מוזיאון המלח התת-קרקעי של קנזס
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מוזיאון מכרות |
| מיקום |
קנזס  |
| מדינה |
ארצות הברית |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – 1 במאי 2007 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1 במאי 2007 |
| קואורדינטות | 38°02′37″N 97°52′03″W / 38.0437°N 97.8676°W |
|
underkansas | |
  | |
מוזיאון המלח התת-קרקעי של קנזס (באנגלית: Kansas Underground Salt Museum) הוא מוזיאון לתולדות כריית מלח, הנמצא בליבו של מכרה מלח בסמוך לעיר הצ'ינסון שבמדינת קנזס בארצות הברית. המוזיאון שוכן בתוך חלל שנחצב בעומק של 198 מטרים מתחת לפני הקרקע.
המכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המוזיאון מהווה חלק ממכרה המלח של חברת המלח הצ'ינסון, שהכרייה בו החלה בשנת 1923. המכרה כולו משתרע על פני שטח של 3.7 קילומטרים מרובעים, והאורך הכולל של המנהרות והמעברים בו מגיע ל-107 קילומטרים. המכרה נחפר בשיטה של חפירת פירים אנכיים אל תוך מרבץ המלח וחפירת חללים המתפשטים בתבנית של משבצות מתחתית הפירים, תוך הותרת עמודי תמיכה טבעיים של מלח. החללים בו הם גדולים - בעלי שטח שמ-230 ועד 1,400 מטרים מרובעים ותקרה המגיעה לגובה של 3.3 עד 5.2 מטרים. התנאים הסביבתיים במכרה יציבים למדי - טמפרטורה של כ-20 מעלות צלזיוס ולחות יחסית של כ-45%.
המלח המופק במכרה איננו טהור די הצורך כדי לשמש כמלח שולחן, ועל כן הוא משמש בעיקר לפיזור על כבישים כדי למנוע היווצרות קרח עליהם.
המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרעיון להקמת המוזיאון הועלה בראשית שנות האלפיים ביזמת האגודה ההיסטורית של מחוז רינו, שבו שוכן המכרה. לצורך הקמתו נחפר פיר חדש לתוך המכרה, אשר חפירתו ארכה שנה (2004-2005). הפיר נחפר דרך מאגר מי תהום המשתרע מעל מרבץ המלח של המכרה ונדרש שימוש בטכניקה מיוחדת של הקפאת המים שבמאגר באמצעות הזרקת חנקן נוזלי לתוכם על מנת לאפשר יציקת מעטה בטון לפיר. רצפת המוזיאון צופתה בגרסה מיוחדת של בטון, שמלח החליף את החול המשמש בדרך כלל לייצורו.
על פי החוק נדרשים המבקרים במוזיאון (כמו כל אדם אחר הנכנס למכרה) לחבוש קסדת מגן ולשאת ציוד נשימה לחירום כגיבוי.
התצוגה במוזיאון מציגה את השלבים השונים של התהליכים המסורתיים והמודרניים של כריית מלח במכרה, כולל דרך עריכת הפיצוצים במכרה והשימוש בציוד מכני לשם איסוף המלח והובלתו אל מחוץ למכרה. חלק מאוסף המוזיאון הוא פריטי ציוד ומכונות ששימשו במכרה. ציוד זה פורק כדי להורידו בפירים הצרים אל המכרה ושם הורכב מחדש. לאחר שהתיישן והוחלף בציוד אחר היה זה בלתי כלכלי לפרקו ולהוציאו מן המכרה ולכן הוא אוחסן במקום זאת בחללים הריקים שנמצאו במכרה בשפע, ועם הקמת המוזיאון היה זמין להיכלל באוספו.
למבקרים במוזיאון עומדת האפשרות לצאת בנסיעה בקרונות הנגררים על ידי כלי רכב חשמלי אל חללי המכרה שמעבר לתחומי המוזיאון, כולל שהייה קצרה בחשיכה גמורה.
המוזיאון מציג גם מידע על התכונות הגאולוגיות של מרבצי המלח בקנזס, כולל היעדרם של מאובנים כלשהם בתוך מרבצי המלח.
בתוך המכרה קיים אזור בשטח של כ-106 דונם, המשמש כאזור אחסנה מאובטח שבו מאוחסנים מסמכים שונים וחפצי ערך (כולל סרטי קולנוע מקוריים) על בסיס מסחרי. המכרה מתאים לשימוש זה בשל התנאים הסביבתיים הקבועים השוררים בו והיותו מוגן מפגעי מזג האוויר. אזור האחסנה סגור לכניסת מבקרים, אך החברה המפעילה אותו הקימה תצוגה המדמה אותו, והכלולה בתצוגות שבמוזיאון המלח.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
תצוגת רכבת, ששימשה להובלת עובדים, מלח וציוד במכרה -
תצוגת כלי רכב, ששימש לנסיעה בתוך המכרה
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון המלח התת-קרקעי של קנזס (באנגלית)
מוזיאון המלח התת-קרקעי של קנזס, ברשת החברתית פייסבוק
מוזיאון המלח התת-קרקעי של קנזס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
