגים) לבין אוספי המחקר הנרחבים שנותרו בארכיבים ושימשו למחקר בלבד. בעקבות החלטה זו, ובשל הצלחתו, הנוהג נפוץ במוזיאונים לטבע ברחבי העולם.

אוספי הזואולוגיה נאספו על ידי משלחות גרמניות בראשית המאה ה-20. בשל גודלם של האוספים למטה מ-0.3% מהם מוצגים לקהל.

מוצגי המוזיאון ומבנהו ניזוקו במהלך הפצצות בעלות הברית במלחמת העולם השנייה, והאגף המזרחי נהרס כליל. שיקום אגף זה נדחה עד לעשור הראשון של המאה ה-21, והאגף נפתח בחלקו לציבור ב-2011.

בשנת 1993, בעקבות איחוד גרמניה, המוזיאון עבר רה-ארגון וחולק לשלוש מחלוקת: מנרולוגיה, זואולוגיה ופלאונטולוגיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]