מוזיאון הנגב לאמנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מוזיאון הנגב לאמנות
מבנה מוזיאון הנגב לאמנות
פרטים
סוג מוזיאון לאמנות
שנת פתיחה 2002
כתובת רחוב העצמאות 60 באר-שבע
בעלות כיוונים-החברה לתרבות הפנאי
אוצר ראשי דליה מנור
http://www.negev-museum.org.il

מוזיאון הנגב לאמנות שוכן בעיר העתיקה בבאר שבע, במתחם בו ממוקמים בית המושל והמסגד הגדול, ובין שניהם מקשרת רחבת דשא. בית המושל הוא מבנה ששימש את המושל העות'מאני ונבנה בשנת 1906, זאת כחלק מקבוצת מבני שלטון הכוללים את מבנה הסראיה (בית השלטון המרכזי). המסגד הגדול נבנה גם הוא בתחילת המאה העשרים, ושימש במשך שנים רבות מוזיאון הנגב לארכיאולוגיה. בשנת 2013 הוא עובר התאמה על מנת לשמש מוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח.

המבנה המרכזי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה בית המושל, המשמש כמשכנו של מוזיאון הנגב לאמנות, הוא בן שתי קומות ומתוארך בתקופה העות'מאנית. הוא מעוטר בחזיתו באכסדרה בעלת שלוש קשתות מחודדות. חלקו הפנימי אופייני למבנה הקרוי "קונאק": ביתו של המושל או של אישיות חשובה אחרת, שבו נערכים גם מפגשים רשמיים וקבלות פנים.

בעת מלחמת העולם הראשונה, הבניין שימש כמעון קצין המטה הבריטי. בשנת 1938 הוסב המבנה לבית ספר לבנות הבדואים. במהלך התקופה נוספו למבנה מדרגות פנימיות, מבנה שירותים בקומה התחתונה ושני חדרים בקומה העליונה.

לאחר כיבוש העיר במלחמת העצמאות שימש המבנה את צה"ל. עם היווסדה של העיר באר שבע, בשנת 1950, שימש המבנה כבית העירייה הראשון.

בראשית שנות ה-70, הועברו משרדי העירייה ובית המושל החל לשמש כאגף לאמנות של מוזיאון הנגב לארכיאולוגיה ששכן במסגד. בשנת 1998, הוכרז המבנה כמבנה בסכנת התמוטטות ונסגר לציבור.

המסגד הגדול[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסגד הגדול, הממוקם במתחם מוזיאון הנגב לאמנות, הוקם בשנת 1906 על ידי השלטונות העות'מאניים, ושימש את האוכלוסייה המקומית לתפילה. על פי היסטוריונים מקומיים המסגד לא שימש בתפקידו מעולם בשל קללה שהושתה עליו סמוך הקמתו. בשנים 1953-1948 שימש כבית מעצר וכבית משפט השלום. ב-1953 החל מבנה המסגד לשמש כמוזיאון לארכיאולוגיה והוצגו בו ממצאים חשובים מן הנגב. הידוע והחשוב שבהם הוא מזבח הקרנות, המוצג כיום במוזיאון ישראל, ירושלים. כמו כן הוצגו דיוראמות אתנוגרפיות מחיי הבדואים. עקב מצבו הרעוע פונה בשנת 1992 בשל היותו מבנה מסוכן, ובמשך כשמונה שנים עמד ריק. הממצאים הארכיאולוגים נלקחו על ידי רשות העתיקות. עם שיפוץ מוזיאון הנגב לאמנות ביקשה עיריית באר שבע לשפצו ולהמשיך להשתמש בו כמוזיאון. האגודה לסיוע ולהגנה על זכויות הבדואים, ואחרים, ביקשו לשוב ולהופכו למסגד לתפילה. הם פנו בעניין לבית המשפט, ומשנדחתה פנייתם פנו לבג"ץ.

ביוני 2011 , לאחר 12 שנים, קיבל בג"ץ את עמדת המדינה כי המבנה לא ישמש לתפילה אך דחה את דרישת העירייה להחזירו לתפקידו כמוזיאון ארכיאולוגי. נקבע כי "ייעוד המוזיאון יוקדש לתרבות האסלאם ועמי המזרח, באופן שיבטיח מתן ביטוי להיבטים שונים של תרבות האסלאם" ובכך ישמור על צביונו.‏[1]

מוזאון הנגב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 19992004 נערך שיפוץ מקיף במבנה, שימור ושיקום שבוצע על ידי מחלקת השימור של רשות העתיקות והאדריכל זאב גור והותאם לצורכי מוזיאון. במסגרת השיפוץ הותקנה מעלית, נערך שינוי בחללים הפנימיים תוך התאמתם לתצוגה ונוספה תוספת של חזית זכוכית. המוזיאון בעל שתי גלריות תצוגה והוא מציג תערוכות מתחלפות של יצירות אמנות. מדי פעם מוצגים פסלים גדולים ברחבת המוזאון. החל מקיץ 2011 מוצג בהשאלה פסלו של מנשה קדישמן "ארץ מולדת" (1995). בסתיו 2012 הוצג על הדשא ברחבה, בתצוגת בכורה, פסלה המונומנטלי של סיגלית לנדאו, "מקלט" (2012). בעקבות שיפוץ בתוך המוזיאון בקיץ 2012 הוסבו חדרי משרדים בקומה השנייה לחדרי תצוגה וכך נוספה למוזיאון גלריה קטנה לתצוגות מן האוסף או לפרויקטים מיוחדים. תצוגה ראשונה בגלריה זו נפתחה בסוף דצמבר 2012 והוקדשה לציורים של לאון אנגלסברג מאוסף מוזיאון הנגב לאמנות.

בין התערוכות שהוצגו במוזיאון היו "פגישה לאין קץ" בשנת 2006 , תערוכה לאמנים מיכאל גרוס ואורי ריזמן- זיווג "מתבקש" שעם זאת לא נעשה עד אז; "חלוצים", שלוש תערוכות לשלושה אמנים ותיקים מהדרום: חיים מאירס וייס, יהודית מאיר ומשה שק; ו "60-90-60" תערוכה לציון 60 שנה לבאר שבע העברית ו-90 שנים לכיבוש העיר על ידי כוחות אנז"ק האוסטרליים. אצרה את התערוכות נוגה ראב"ד אשר שימשה מנהלת ואוצרת המוזיאון בשנים 2010-2002.

בשנת 2011, מוזיאון הנגב עבר לניהול חברה-בת של עיריית באר שבע "כיוונים-החברה לתרבות הפנאי". ולתפקיד מנהלת ואוצרת המוזיאון נכנסה ד"ר דליה מנור, היסטוריונית אמנות ואוצרת שהתמחתה בתחום האמנות הישראלית. בין תערוכותיה הייתה התערוכה שאצרה בבית התפוצות "ארץ מול שמיים-הציור של לודוויג בלום". התערוכה שפתחה את עונת התערוכות לשנת 2011 היא "רוח דרומית: מבטים על הנגב באמנות ישראלית עכשווית" בה השתתפו בין השאר: מיכל רובנר, רועי קופר, גלעד אופיר, שרון יערי וגלעד אפרת. תערוכות נוספות באותה שנה: תערוכה של פיסול, הדפס וציור של מנשה קדישמן "מן הטבע אל האמנות" שאצרה דליה מנור והתערוכה "בין לבין: אמנות נייר בינלאומית" שאצרה שיר מלר-ימגוצ'י. בשנת 2012 הוצגה התערוכה "צבע מקומי: אמנות ישראלית מאוסף הללה טל" שהיא חשיפה ראשונה של חלק מאוסף פרטי חשוב שהיה מוכר רק למעטים. בתערוכה שאצרה ד"ר דליה מנור הוצגו עבודות לא ידועות של בכירי האמנים הישראלים, בהם משה גרשוני, יגאל תומרקין, לאה ניקל, אביבה אורי, רפי לביא, אורי ליפשיץ, בוקי שוורץ ואחרים. תערוכה נוספת בשנת 2012 היא "קריאטידה", תערוכת יחיד של האמנית סיגלית לנדאו שכללה מיצבים, פסלים מעיסת נייר, ברונזה, שיש ומלח, עבודות סאונד ווידאו ופסל ברונזה חדש וגדול "מקלט" שהוצג לראשונה במוזאון הנגב לפני שיצא לתצוגה בתערוכה בינלאומית במרסיי, צרפת. עונת התערוכות של 2013 נפתחה בתערוכה "דרומה: מיכה בר-עם, צילומים", המוקדשת למבחר צילומים מבאר שבע והנגב של מיכה בר-עם. בקיץ הוצגו שלוש תערוכות של אמנים ישראלים צעירים: אייל אסולין ואייל סגל בתערוכות יחיד, וכן קבוצת האמניות "הברביזון החדש" שהציגו ציורים שצוירו בבאר שבע. בסתיו, לציון 40 שנה למלחמת יום הכיפורים מוצגת התערוכה "דם המכבים: שכול וזיכרון באמנות ישראל", תערוכה קבוצתית שאוצרת הד"ר מירי גלעזר וכוללת אמנים בני דורות שונים: מנחם שמי, צבי גלי ולודוויג בלום, יגאל תומרקין, דוד וקשטיין, דוד ריב, אסד עזי, אפרת נתן, דרורה דומיני ועוד.

בימי הקיץ, מתקיימים על הדשא בחצר המוזאון סדרת מופעים שנקראת "שני במוזיאון" שיר ושיח עם פרופסור נסים קלדרון מאוניברסיטת בן-גוריון שמארח ומשוחח עם זמרים ומוסיקאים ישראלים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחצו כדי להקטין חזרה
בית  עארף אל-עארף בית המושל בית מרקחת הנגב טחנת הקמח היהודית מצבת הזיכרון הטורקית בית השייח' אבו מדין מגדל המים בית יציב בית יציב בית הנגבי המסגד הגדול תחנת הרכבת הטורקית באר אברהם מדרחוב קרן קיימת לישראל בית הספר לילדי הבדואים גן אלנבי (באר שבע) בית הסראייה מרכז הצעירים בית הקברות הצבאי הבריטי נחל באר שבע המרכז לאמנויות באר שבע המרכז לאמנויות באר שבעOld city of Beer Sheva-HE.png

לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏
העיר העתיקה בבאר שבע
(ניתן להקיש על אתרים שונים כדי להגיע לערכים מורחבים המפרטים אודותם)

קואורדינטות: 31°14′30″N 34°47′18″E / 31.241566°N 34.788256°E / 31.241566; 34.788256

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]